קדושת יום טוב חלק א· רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
לפ' ויצא
ויצא יעקב וגו' במד"ר רשב"נ פתח שיר למעלות אשא עיני אל ההרים אל ההורים כמלפני ולמעבדני מאין יבא עזרי אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב בי' וכל טוב אדוניו בידו אני אין בידי לא נזם אחד ולא צמיד אחד וכו' חזר ואמר לית אנא מוביד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ:
והנה כל המפורשים תלי זיניהם בפשט דברי המדרש וגם אני אמרתי בזה הרבה עיין בדברינו לעיל ועוד לאלקי מילין עפי"מ שנודע כי יש שני מיני נסיונות נסיון העוני ונסיון העושר והנה אף כי עניות מעביר על דעת קונו עכ"ז נמנו וגמרו ואמרו שגדול נסיון העושר יותר מן העוני ומצינו דהכ' הזהיר רק על נסיון העושר באמרו פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת. ואיתא בסה"ק אשר זה אינו רק בהעשירות הבא בידי ממערכת השמים אשר מזלי' גרם לי' העשירות זאת היא שכר הקרוב להפסד אשר יוכל להטות את לבבו מדרך החיים וע"ז נאמר יש עושר שמור לבעליו לרעתו ובזה הנסיון גדול מן העוני אמנם כן יש מי שזכה לעשירות והון רב בגזירת האומר ועושה לא עפ"י מזלו ומנהג העולם וזה העושר הניתן לו מאתו ית' לא יטה את לבו מדרך ה' כי הלא מאתו לא תצא הרעות ואין לך רעה גדולה מזו באם יסור מאחרי ה' ע"י עשירות ובלתי ספק אשר ה' הנותן לו כסף וזהב ישמרהו ג"כ שלא יזיק לו לעבודתו וע"ז נאמר ברכת ה' הוא תעשיר וגו':
וזהו הנרצה בכוונת המדרש מאין יבא עזרי כלומר מאלו הב' בחינות אליעזר בשעה שהלך וגו' וכל טו"ב אדוניו בידו שלא הי' שמור לרעתו אף שהי' לו עשירות גדול עכ"ז עמד בצדקו ולא הזיקו נסיון העושר אני אין בידי לא נזם ולא צמיד שאליפז לקח ממני הכל כידוע מדבריהם ז"ל בפ"ק דמגילה עיי"ש (שאחר גזילת אליפז למד בבית עבר ועיין שם במהרש"א ובנזה"ק ריש פ"ז) ואם כן עמד הרבה בנסיון העוני עכ"ז הי' מיצר ודואג שמא בהליכתו לבית לבן ויתעשר שמה לא יעמוד בנסיונו של עושר חזר ואמר לית אנא מוביד סבריי מן בריי ותהי זאת נחמתו בעניו עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ ר"ל שכיון שעזרי מעם ה' ע"כ לא אירא ולא אפחד שחיק לי לעבודת הש"י כי מאתו לא תצא הרעות בשום אופן והבן:
ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה וגו' ובמדרש רבה הה"ד וקח מאתם מטה מטה לבית אב כו' יל"ד על אמרו בכפילא מטה מטה ב' פעמים ואפשר לרמוז למה דאיתא במדרש רבה עה"פ ומטה אהרן בתוך מטותם י"א הוא המטה שהיה ביד יהודא וי"א הוא המטה שהיה ביד משה וי"א הוא המטה שביד כל מלך ומלך וכו' ועתיד להיות ביד מלך המשיח במהרה בימינו שנאמר מטה עוזך וגו' ע"כ ובייטב לב לא"א מוזלה"ה ריש פרש' מטות כתב שהכוונה למה דאיתא במדרש רבה פרש' וארא שהקב"ה מסר שרביטו למשה שנאמר ומטה האלהים בידי ור"ל מטה האלהים שבידי לרדות אויבי ה' ולהטות לבב העם לשוב אל ה' וז"ש הוא המטה שביד כל מלך ומלך וביד מלך המשיח ב"ב שהוא צדיק מושל ביראת אלהים עיי"ש בביאור דבריו ואני מוסיף עוד שגם הוא המטה שביד יהודא כיוונו לזה על כי מזרע יהודא יצא מלכות בית דוד וזה היה הסימן חותמך ומטך פועל דמיוני על מטה העתיד להיות בידו וביד זרעו הוא מלך המשיח שמטה האלהים בידו. וז"ש וקח מאתם מטה מטה לבית אב לזה אמר בפ' שם רומז כי מלבד זה המטה הפועל דמיוני תכלית המכוון הוא עוד המטה אחר העתיד להיות ביד מלך המשיח ורמז על שניהם על המטה שביד יהודא ומטה שביד מלך המשיח כי הכל חד הוא וזהו אמרו גם כן ותהר עוד ותלד בן (יהודא) את ותאמר הפעם אודה את ה' כי מיהודא יצא מלכות בית דוד ומתחתיו יצמח מלך המשיח שיגלה את מלכותו יתברך ויבואו כולם שכם אחד להודות לה' ולעבדו ועפי"ז יובן מה שאמר המד"ר ע"ז הה"ד וקח מאתם מטה ממה שבהמטה של יהודא נכלל מטה של מלך המשיח שיבא בב"א והבן:
סוף הספר