אור ברסלב
קדושים תהיו על הלכות תולעים שער שני – הלכה בשפה קלה וברורה השווה לכל נפש › פרק ב - מקור איסור אכילת תולעים וחומרתו

קדושים תהיו על הלכות תולעים

שער שני – הלכה בשפה קלה וברורה השווה לכל נפש · פרק ב - מקור איסור אכילת תולעים וחומרתו

פרק א - כיצד נזהרו אבותינו?

נאמר בתורה : "וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל. כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם. אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ, ולא תטמאו בהם ונטמתם בם, כי אני ה' אלקיכם והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני, ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ" (ויקרא יא, מא-מד).

"וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם. ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת ניבלתם תשקצו" (ויקרא יא, י-יא).

איסור אכילת תולעים

התורה מחלקת את השרצים לשלש קבוצות והם:

שרץ הארץ - אלו השרצים הרוחשים על הארץ, לדוגמא: נמלים, חיפושיות תולעים וכדומה...

שרץ העוף - אלו השרצים המעופפים, לדוגמא: זבובים, יתושים, וכדומה...

שרץ המים - אלו שרצים החיים במים, לדוגמא: סרטנים, שרימפסים, וכדומה..

האוכל שרץ הארץ עובר על חמישה לאוין (איסורים) מן התורה.

האוכל שרץ העוף עובר על שישה לאוין (איסורים) מן התורה.

האוכל שרץ המים עובר על ארבעה לאוין (איסורים) מן התורה.

להמחיש את האיסור, אדם שח"ו אכל כזית (היינו 27 ג"ר) בשר חזיר עבר על לאו אחד מן התורה, ואילו האוכל שרץ קטן מאוד כנ"ל עובר על ארבעה או חמישה או שישה לאוין.

תוכן העניינים

קדושים תהיו על הלכות תולעים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה