קב חן· רבי נח מקארוב
פרשת קדושים
וידבר ה' כו' דבר אל כל עדת בני ישראל כו' קדושים תהיו. הדקדוקים בזו הפרשה:
(א) כל עדת מיותר
(ב) ואמרת אליהם הוא מיותר לגמרי:
(ג) קדושים תהיו אין לו פירוש כלל שלא פירוש להם איזה מעשה יעשו שיהיה קדושים ובמדרש אמרו הוי גדורים בעריות ג"כ צריך פירוש כי לא נזכר כלל מזה בענין הפרשה הזאת. ועוד כי תהיו הוא לשון עשיה והוי גדורים בעריות הוא בשב וא"ת:
(ד) אני ה' אלקיכם אין ענינו לכאן וכן כל הג' פסוקים שלאחריו:
(ה) במדרש אמרו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם וזה המאמר אין לו פירוש כלל היאך יעלה על הדעת שיוכל ב"ו להיות קדוש כמו ה' הלא אש אוכלה הוא:
(ו) מה שייכות יש לכאן איש אמו ואביו תיראו גם הסמיכות ואת שבתותי תשמורו ואל תפנו אל האלילים כל הסמיכות הזה צריך פירוש:
כתיב אלה דברי דוד האחרונים ונאום הגבר הוקם על. ודרשו בגמרא שהוקם עולה של תשובה. אחר כך כתיב אמר אלקי ישראל כו' צדיק מושל יראת אלקים. ודרשו בגמ' כה אמר דוד צור ישראל לי דבר אני מושל באדם ומי מושל בי צדיק וזה צדיק מושל יראת אלקים. והנה זה סותר המדרש מאמר שלפנינו שאמרו שא"א לדמות קדושתינו לקדושתו. אח"כ כתיב ואלה שמות הגבורים כו' יושב בשבת תחכמוני ואמרו במדרש שהיה יושב ע"ג קרקע ועוסק בתורה אמר הקב"ה הואיל והשפלת עצמך תחכמוני תהא כמוני וגם זה המאמר סותר א"ע שמתחילה אמר שהצדיק. מושל ביראת אלקים וכאן אמר תהא כמוני לבד ולא למעלה ממני. וגם צריך פירוש מה שייכות יש ואלה שמות הגבורים אל המאמר שלפניי. דידוע דהבורא כל העולמים הוא פשוט בתכלית הפשיטות ואין שום מדה ומעשי בני אדם מעורר אותו כלל כי הוא קודם שברא העולם ואחר שברא העולם בלי שום השתנות כלל וכלל וכשעלה ברצונו הפשוט לברוא את האדם התחתון והוא יעורר במעשיו הטובים להוריד אליו השפעה מהבורא כל העולמים צימצם את אורו הגדול בכמה אלפים ורבבות צימצומים עד שהגיע אלוקותו אל האדם התחתון אשר הוא בזה העולם השפל והשרה בו אלקותו וע"י מעשיו הטובים ומחשבתו הטהורה יהיה כח בידו לעלות למענה ולעורר כל העולמות לטוב ועי"ז כל האורות העליונים ישפיעו בו השפעתם עד בלי די ובכוללותם נקראים הצימצומים עשר כמ"ש בס"י עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר וצימצם א"ע בשלשה ספירות הראשונים הנקראים אצלינו מוחין והם כח"ב ושם הוא התפשטות אלוקות בלי שום מדה וקצבה כלל ושם בספירות הבינה היו נכללים כל הששה מידות העליונים והוא הוציאה אותם אל הגלוי והבחינה הנקרא תפארת הוא הכולל כל הששה קצוות ונקרא אדם בסוד שם מ"ה כידוע ונקרא זו הבחינה זעיר שכביכול הזעיר אלוקותו בזו הבחינה כדי שהאדם התחתון ע"י עוסקו בתורה ומצות יעורר את האדם העליון והוא ישפיע בו אלוקותו ואז יתדמה אליו. גם הוציאה הבינה מדת המלכות ושם לכללו כל נשמת ישראל ולכך נקראת זו הבחינה כנ"י כי שם כנוסים ומכונסים כל נשמת ישראל קודם צאתם לזה העולם. וזהו סוד התפילין כי תפילין של יד רומז לבחינת מלכות בסוד יד כהה ותפילין של ראש כנגד עולם הבינה והאדם הוא בחינת תפארת הוא המייחד אותם וכוללם כידוע מדברי הזוהר ומכתבי האר"י ז"ל וזה כל האדם ע"י עוסקו בתורה ומצות מתדמה אל האדם העליון ויכול לייחד את העולם העליון בחינת המוחין הנקראים מחשבה עם בחינת המלכות הנקרא מעשה ע"י דיבוריו הקדושים בסוד מחשבה דיבור ומעשה כידוע וזה הוא באדם העוסק בתורה ומצות. ויש בחינת בעל תשובה אשר הוא עולה מבחינת אדם העליון ומדבק עצמו בהמוחין העליונים אשם שם מקום התשובה ומתדבק ג"כ בעולם המחשבה. ובזה נבא לפי' הגמרא על הכתוב נאום הגבר כו' שהיה קשה לחז"ל מפני מה היו אלו הדברים דברי דוד האחרונים דווקא ולזה אמרו כי זה הענין מדבר ממדרגתו שעלה אח"כ למקום הבינה היא עולם הבינה ולכך דרשו הוקם על שהוקם עולה של תשובה כמ"ש בגמרא לא היה דוד ראוי לאותה מעשה אלא להורות תשובה ליחיד כי הוא הורה שגם היחיד יוכל לעורר המוחין העליונים ע"י תשובתו השלימה והם ישפיעו בו אלקותו וע"י אשר דהע"ה הוקם עולה של תשובה עי"ז היה מעורר ג"כ עולם המחשבה והתחיל בדיבורו. אמר. כי אמירה הוא לשון מחשבה כמו ויאמר בלבו והתחיל לעורר עולם המחשבה ומפרש אח"כ ע"י מה יוכל לעורר עולם המחשבה ואמר. אלקי ישראל לי דבר. כי ישראל הוא בחינת התפארת כידוע והאלוקות מישראל הם בחינת המוחין העליונים ואמר כי מחמת שהאלוקות מישראל לי דבר והתייחד אלי לכך אינו יכול לעורר עולם המחשבה. ואח"כ אמר. צור ישראל מושל באדם הבחינה שנקראת צור ישראל בסוד ונצבת על הצור הוא בחינת מלכות הוא המושלת באדם דינא דמלכותא והוא היראה המושלת ודנת את העולם אבל. צדיק מושל יראת אלקים. מי שהוא בבחינת צדיק יסוד עולם הוא מושל ביראת אלקים הוא היראה כי הוא למעלה מבחינתה ולכך הקב"ה גוזר בסוד חקה חקקת גזירה גזרתי והצדיק מבטלה כי הוא יכול להטות בחינת המלכות. המושלת לרצונו ולבטל גזירותיה ודיניה. וזה שספר מעלת הצדיקים ואמר. כאור בוקר. כדפירוש התרגום יונתן ואח"כ אמר. כי לא כן ביתי. כי ביתי הוא למעלה מהם כי. ברית עולם שם לו. כדפירוש התרגום כי ממקום שנאצלו סדרי בראשית ששת ימי המעשה גם משם נאצל ביתי הוא מדרגתי. ובזה יש קישור מאמר שלאחריו. אלה שמות הגבורים אשר לדוד. שלדוד בעצמו יש לו שמות אלו הגבורים כי שם הוא נקרא על הכבוד כאשר בארנו במקום אחר וגבור הוא מלשון מעלה שנתגבר על הדבר עד שעלה אלי ואמר. יושב בשבת. כי מחמת שהשפיל עצמו והיה יושב ע"ג קרקע ועוסק בתורה וביטל עצמו מכל וכל ולא היה מחשיב עצמו לכלום התדבק במקום התשובה אשר שם כל המידות הם בבחינת ביטול כי לא יצאו עדיין לחוץ אז אמר לו הקב"ה תחכמוני תהא כמוני כמו שאני. פשוט בלי שום מדה וקצבה כלל כמו כן אשפיע בך זה האלוקות הוא עולם הבינה. ובזה יובן הפרשה שלפנינו. דבר אל כל עדת בנ"י. אין עדה פחותה מעשרה הוא בחינת מלכות ושם הוא בחינת דיבור דבר מלך שלטון ואח"כ אמר הכתוב ואמרת אליהם. שהמחשבה הנקראת בלשון אמירה יהיה אליהם אל כנסייתם שתייחד המחשבה עם המעשה ומפרש הכתוב אח"כ ע"י מה תוכלו לייחד עולם המחשבה עם עולם המעשה ואמר. קדושים תהיו שאתם כנ"י תהיו קדושים ומוכנים לקבל האלוקות מהאדם העליון השורה על הכנ"י. וזה שאמרו במדרש הוי גדורים בעריות כי עריות נקראים אם ובת שתהיו גדורים בהם גדר מזה וגדר מזה ואתם באמצע בבחינת אדם העליון כמש"ה ותקופתו על קצותם שהם בינה ומלכות. ואמרו אח"כ יכול כמוני שתאמרו שאנחנו יכולים לעלות גם לעולם הבינה אף בלי תשובה רק במצות ומע"ט לבד תוכלו להתדמות אליה ת"ל כי קדוש אני ה' אלקיכם כי קדושתי שנקרא אני הוא בינה בסוד אני ראשון ואני אחרון הוא המוציאה את ה' אלקיכם הם תפארת ומלכות אבל מקודם היו במחשבה לבד ולכך לא תוכלו לעלות אל קדושתי במעשיכם הטובים לבד כי הוא למעלה ועולם המעשה אם לא ע"י תשובה שלימה כדהע"ה ואמר הכתוב אח"כ שכאשר תהיו בבחינת אדם העליון אז תגמרו. איש. הוא בחינת התפארת. אמו ואביו תיראו. הם חכמה ובינה כדאיתא בר"מ ואחר כך. ואת שבתותי תשמורו. שיתייחד בחינת התפארת עם השני שבתות הם בינה ומלכות. כי אני ה' אלקיכם, כי אני הוא בינה מתייחד על ידי ה' הוא התפארת עם אלקיכם הוא מלכות ואחר כך אמר. אל תפנו אל האלילים. שלא תאמר כיון שנצטוינו על הייחוד נייחד כל המדריגות יחד גם מדרגת חוץ הבאה מעץ הדעת טו"ר לזה אמר אל תפנו אל האלילים כי אני מצוה אתכם לייחד מה שהוא שייך ניחוד האלוקות אבל לא מה שהוא חוץ ממנו כידוע להבאים בסוד החכמה ולכך אמר כי אני ה' אלקיכם כי אין לכם לייחד אלא הספירות הקדושים אשר בכולל כללותם הם בבחינת שלשה המוחין והמידות ובחינת מלכות אשר עליהם אני מצוה אתכם לייחדם ולהעלותם למעלה ועל ידי זה תמשיכו מהם השפעות טובות לזה העולם עד בלי די:
בענין אחר
על המדרש קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם והנה זה המדרש הוא תמוה אם כוונת המדרש במה שאמר יכול כמונו כמותי ממש היאך יעלה על הדעת כזאת שיוכל הגשם להגיע אל מעלת מי שאין לו סיג בגשם כלל ואם כוונתם להתדמות לקדושתו היאך אמרו אח"כ ת"ל כו' הנה אדרבה זה הוא חיוב עלינו וכמו שכתוב הדבק במידותיו מה הוא רחום וכו' ולמדו זה מן הכתוב ולדבקה בו. דהנה ידוע דעיקר יחוד וזוג האורות העליונים המשפיעים, זה לזה הם נקראים בשם קרובים אבא ואמא ברא וברתא ושאר קרובים כידוע ולמעלה אמר המדרש קדושים תהיו הוי גדורים בעריות ולזה בא המדרש להזהיר יכול כמוני אולי יעלה על דעתיכם כיון שלמעלה הוא הייחוד על ידי קרובים א"כ יאמר האדם גם אני אעשה כזאת ואדרבה על ידי זה אגרום היחוד גם כן למענה ולזה בא והזהיר שאל תעשה כן כי קדושתי למעלה מקדושתכם שאני רשאי ולא אתה. ולהבין הטעם הוא דידוע שעל ידי חטא אדה"ר נתהוה זוהמא באדם ובאשה באיש זב וקרי ובאשה זבה ונדה וא"א להיות היחוד בין איש לאשתו בקביעות כי מפסיק ביניהם הזוהמא וכיון שלמעלה הוא היחוד בלי הפסק לכך צריך בזה העולם גם כן להיות היחוד בקרובים בלי הפסק שיפריד בניהם אם מחמת האהבה הגמורה הבאה מצד קרבות אם מחמת הזווג וכיון שאי אפשר להיות הזווג בתדירות מחמת דם הנידה לכך אסרה התורה הזווג בקרובים כדי שלא יגרמו פירוד באורות העליונים כאשר יהיה פירוד בניהם מזווגם לזה צותה התורה שיהיה דבקותם על ידי האהבה בלבד ואין שום פירוד המפסיק אהבתם וזה כוונת המדרש קדושתי למעלה מקדושתכם כי באורות העליונים אין שום דבר המפסיק היחוד כי שם באצילות לא יגורך רע ואין שום קיטרוג מסטין המבטל היחוד כי הם קשורים בעילת כל העילות כשלהבת הקשורה בגחלת: