קב חן· רבי נח מקארוב
פרשת נצבים
אתם נצבים כו' ראשיכם שבטיכם כו' עד והוא יהיה לך לאלקים הדקדוקים רבו. בזו הפרשה מאוד. בעל אור החיים התפלא בענין הזה ג' פליאות:
(א) מה כוונת זה המאמר ומה הורה בה
(ב) למה צריך לפרט ראשיכם כו' טפכם כו' היה די לומר בדרך כלל כולכם:
(ג) מה חידש בכריתות ברית הזה הלא בסמוך בסיום התוכחה כבר נאמר אלה דברי הברית וגם במתן תורה נאמר ויעמוד העם בברית חצי הדם נתן באגנות כו' עוד צריך לפרש מה שה לשון כריתות ברית כי באמת כוונת הכריתות ברית הוא דביקות ואהבה וקיום וכפי' התרגום אעלותך בקיימא ול למה נקרא בלשון כריתות ברית עוד קשה לשון עצבים ולא אמר אתם עומדים עוד קשה. שה מה שפתח בלשון רבים ראשיכם וסיים בלשון יחיד וגרך כו' מחוטב עצך עוד יש לדקדק מחוטב עצך הל"ל וחוטב עצך כמ"ש וגרך, עוד יש לדקדק וגרך אשר בקרב מחניך יתיר הלשון של אשר בקרב מה הורה בזה. גם צריך ביאור הלשון של לעברך בברית ופי' רש"י דרך העברה כך היו עושין כורתי בריתות עושים מחיצה מכאן ומחיצה מכאן כו' וכי העבירם משה בין שני מחיצות שלא נזכר כלל בכתוב שעשה כן עוד יש לדקדק הלשון של למען הקים כו' והוא יהיה לך כו' היל"ל למען תהיו אתה לו לעם והוא יהיה לך לאלקים כי עיקר הכריתות ברית היה עבור ישראל לא יפרדו עצמם מדביקות ה' וא"כ אין שייך לשון של למען הקים שקאי על ה':
נקדים לפרש הכתוב אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט מהו הלשון של בקרב:
כתיב בראשית ברא אלקים ודחז"ל בשבילי ישראל שנקראו ראשית כי ישראל עלו בהתחלת המחשבה כי שורש נשמת ישראל הוא ממחשבה הקדומה אלוקית ממש כמש"ה כי חלק ה' עמו וצימצם אותם הקב"ה בכמה צימצומים ועשה השתלשלות הנשמות עד המדה הנקראת כנ"י ולכך נקראת כן כי שם מכונסים כל נשמת ישראל וזאת הודיע משה לישראל ביום פטירתו לאחר שקבלו ישראל התורה ומצותיה:
הודיעם מעלתם הגדולה מאוד בשורש נשמתם שהם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין והם חלק אלוקים ממש להודיעם שצריכים לשמור א"ע מאוד משום נדנוד עבירה בעולם שלא יגיע ח"ו שום פגם. לנשמתם ולאורות העליונים וכמה צריכים להיות שמחים ומשתוקקים להשלים נפשם בקיום התורה והמצות כי יושלם נשמותיהם ויעוררו כל האורות העליונים ע"י מעשיהם הטובים כי הכל תלוי במעשי התחתונים וכמש"ה תנו עוז לאלקים ולמשל. כמו שרגילים לשמור איזה אבן טוב ספיר ויהלום שלא יאחז שום נדנוד לכלוך וכתם יען כי הוא יקר מאוד כמו כן כאשר ידע האדם מעלת נשמתו אז יראה לשומרה מאוד משום פגם רק להדרה ולהשלימה בכל מיני יופי וזהו שהודיעם משה באמר אתם נצבים נצבים הוא נצ"ב ים הוא בחינת מלכות כמש"ה כל הנחלים הולכים אל הים כי כל המלכות:
השפעות המדות הקדושים הולכים אל היה העליון. ואמר להם בנציב שלהם הוא בבחינת ים הוא כנ"י כי שם סיום השתלשלות לכל העולמות כי הוא סופה דדרגין לכל עולם ועולם ומ"מ שרשכם גבוה למעלה למעלה עד לפני ה אלקיכם לפרי דייקא הוא מחשבה הקדומה לכל הקדומות שמשם נשתלשלו ועתה התחיל לבאר אותם אין נשתלשלו ממדריגה למדריגה ובאו עד בחינת מלכות ואמר להם כסדר השתלשלות הספירות הקדושים. ראשיכם שבטיכם ופירש"י ראשיכם לשבטיכם מהאור הקדוש הוא:
הכתר שהוא הראש לכל הספירות משם התחלת שורש נשמת השבעים. זקניכם הוא חכמה כמשרז"ל איזה זקן זה קנה חכמה. שוטריכם הוא הבינה כי מינה. דינין מתערין. כל איש ישראל הוא דעת הכולל הכל ומייחד הכל וכמ"ש בגמרא דעת קנית מה אסרת טפכם רמוז למידת החסד כמו בעוה"ז ביותר מתעורר רחמנות וחסד על הטף כמש"ה כי נער ישראל ואהבהו. נשיכם רמוז לגבורה כי האשה כל בנינה מהגבורות כידוע. וגרך רמוז לתפארת ישראל כדאיתא בפרדס ואל יקשה ממאמר התיקונים שדרש להם שב"י על בעה"ב בוצע שבעה"ב הוא בחינת תפארת. כי כאשר מאירים המוחין בתוך התפארת נקרא בעל הבית בעל דהאי בית הוא המלכות כיעקב שקראה בית ובהסתלקות המוחין הנקרא גר וכמו שאמר משה כי גר אנכי בארץ נכריה וזש"ה וגרך אשר בקרב מחנך כי התפארת הוא באמצע המחנה שלכך נקרא עמודא דאמצעיתא שהוא באמצע כל הששה קצות. ואמר הכתוב מחוטב עצך עד שואב מימך רמוז לנצח והוד כמו עצים ומים הם תיקוני המאכלים כמו כן הם טוחנים ושוחקין את המן כדאיתא בתיקונים ורמוז לבעלי תשובה שעושים תיקונים על פומם וחוטב עציך רמוז ליראה ושואב מימך רמוז לאהבה ובע"ת שעושה תשובה מיראה ומאהבה עושים תיקונים לכל מעשיהם ולכך נכתבו בלשון יחיד כי כל ישראל הם בחזקת כשרות וומקושרין בהמוחין לבל ימוטו זולת בדרך פרט וגם הפרט הוא רק במקרה וכשאחד נכשל בעבירה חס ושלום מוכרח לעשות התיקון מיראה ומאהבה. עתה נפרש הלשון של כריתות ברית כי ענין כריתות ברית הוא ככריתות ברית בין הבתרים ואמר שם ויבתר אותם בתוך ופי' התרגום ופליג יתהון בשוה וכתיב עוד ויתן איש בתרו לקראת רעהו ופי' התרגום ויהב פלגא חד לקביל חבריה והוא לרמוז אתה תשמור החצי שלך שלא יפגום מאומה ואני אשמור החלק שלי שלא יפגום וע"ז יוכלו שני החלקים להתחבר תמיד יחד בלי פירוד ויהיה אחד שלם אבל באם ח"ו פגם האחד החצי שלו לא יוכלו החלקים להתחבר יחד עד שיהי' כבראשונה. והנה נשמת ישראל הם חלק אלוקית ממש כנ"ל וידוע נוטריקון ישראל יש ששים רבוא אותיות לתורה וכל נשמה יש לה אחוזה באות מן התורה וב"כ נתן לט השם יתב' התורה ומצותיה וזהו הכריתות ברית כשישראל יקיימו התורה ומצותי' ולא יעברו עליה, אז תשלם הנשמה ותוכל חלק אשר קבלו ישראל הוא הנשמה תוכל לדבק בהשם וכמש"ה ואתם הדבקים בה' בלי שום פירוד כלל אבל באם חלילה יפגום נשמתו לא תוכל הנשמה לדבק בהשם וכמשה"כ כי אם עונותיכם היו מבדילים וזה פי' הכתוב לעברך בברית כי השתלשות הנשמה ממדריגה למדריגה נקרא העברה שעוברת ממקום שהוא עתה לספירה שתחתיה ואמר הכתוב שהיא עוברת בברית הנקרא יסוד צדיק. וגם הוא עוברת באלתו הוא החלק היורד להספ"א כי אין בין זה לזה רק כקליפת השום כידוע למשכילים. למען הקים אותך היום לו לעם להעלות אותך למעלה ע"י שתתן קיום וחיות בברית העליון כידוע למשכילים והוא יהיה לך לאלקים שהש"י מוריד אופה הקדושה אליך לייחד עמך ולהאזין תפלתך ולמלא כל משאלות לבך לטובה ותהיו דבקים בה' דיבוק גמור: