אור ברסלב
קב חן פרשת יתרו

קב חן· רבי נח מקארוב

פרשת יתרו

פרשת בשלח

וישמע יתרו כו'. כל הפרשה עד ויבואו האהלה הדקדוקים בזו הפרשה רבו.

(א) וישמע יתרו ופירש"י והוא מדברי המדרש שבע שמות נקראו לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קני פוטיאל. והדבר נפלא וכי לא היו יכולים לקרותו אלף שמות כיוצא באלו על מה שאירע לו ועל מה שעשה. ועוד מפני מה נקט דווקא זה הסדר בקריאת שמותיו כי לא במקרה הם דברי החכמים:

(ב) כהן מדין חותן משה. הוא מיותר כי כבר ידענו זה מפרשת שמות ומה לו להכתוב להזכיר זה בזה הענין:

(ג) את כל אשר עשה,הוא מיותר כי כתיב. בפירוש אחר כך כי הוציא ובמדרש אמרו את כל אשר עשה זו קי"ס ומלחמת עמלק וזה צריך פירוש מפני מה כללו דווקא קי"ס ומלחמת עמלק במאמר כל אשר עשה ולא כללו יתר הדברים אשר נעשו לישראל ועוד היה ראוי להכתוב להזכיר תחלה יציאת מצרים אשר היה בהתחלה ואחר כך את כל אשר עשה קי"ס ומלחמת עמלק, והיאך נכלל זה דווקא בכל אשר עשה:

(ד) ויקח יתרו חותן משה מה לו להכתוב להזכיר עוד פעם שנית חותן משה:

(ה) את צפורה. הלא כבר ידענו שצפורה שמה:

(ו) אחר שלוחיה ואמרו במדרש כשאמר לו הקדוש ברוך הוא לך שוב מצרימה לקח אשתו ובניו כו' אמר לו אהרן על הראשונים אנו מצטערין ואתה בא להוסיף עליהם, והדבר הזה הוא נפלא מאוד שכאשר הולך לגאול את ישראל יאמר לו אהרן ואתה בא להוסיף עליהם מי יתן ויהיו אלפי אלפים כהם מה יצטערו בהם כאשר הולכים לגאול אותם. ויותר מזה לפי דברי המדרש שכל שבט לוי לא שעבדו במצרים בוודאי לא הצטערו ברוביים. ועוד מה זה הענין לכאן אם שלחה כשהלך למצרים או לא:

(ז) ואת שני בניה קושיות הזוהר מפני מה לא אמר בניו:

(ח) אשר שם האחד גרשם כי אמר כו' מה זה הענין לכאן להזכיר טעם שמותם:.

(ט) ושם האחד אליעזר היל"ל ושם השני:

(י) אדרבא היה לו לקרות את הראשון אליעזר מפני ההצלה מפרעה אשר היה מקודם והשני גרשם מחמת הגירות שהוא במדין:

(יא) ויצילנו מחרב פרעה היל"ל והצילנו מחרב פרעה לשון עבר כי כבר עבר:

(יב) ויבוא יתרו חותן משה. חותן משה הוא מיותר:

(יג) ויאמר אני חותנך יתרו. לשון המדבר בעדו אין לו פירוש כלל כי לא ראה את משה עדיין שהרי כתיב אחר כך ויצא משם כו':

(יד) וישאלו איש לרעהו לשלום. מה לו להכתוב להזכר זה ששאלו זה לזה לשלום:

(טו) ויבואו האהלה. בה"א הידיעה אין לו פירוש כלל דהנה כאשר ברא הבורא ברוך הוא את האדם בראו בלבוש צח ודק להכיר את בוראו ידיעה שלימה ולא יעכב אותו לבושו הוא גופו מלהתדבק בעבודת בוראו. אך מפני שרצה הקדוש ברוך הוא שהאדם התחתון יעבדהו על ידי בחירתו ולא יהיה מוכרח לעבודתו לכך ברא עמו היצה"ר להסיתו מדרך טובה וכמה שכתבו חז"ל על הכתוב ויברא אלקים את האדם את לרבות היצה"ר כי האדם גם שהיה בג"ע בלבוש צח ודק היה צריך לשמור א"ע לבל יעשה נגד רצון הבורא כל העולמים וכמו שאמר הכתוב ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה ואמרו חז"ל לעבדה זו מ"ע ולשמרה זו מל"ת כי על ידי אשר האדם ישמור א"ע שלא ישמע לדברי היצר המסיתו מדרך טובה יזכה בכל פעם לעלות ממדרגתו אשר הוא בה עד שיגיע לחזות בנועם ה' וכאשר לא שמר האדם א"ע וחטא בעץ הדעת טו"ר נתדבק בו המסאבותא וכמו כן גרם למעלה באורות העליונים כי התאחזו הקליפות בהקדושה העליונה והתחילו למשול בעולם ונטרד האדם מג"ע לעבוד את האדמה בזעת אפו לתקן חטאו. ותיכף מאז התחילו לקוות לגואל צדק להכניע את הקליפות תחת הקדושה העליונה ולהעביר ממשלת זדון אשר לא תמשול עוד ואז יתוקן העולם כי עתה אין העולם בתיקונה כי מחטא האדם התחילה הקליפה להתפשט ולמשול בעולם ולכך כתיב והאדם ידע כו' ותלד לו את קין ותאמר קניתי איש את ה' כי עיקרו של קין הוא החומריות חלק הסט"א והיה זה עיקר חיותו והשם הקודש לא היה מאיר בו כי אם לצורך חיותו לכך אמר הכתוב את ה' לשון טפל ועיקרו היה בחינת ארס הנחש שהטיל בחוה ויצא הארס ממנה ונשאר בו ולכך אח"כ ותוסף ללדת את אחיו את הבל והבל היה שורשו מהבנים העליונים הקדושים ועל ידי הבל נתוסף כח ואור בהבלים העליונים. ויבא קין מפרי האדמה כו' והבל הביא כו' מבכורות צאנו ומחלביהן. כי כאשר הביטו בסיבת הסיבות מזה העולם הבינו אשר אי החיים הוא משפיע בכל דבר ודבר חיותו והוא המאיר בהם וידעו אשר העיקר הוא להעלות כל הדברים התחתונים אל הבורא כל העולמים ולשעבדם אליו ולכך הבל שהיה מבחינת הקדושה הביא היותר במעלה והיותר טוב מבעלי החי לקרבן לה' וקין שהיה ממדרגה פחותה הביא לקרבן מן הצומח ומן הקטן והגרוע שבהם וכמ"ש במדרש שהביא פשתן אשר אין בו לא טעם ולא ריח ולכך וישע ה' אל הבל כו' כי כאשר הביא היותר במעלה מבעלי החי עלו עמו ממילא כל הדברים הקטנים במעלה כי הקטן נטפל לגדול ונתוסף אור בהבלים העליונים ונתתקן על ידו קצת מחטא אדה"ר. ויחר לקין מאוד ויפלו פניו. כי כאשר חרה לקין על הבל אשר העלה כל הדברים התחתונים אל הקדושה העליונה אז נוצל פניו כי נפל ממנו האור של חי החיים המשפיע בו כי פנים הוא האור של האדם. ויאמר ה' אל קין הלא אם תטיב שאת. כי כאשר תטיב מעשיך אז יתנשאו כל העולמות התחתונים כי אין לך דבר שעומד בפני התשובה. ויאמר קין כו' ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו ואמרו במדרש שנתקנא על תאומתו יתירה וכוונתם בזה כי הבל שהיה שורשו מהקדושה העליונה היה לו ב' תאומות בינה ומלכות וקין שהיה מצד הקליפה לא היה לו רק תאומה אחת הוא בחינת המלכות המאירה בו לצורך קיומו כמו שאמר הכתוב ומלכותו בכל משלה אף בקליפות. ויאמר ה' לקין אי הבל אחיך מדוע לא שמת לבך אל ההשפעה הבאה אליו מעילת העילות על ידי הכתר והחכמה הרמוזים באותיות א"י המשפיעים לבינתו ולמה קנאתו ועל בינתו ותהרגהו וגרמת שהוצרכו הכתר והחכמה לעלות למעלה כי אין להם במי להשפיע עוד ואז ע"י הריגת קין להבל נסתלקו המוחין למעלה וגם המידות עלו למעלה לקבל שם השפעת המוחין והתחיל העולם להתנהג על ידי בחינת המלכות הוא הטבע בחינתה לבד. וזה הוא גלות השכינה כי לא היה לה השפעת מהספירות העליונים רק בהסתר והקליפות יונקים וממוצצים ממנה השפעתה. וכאשר בחר הבורא ברוך הוא בהאבות הקדושים ולקחם לעבודתו התחילו הם לתקן את החטא של אדם הראשון וחוה וקין ויצאו מאברהם ומיצחק פסולת עד יעקב אבינו אשר היתה מטתו שלימה ובחר הבורא ברוך הוא בו ובזרעו ונקחם לחלקו והם יתקנו את החטאים הנ"ל ולכך ירדו למצרים ונכנעו ת"י הקליפה ושעבדו בהם בחומר ובלבנים בקושי לתקן את החטאים הנ"ל וכאשר עלה צעקת ב"י לפני ה' מן העבודה נתתקנו החטאים הנ"ל ורצה הבורא ברוך הוא לפדות את ישראל שיהי' הם למעלה למעלה מכל הנבראים וכל הקליפות יהיו נכנעים תחתם לכך הכניע הבורא כל העולמים את קליפת מצרים אשר היו אז ראש נכל העכו"ם וגם העלה את ישראל תחת הקדושה העליונה כמו שאמר הכתוב אני אמרתי אלקים אתם ונתן להם תורה ומצות וחקים ומשפטים ועל ידי זה דיבק אותם בכל ספירותיו הקדושים אך כאשר חטאו ישראל אז חזר הדבר לכמות שהיה מקודם אז ניתן להם התורה בחומרי ובקושי כדי להכניע הקליפות הסובבים ומתאחזים בהקדושה העליונה והאדם צריך לשבר א"ע גופניותו וכל כוחותיו להגיע לאיזה כוונה פנימיות מהתורה הקדושה וזה עיקר עבודתינו כל ימי היותינו על האדמה עד ביאת גואלנו הצדק ב"ב כדי להכניע את כל הקליפות תחת הקדושה העליונה ובזה יתוקן חטא אדם הראשון. ונקדים עוד מה דאיתא בכתבי האר"י ז"ל שיתרו היה גלגול קין ומשה גלגול הבל ולזה כאשר ראה יתרו' אשר נכנעו כל הקליפות תחת יד ישראל כי פרעה אשר היה יניקתו מהעורף העליון מהקדושה והיה המלך לכל מלכי הקליפות נאבד מפני ב"י אז הבין בחכמתו כי כל הקליפות הם כלא ואין ונכנעו תחת הקדושה העליונה וזהו עיקר ורצון הבורא כל העולמים להכניע את הקליפות תחת הקדושה העליונה אז גם הוא אשר היה תחתי המלך כדאיתא בזוהר וראש לכומרין בבחינת הקליפות הכניע עצמו תחת הקדושה ורצה לדבק עצמו שם ולתקן את חטא קין אשר הוא שורשו ועל ידי זה יתתקן גם חטא אדם הראשון. ובזה נבוא לביאור הפרשה. וישמע יתרו הוא שמע ואתבר כמאמר הזוהר ופירש"י שבע שמות נקראו לו כי הוא אשר היה עבודתו מקודם אל הקליפות היו קשורים בו כל שבע מידות הקליפות כדאיתא בזוהר שכהן און בהקליפה הוא כנגד מיכאל כהנא רבא בהקדושה מלאך החסד ראש להמידות וכולל כולם כי החסד הוא יומא דאזיל עם כולהו יומין וכמו כן הוא בהקליפה כי זה לעומת זה כו' וכאשר הכניע עצמו תחת הקדושה אז נכנעו עמו כל שבע מידות הקליפות ועל ידי זה נכנס אל שבע מידות הקדושים והזכירה התורה שבע שמותיו לרמוז כניסתו בהקדושה ונקרא רעואל הוא אותיות רע"ו א"ל כי א"ל הוא שם החסד כמו שאמר הכתוב חסד א"ל כל היום ונעשה ריע ואוהב להשם ב"ה ואחר כך יתר הוא גבורה כי שם הוא המותרות סוספיתא דדהבא וכל יתר כנטול דמי כי הכניע תחת הגבורה דקדושה כל הקליפות הבאים מהמותרות ואחר כך יתרו הוא אותיות ית"ר ו' שנתן יתרון ומעלה אל התפארת הוא בחינת ו' מאותיות השם הוי"ה ברוך הוא. ואחר כך חובב וחבר שמחבב את הדבר ומחבר את הדבר הם בחינת נצח והוד כי הם השני פועלים נזווג כידוע ואחר כך קני הוא' אותיות ק"ן י' רמוז ליסוד כי ביסוד מקנן היו"ד הרמוז לצימצם השפע עד שנעשה בחינת טפה. ואחר כך פוטיאל הוא בחינת המלכות כי פוטיאל הוא לשון דיבור כמו שכתוב שפיטפט, ביצרו כי הדיבור הוא בחינת מלכות ופוטיאל הוא גם כן לשון פרנסה כמו שכתוב שפיטם עגלים כי המלכות הוא המפרנסת לכל באי עולם כמו שאמר הכתוב ותתן טרף לביתה כו'. ואמר הכתוב כהן מדין חותן משה דאיתא בס' דרך חיים על אבות מהגאון מהר"ל מפראג מפני מה לא היה למשה שום זווג בישראל עד שהוצרך לבוא ליתרו אשר היה ראש לכומרין וליקח לו משם זווגו. ואמר הטעם כי עיקר הזווג הוא משני הפכים המתייחדים יחד וזהו זווג גמור ומשה שהיה שקול ככל ישראל והוא היה השורש שלהם לא היה בישראל שום הפכי שתהיה לו לזווג אבל יתרו שהיה כנגדו ממש בצד הקליפה זה לו זווגו הגמור מב' הפכים ולכך אמר כהן מדין חותן משה כי מחמת שהיה כהן מדין על ידי זה נעשה חותן משה. ועל ידי שמיעתו וקבלתו עליו הקדושה העליונה נכנעו כל הקליפות תחת הקדושה העליונה ומפרש הכתוב מה שמע ואמר. את כל אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו. שכל אשר עשה ה' היינו עיקר כוונת בריאות העולם היה עבור משה וישראל עמו וכל הקליפות יהיו טפלים ומוכנעים להם ואמרו במדרש ששמע קי"ס ומלחמת עמלק כי עיקר קי"ס היה שנתגלה האלוקות מכל הספירות המשפיעים למלכות כי כמו שהיה בזה העולם קי"ס כמו כן נתגלה בעולם העליון בחינת המלכות עם כל השפעותיה. וז"ש רז"ל ראתה שפחה על הים כו' כי אז נתגלה האלוקות בידיעה ברורה. ועל ידי מלחמת עמלק נכנעו ונחלשו כל הקליפות כי עמלק הוא הראש לכל הקליפות כמו שאמר הכתוב ראשית גוים עמלק ועל ידי אשר החליש יהושע את עמלק לפי חרב נחלשו כל הקליפות וזאת היתה הכוונה בבריאות העולם להכיר את בוראם ידיעה אמתיות ולהכניע כל הקליפות תחת הקדושה וכ"ז היתה על ידי. כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. כי אז נתתקן חטא אדם הראשון ונכנעו הקליפות תחת הקדושה. וכאשר הבין יתרו את כל זאת אז. ויקח יתרו חותן משה את:

צפורה אשת משה כי כאשר רצה יתרו לכנוס תחת כנפי השכינה אז גרם היחוד במעשיו הגשמיים כאשר אמרנו בזה פעמים הרבה כי עד שלא ניתן התורה היו עושים היחוד באורות העליונים במעשיהם הגשמיים כמו שאנו עושים במצות התורה כמו האבות שחפרו בארות וכיוצא באלו כי על ידי שהיה יתרו כנגדו ממש ונעשה חתן משה לקח את צפורה הרמוז להשכינה הקדושה כמו שאמר הכתוב כי יקרא קן צפור לפניך כו' לא תקח האם על הבנים (זהו מכתב אא"ז הרב המחבר ז"ל) וכדאיתא בתיקונים שלח תשלח תרין תירוכין חד מבית ראשון וחד מבית שני (ע"כ) ובזה תיקן חטא קין על שנתקנא על תאומתו יתירה של הבל וגרם היחוד באורות העליונים שהחזיר את צפורה למשה ואמר הכתוב אחר שלוחיה (גם זה הוא מכתב יד אא"ז ז"ל) ר"ל הגם שהיה גלוי לפניו שזרעו יהיו משועבדים בשעבוד גליות בתוך זרעו של יעקב אבינו עליו השלום והשכינה מתרכת מבעלה על כל זה איה ספר כריתות עמכם וכל עבודתינו יהיה בגלותינו ליחד קב"ה ושכינתיה כמו שאמר הכתוב ואף גם זאת כו' לא מאסתים כו' לכלת"ם וזה שאמר הכתוב ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה לעבדה ולשמחה גם אחר שלוחיה וזה כוונת המדרש על הראשונים אנו מצטערין כו' רמז בזה הגלות האחרון וכאשר שלחה משה רמז לנו אשר הש"י לא יעזוב אותנו כל ימי עולם ולא יופר בריתו מאתנו כמאמר ואף גם זאת כו' כי אני ד' אלקיכם ר"ל לא יתפרדו השמות הוי"ה ואלקים כי באמצעות עבודתינו בעסק התורה והמצוה בעזה"ש נגרום היחוד (ע"כ) ואת שני בניה כי להמלכות יש שתי בניית האחד הוא בחינת גלות והשני בחינת גאולה כי משה וישראל ידעו אשר ישראל, עתידים לגלות עוד תחת האומות ולגאלם עוד גאולה שלימה וז"ש. אשר שם האחד גרשם כי אמר כו' ושם האחד אליעזר כי אותה הבנייה עצמה שהוא בחינת גלות יהיה מזה בחינת אליעזר בחינת גאולה כי על ידי הגלות יזדככו ויגיעו עד המדרגה העליונה עד. כי אלקי אבי בעזרי כי אז ישפיע להם שפע מבחינת הכתר הוא האלוקות מהחכמה הנקרא אב אך בעת הגלות. ויצילנו מחרב פרעה. הוא הסט"א ואף על פי כן. ויבוא יתרו חתן משה. אף על פי שידע כי היה להם עוד גלות מכל מקום קיבל עליו קדושה העליונה. ויאמר אני חתנך יתרו בא אליך. שאני בכל מדריגתי בא אליך להתחבר עמך ואז. ויצא משה לקראתו. שיצא משה ממדריגתו להכניסו תחת כנפי השכינה. וישאלו איש לרעהו. ואמרו במדרש זה משה כי משה השפיע לו עול מלכות שמים על ידי בחינת השלום ואז. ויבואו האהלה. ה"א הידיעה הוא בחינת המלכות שהכניסו תחת כנפי השכינה ואז. ויספר משה לחותנו. ויספר הוא מלשון לבנת הספיר שספר והאיר אותו בחכמה העליונה את כל אשר עשה ה'. ואז ויחד יתרו שנכנס באחדות העליון:

בענין אחר

וישמע יתרו התחלת דברי הזהר בזו הפרשה הוא על פסוק וישא אהרן את ידיו אל העם. והנה זה הכתוב ודרוש הזוהר על זה הכתוב אין לו ענין לכאן לזו הפרשה וצריך ביאור. דידוע אשר הבורא כל העולמים עשה את האדם בדמותו כצלמו בצלם הספירות הקדושים אשר הבורא ב"ה צימצם א"ע בהם ולכך כתיב מבשרי אחזה אלקי. הם הספירות הקדושים. והנה אנו רואים באדם התחתון אשר הידים יכול אדם להעלותם למעלה מהמוחין שלו לא כן שאר כל האברים וכמו כן ברוחניות ספירות ואורות העליונים יש כח בבחינת החסד והגבורה עם התפארת כי אין שנים בלא אמצעי יכולים לעלות למעלה ממקום המוחין וזה שאמר הכתוב וישא אהרן את ידיו שהעלה והתנשא את ידיו למעלה כל מה שיכולים לעלות להמשיך את הברכה מרצון העליון. ויתרו כמו כן גם כן כאשר נכנס תחת הקדושה העליונה עלה לראש הספירות כראוי לחתן משה ואז נקרא שמו יתרו הוא אותיות ית"ר ו' שנתן יתרון ונשיאות אל הוי"ו הוא בחינת תפארת ועלה אל ראש המעלות. וזהו הקישור וישא אהרן את ידיו שהעלה והתנשא את המדות למעלה ממקום המוחין כמו כן יתרו עלה אל ראש המעלות הספירות העליונים.

עוד בע"א

וישמע יתרו כו' עד ויצילנו מחרב פרעה. הדקדוקים רבו בזו הפרשה.

(א) למה מייחסו כאן בשניהם כהן מדין וגם חותן משה:

(ב) מה שפירש"י מה שמועה שמע ובא קי"ס ומלחמת עמלק ואחר כך פירש"י על כי הוציא ה' זו גדולה מכולם ואם כן כי יציאת מצרים היתה גדולה מכולם וגם היתה קודם קי"ס היה צריך לכתוב יציאת מצרים קודם בפסוק ולפרש שמזה נתעורר לבוא ולמה פירש"י שנתעורר לבוא מחמת קי"ס ומלחמת עמלק. ועוד קשה כי מלחמת עמלק לא היתה שום התעוררות לבוא כי לא מצינו שגברו ישראל המלחמה רק כתיב ויחלוש יהושע כו' ועד היום כתיב מלחמה לה' בעמלק מדור דור:

(ג) למה כתיב מתחלה אשר עשה אלקים למשה ולישראל שם אלקים דווקא ואחר כך כתיב כי הוציא ה' שם הוי"ה ה"ב:

(ד) ויקח יתרו מה זה לשון ויקח היל"ל והשיב:

(ה) למה השמיענו הכתוב שצפורה אשת משה הלא כבר ידענו זה ששמה צפורה וגם היתה אשת משה:

(ו) גם אחר כל הפירושים תיבות אחר שלוחיה אין לו שחר ועוד יתר הדקדוקים המבוארים בדרוש הקודם נקדים להבין למה כתב לנו עיקר מתן תורה בסדר יתרו. להבין עוד וכי לא היה למשה אבי הנביאים זווג בכל ישראל שהיה צריך להתחתן עם יתרו שהיה כהן מדין והיה עובד כל ע"ג שבעולם כי בוודאי לא היה זה במקרה רק בהשגחת הבורא ברוך הוא, נקדים הכתוב שמע עמי ואעידה בך כו' לא יהיה בך אל זר כו' המעלך מארץ מצרים. כי הנה ידוע כי קודם יציאת מצרים לא נתגלה השם הוי"ה ב"ה בעולם שהשם הוי"ה הוא מורה שהוא מושל בכל הויות שבעולם ובכל הנמצאים היינו ארמ"ע ובכל הד' יסודות דצח"מ ושהוא יכול לשנות הטבע ולשדד המערכות. וכל הכ"ו דורות שהיו קודם יציאת מצרים היו מתנהגים על פי הטבע כמו שאמר הכתוב בראשית ברא אלקים. אלקים בגימטריא הטבע כמו שאמר האר"י ז"ל. וגם ידוע כי. זה לעומת זה עשה אלקים וכמו שמשה רבינו עליו השלום השגתו היתה בקדושה עד חמשים שערי בינה כך היתה השגת יתרו כנגדו בקליפה ולכך נקרא כהן מדין לשון מדנים כמתנגד נגדו וכאשר גברה חלק הקדושה שהיתה ביתרו שגם בקליפה יש חלק ניצוץ הקדוש אז נכנע אחיזתו בקליפה תחת הקדושה ומי יגרם לו זאת על ידי שהתחתן במשה והכניס בלבו גודל אהבת הש"י והיתה בוער בלבו כשרפיי אש עד אשר נדבה רוחו להתקרב אל הקדושה לבוא אל המדבר לשמוע דרכי ה' ולכן מייחסו בשניהם כהן מדין מה שהיה בתחלה ראש לכל הקליפות ועכשיו חתן משה שעזב כל העשרה כתרין דקליפה שהיה עובד להם ואודי ליה לקב"ה ונדבה לבו להתגייר ולהתדבק בישראל ונקה וזה שפירש"י מה שמועה שמע ובא קי"ס ומלחמת עמלק כי בתחלה ביציאת מצרים עדיין לא היתה הוכחה ברורה שהש"י הביא המכות על מצרים בשביל אהבת ישראל רק היה לבע"ד לחלוק שזה היה מחמת שגברה כל כך עונות המצרים עד שנתמלאה סאתם ולכך הביא הש"י עליהם המכות וישראל ממילא יצאו אבל כאשר שמע קי"ס ומלחמת עמלק אז נראה לעין כל שהיתה בשביל אהבת ישראל ועוד דל אהבתם הצילם והמצרים לטובת ישראל נטבעו בים. ומלחמת עמלק אין לך אהבה גדולה מזו שנשבע הקב"ה שאין השם שלם כו' עד שימחה זכר עמלק ומצוה על זה מצות עשה תמחה את זכר עמלק. ולכן פירש"י שמתחלה בא אל המדבר מחמת קי"ס ומלחמת עמלק שמזה היה נראה לכל גודל אהבת הש"י אל ישראל וזה היה הוכחה שגם ביציאת מצרים היו גם כן המכות על המצריים בשביל אהבת ישראל ונתגלה הויות הבורא ברוך הוא ואשר יש בידו כח וגבורה נשדד המערכות והכל בשביל אהבת ישראל וזה שפירש"י זו גדולה מכולם. ונבוא עוד לבאר שאר הפסוקים בהקדם המבואר בתיקונים שהשכינה נקראת צפור כמו שאמר הכתוב כי יקרא קן צפור כו' שלח תשלח את האם וידוע שמשה רבינו עליו השלום נקרא איש האלוקים כי היה תמיד בזווגא דמם ינתא הנקראת אלקים והוא אישה גם מצינו בדברי רז"ל שהראה הקב"ה לנביאים כל הגליות וכל המאורעות שיעברו על ישראל עד סוף כל הדורות כמו שמצינו אצל אאע"ה שהראה לו הקב"ה כל הד' גליות כמו שאמר הכתוב והנה אימה חשיכה כו' נופלת עליו זו גלות רביעית שנופלים על ישראל על הגוף ועל הנפש ועל הממון אשר קשה כח הסבל לסבול עול הגליות לולא רחמיו וחסדיו המרובים שנתן בנו כח לסבול עול הגלות המר והנמהר וז"ש חז"ל שאנשי כנה"ג החזירו העטרה ליושנה שירמיהו ודניאל לא אמרו גבור ונורא שאיה גבורותיו ואיה נוראותיו ואנשי כנה"ג החזירו העטרה ליושנה היינו הכתר והממשלה ליושנה (כאן צריך פירוש עמוק וארמוז לך אשר כמדומה לי בבירור ששמעתי מאא"ז ז"ל כי ליושנה הוא רמוז לעתיקא וגם לזה צריך ביאור רחב לבאר דברי חז"ל אך המבין יבין) שאמרו הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו שאלמלא כן היאך אומה כזו יכולה להתקיים מפני כמה עכו"ם. ובזוהר ביאורו יותר על פסוק ואף גם זאת כו' ולא געלתים לכלותם. לכלתם כתיב היינו בשביל הכלה הוא השכינה הקדושה שהוא עמנו בגלות וגם שם הוא מצלת אותנו משני הזאבים הקמים עלינו ובזה נבוא לבאר הפסוקים דהנה כאשר נדבה רוחו של יתרו ובא להתגייר ולהתדבק עצמו בישראל ובקב"ה וקיבל עליו התורה והמצות ראה גם כן כל הד' גליות וכל המאורעות עד סוף כל הדורות ואף על פי כן קיבל עליו עול מלכותו וזה פי' הכתוב ויקח יתרו את צפורה. הוא השכינה הקדושה שהיא אשת משה. אחר שלוחיה שראה שהשכינה הקדושה תהיה עמנו בגלות ואעפ"כ קיבל עליו כל זאת ואמר הכתוב הטעם כי ראה. את שני בניה. כי בנים נקראו ע"ש הבנייה כי מי שיש לו בנים הוא בנין עולמות וזאת היא הבניית מהשכינה הקדושה. שם האחד גרשום. כי שם הוא לשון כבוד כמו שאמר הכתוב ועשית לך שם כשם הגדולים. ואמר כי גר הייתי בארץ נכריה. שהכבוד והתפארת מהשכינה הקדושה להיות עמנו בגלותינו ורואת גודל הצער של ישראל ומצטערת עלינו ומפרש הכתוב מה הוא הכבוד ואמר כי. שם האחד אליעזר. בה"א הידיעה זה הוא הכבוד בעצמו דהשכינה תמיד בעזרתינו להציל אותנו מן הקמים עלינו והן הן גבורותיו ונפלאותיו כי ה' הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים. וזהו ויצילנו מחרב פרעה כי כל המלכים אם הם רשעים נקראים ע"ש פרעה ראש גלות ישראל כי הכל נקרא ע"ש הראשית וזהו ויצילנו לשון עתיד כי תמיד ה' מצילנו מיד העומדים עלינו כל זה רמזה לנו התורה מה שהיה בכוונת יתרו אפס שהיה צריך לעשות גם במעשה הגשמי ליקח את צפורה אשת משה כדרך כל שאר הנביאים שצוה ה' אותם לעשות במעשה הגשמי וכוונתם תהיה באורות העליונים כי זה הוא קבלת עול מלכות שמים שלימה ובזה יתורץ למה נכתב מתן תורה דווקא בסדר יתרו כי קודם מ"ת היה מהצורך להכניע כל העשרה כתרין דקליפה וזה היה מהצורך דווקא ע"י יתרו שהיה מתחלה כהן מדין ראש לכל הקליפות ובא ושבח להקב"ה ואמר כי גדול ה' מכל אלקים. ולבתר אתייהבית אורייתא לישראל כדאיתא בזוהר. וזהו הפירוש. אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו. אלדים הוא לשון ממשלה ושררה כי בצאת ישראל ממצרים נעשו מושלים על כל העולם כולו כמו שאמר הכתוב ראה נתתיך אלקים לפרעה וכמו שאמר הכתוב בצאת ישראל ממצרים כו' ישראל ממשלותיו שעשה אותם הש"י להיות מושלים על כל העולם כולו ועל כל הקליפות וסטרא דמסאבותא ואז ראה יתרו. כי ה' הוציא את ישראל ממצרים ונתגלה השם הוי"ה ב"ה שהוא מושל בכל הנמצאים ובידו כח וגבורה לשבר כל הקליפות וסטרא דמסאבותא. ולזה הכוונה בעצמה סיבב הבורא ב"ה שיהיה זווגו של משה דווקא אצל יתרו כדי שיהיה הכנה לקבלת התורה שבלעדי יתרו לא היה אפשר להנתן התורה עד דאתי יתרו ואודי ליה לקב"ה וזה היה דווקא מחמת שהתחתן ביתרו ונתקשר עמו על ידי שהיה חתנו ועל ידי זה היה יכול להכניס בלבו אהבת ותשוקת ה' כמאמרינו לעיל. וזה פי' הכתוב שהתחלנו בו. שמע עמי ואעידה בך כי כמו שהתורה העידה על יתרו שקבל עליו עול התורה והמצות והכניע בהודאתו כל הקליפות שהרי התורה כתבה העשרת הדברות בסדרו כמו כן אמר הכתוב שמע עמי ואעידה בך ומפרש הכתוב מה הוא העדות ואמר. ישראל אם תשמע לי. כאשר תשמע אל התורה והמצות לא יהיה בך אל זר. יסיר האל הזר והקליפה מקרבך ותתגבר כח הקדושה ולא תהיה צריך להכניע עצמך תחת הקליפה וזהו, ולא תשתחוה לאל אחר. כי השתחואה הוא ההכנעה ואמר הטעם כי אנוכי כו' המעלך מארץ מצרים כי בעת הוצאתיך מארץ מצרים נתתי לך יתרון ומעלה על כל העכו"ם והקליפות ושרי מעלה והעלתיך למעלה העליונה ע"כ. הרחב פיך ואמלאהו פי' אף על פי שאתם קוראים בפיכם שם אדנות אמלאהו לקרות אותו בשם הוי"ה להראות שהוא המושל בכל הנמצאים ובידו להעלות ולהתנשא את ישראל למעלה העליונה:

בפסוק ויחד יתרו ואמרו במדרש והובא ברש"י ח"א ויחד ממש ששמח בשמחתן של ישראל וח"א שנעשה בשרו חדודין חדודין שהיה מיצר על איבוד מצרים היינו דאמרי אינשי גירא עד עשרה דרא לא תבזי ארמאה באפיה. והנה המדרש הזה הוא תמוה מאוד מאין לנו על יתרו אשר היה הגר הצדק לדרוש אותו לגנאי במקום שיש לדורשו לשבת ומכ"ש שהפירוש הפשוט הוא לשבח. והאמת הוא שהפירוש השני הוא שבח יותר גדול ליתרו שכאשר נתגייר יתרו והשיג נשמה מעולם העליון כראוי לחתן משה אז היה באחדות הגמור שורש האחדות אשר שם גם מעוברי רצונו הנאבדים אין שם קורת רוח וכמו שכתוב במדרש אצל קי"ס שאמר הקב"ה מעשי ידי טבעו בים ואתם מבקשים לומר שירה וכוונת זו הודעה לדרוש לשון ויחד יתרו שהגיע אל האחדות הגמור אחדות העליון ואז נעשה בשרו חדודין חדודין והיה מיצר גם על איבוד מצרים וזה שאמרו בגמרא גירא עד עשרה דרא כו' ולמה נקט דווקא עשרה אלא שרמזו בלשונם הזך שמי שהוא גר בעשר העליון מתתא לעילא כאשר הוא בזה המדרגה העליונה לא תבזי ארמאי, באפיה כי גם הם נחשבים בעיניו כי גם הם מעשי ידיו של הקב"ה:

בפרשה ויהי ממחרת וישב משה כו' הדקדוקים:

בזו הפרשה הרבה מאוד:

(א) וישב משה כו' ויעמוד העם משמע שהכתוב בא לספר בכאן שני ענינים ישיבת משה והעמדת העם וזה צריך ביאור מה הם' אלו השניים ולמה היו ועל מה הם מורים:

(ב) מדוע אתה יושב כו' וכל העם ניצב כו' משמע גם כן שהם שני ענינים:

(ג) ויאמר משה כי יבא אלי העם כו' כי יהיה להם דבר נראה מזה גם כן שהשיב שני ענינים:

(ד) והודעתי להם את חוקי האלקים ואת תורותיו גם כן מורה שני ענינים חוקים ותורות:

(ה) נבול תבול כפל לשון שהיה די באחד מהם:

(ו) כי כבד ממך כו' לא תוכל עשוהו גם כן כפל לשון כל ענין זו הפרשה מורה שטענת יתרו עם משה הית' על שני ענינים וצריך ביאור:

(ז) עתה שמע בקולי איעצך ויהי אלקים עמך ופירש"י והוא מדברי המכילמא אמר לו צא המלך בגבורה מפני מה נקט דווקא בגבורה ולא אמר בהקב"ה או בשאר לשון אשר אין זה דרכו של רש"י בשום מקום לומר לשון בגבורה זולת בזו הפרשה אשר כפל ושילש זה הלשון:

(ח) היה אתה לעם מול אלקים והבאת את הדברים אל האלקים כפל לשון להורות שני ענינים:

(ט) מה זה לשון מול האלקים שמשמע כנגדו כלשון הכתוב מחנה מול מחנה:

(י) אם את הדבר הזה וצוך אלקים ויכלת עמוד ופירש"י והוא מדברי המכילתא המלך בגבורה אם מצוה אותך לעשות כך תוכל עמוד ואם יעכב על ידך לא תוכל לעמוד והנה זה המאמר נפלא בעיני כל וכי התחכם יתרו כנגד ה' שאם לא יסכים ה' לעצתו לא יוכל משה לעמוד כפי הנהגתו עד עתה והרי עשה משה נפלאות גדולות יותר מזה בצוו ה':

(יא) שהרי משה לא עשה כן שלא נזכר כלל בהכתוב ששאל ב"ה רק מיד כאשר הוטב בעיניו עצת יתרו כן עשה כמו שאמר הכתוב אחר כך וישמע משה כו' ויבחר משה כו':

(יב) וגם כל העם יבוא בשלום גם זה צריך פירוש למי יבואו והיאך באים עם שלום. ידוע אשר משה רבינו עליו השלום היה במקום שורש התורה ועל ידו דווקא נתנה התורה להשפיעה לישראל והתורה היא כולה חסד ורחמים ואין בה שום דין כלל וכאשר רצה הבורא ב"ה שיהיה דינא דמלכותא למען יהיה מורא מלכות שמים על ברואיו צימצם את אורות העליונים עד בחינת המלכות אשר שם כוללות נשמת ישראל למען יהיה דין ומשפט והצימצם נקרא בחינת גבורה כי כל צימצם הוא בכח הגבורה. ומשה רבינו עליו השלום כאשר ירד ימהר סיני אחז בשני הבחינות במדרגת התורה אשר שם שורשו כדי להשפיע התורה לישראל וגם ירד ממדרגתו לבחינת המלכות לשפוט ולעשות דין בין איש לרעהו, וזה שאמר הכתוב וישב משה לשפוט את העם כי ירד לבחינת ישיבה הוא מדת מלכות כידוע כדי לשפוט את העם. וגם ויעמוד העם על משה שהעלה את העם אל מדרגתו בחינת עמידה הוא מקום התורה כדי שיוכלו לקבל תורת ה'. וכאשר ראה זה יתרו לא הוטב בעיניו לערב המדרגות משרשם שמשה יקטין א"ע להיות במדרגת הדין והמשפט וכוללות ישראל יהיו בבחינת משה כי אין זה לפי סדר היחוד כי לפי סדר היחוד ראוי שמשה יאחז במדרגתו וממדרגתו ישפיע לכוללות ישראל ולכך אמר לו יתרו מה הדבר הזה אשר אתה עושה מדוע אתה יושב. מדוע אתה מקטין עצמך לבחינת ישיבה אשר הוא. לבדך לבד ממך שאינה מדרגתך וגם כוללות. כל העם, אשר הם בבחינת מלכות. נצב עליך. על מדרגתך ואמר לו משה. כי יבוא אלי העם לדרוש אלקים מחמת שהם באים אלי לדרוש אלקים שהוא בחינת מלכות לכך צריך אני לירד למדרגתם וגם. כי יהיה להם דבר בא אלי. כי כאשר יהיה להם דבר שאינו מדרגתם אותו הדבר הבאה מהם עולה למדרגתי. והודעתי להם את חוקי האלקים, היא בחינת מלכות. ואת תורותיו הוא מדרגתי. ויאמר חתן משה כו' לא טוב הדבר. כי אין זה לפי סדר וצימצם ספירות העליונים ולכך. נבול, אתה במה שתרד ממדרגתך וגם. תבול. את העם כי לא יוכלו להיות במדרגתך. כי כבד ממך הדבר, הדבר שבא ממך הוא מדרגתך כבד מאוד על העם ולא יוכלו לסובלו וגם. לא תוכל עשוהו לבדך. כי לא תוכל לעשות הדבר שהוא לבד ממך. עתה שמע בקולי איעצך ויהי אלקים עמך. ופירש"י צא המלך בגבורה פי' שמצימצם האורות העליונים תראה עצתי כי נכונה. היה אתם לעם מול האלקים. כנגד אלקים שאתה תהיה במדרגתך מדרגת התורה אשר הוא מכוון כנגד אלקים כידוע. והבאת את הדברים ופי' רש"י דברי ריבותם. אל האלקים. הוא בחינת מלכות ולא תרד ממדרגתך אל משפטם ודיניהם. והזהרת אתהם את החקים ואת התורות. פי' שאתה תזהיר ותנהיר להם את החקים ואת התורות על ידי השפעתך עליהם ממדרגתך. ואתה במדרגתך תחזה מכל העם אנשי חיל כו' למנותם במקום הדין והמשפט והיה הדבר הגדול. הדבר אשר יהיה במדרגה גדולה הוא מדרגת התורה יבואו אליך כי שאלת הדין והמשפט הוא תורה, וכל הדבר הקטן. הדבר אשר יהיה בבחינה קטנה היא המלכות. ישפטו הם. אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים שסדר הצימצום יסכים על ידך שיתייחד ע"י השפעתך יסוד במלכות בסוד אשר קדשנו במצותיו וציו'נו אז. ויכלת עמוד ואם יעכב על ידך שיתעכבו חלילה הורדת צימצם השפע לא תוכל לעמוד. ואם את הדבר הזה תעשה כל העם על מקומו יבוא בשלום כי כל העם הם כנסת ישראל גם על מקומם הוא בחינת המלכות יבואו בבחינת השלום הוא יסוד צדיק אשר הוא המחבר בין התורה ובין כנסת ישראל ומיד וישמע משה לקול חותנו כו' כי' הבין אשר האמת אתו (זהו מכתב אא"ז ז"ל) כי עיקר עצת יתרו היה למנותם למודי ה' שהם יפעלו היחוד כידוע כליות יועצת כאשר בארנו על פסוק כי גוי אובד עצות וכאשר יתעכבו הגבורות והצימצם מחמת שאין להם פועלי המדות לא תוכל לעמוד כידוע וזהו כוונת איעצך ויהי אלקים עמך (ע"כ)

חסלת פרשת יתרו

תוכן העניינים

קב חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה