קב חן· רבי נח מקארוב
פרשת ויגש
ויגש אליו יהודה
כו'. ענין זו הפרשה רבו בה הדקדוקים:
(א) כי לא מצינו בכתוב שום דבר שטען אליו יהודה שבעלילה בא עליהם אשר זה היה עיקר טענתו לפי דברי המדרש:
(ב) קושיות המדרש מה זה לשון הגשה. ואמרו שם שנגש לג' דברים למלחמה ולפיוס ולתפלה. וגם זה המדרש הוא תמוה מאין הוציא זה מהכתוב שנגש לכל אלו השלשה הלא מצינו לשון הגשה גם באחד מהם:
(ג) מה שאמר יהודה אדוני שאל כו'. היש לכם אב או אח. הרי לא מצינו כלל מקודם ששאל אותם זה. רק הם לבדו ספרו לו:
(ד) או אח. מלת או אין לו פירוש כלל:
(ה) מה שאמר יהודה על בנימין אחיו ועזב את אביו ומת. מה החלט ודבר ברור הוא זה. ויתר הדקדוקים כבר דקדקו בהם המפרשים הקדמונים:
כתיב בנבואת יחזקאל קח עץ אחד וכתוב עליו ליהודה כו'. ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף כו'. וקרב אותם אחד אל אחד כו'. והיו לאחדים בידיך. דידוע כי יוסף הוא יסוד צדיק המשפיע למלכות. ויהודה הוא המלכות. וכל השבטים הם תחת מלכותו. והנה בזמן הגלות נפרד היסוד צדיק ממטרנותא ואין היחוד בשלימות רק באקראי לבד. ולזה כאשר ניבא יחזקאל על הגאולה ציוהו ה' שיתייחד במעשיו התחתונים יוסף ויהודה ויגרום במעשיו התחתונים היחוד השלם בספירות העליונים יסוד במלכות. וזהו שאמרו בזוהר כגוונא כו' איהי אתייחדת לתתא ברזא דאחד כי כל זמן שאין היחוד בשלימות נקרא היחוד ברזא כי הוא ברזא והסתר והשכינה הוא המשתוקקות לדודה להתייחד עמה והקדוש ברוך הוא משתוקק גם כן אליה להשפיע לה מטוב הצפון. אך עונותינו הם המבדילים בינה לבינו כי נתחזקו ונתגברו הסט"א והקליפות ונעשים מחיצה המבדלת בין השכינה הקדושה להקדוש ברוך הוא. ואם ה' משפיע לה הוא רק בהסתר לבל ירגישו הקליפות והסט"א לחטוף ולגזול ההשפעה. אכן אנחנו בניה יש לנו כח במעשינו הטובים להכרית ולזמר כל הקליפות והסט"א ולעורר יחוד וזווג ולהמשיך ההשפעה והשכינה הקדושה כרצונם ומאויים ולזה בענין התפלה שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה תקנו בשלשה בחינות הא' פסוקי דזמרה. והב' קריאת שמע וברכותיה, והג' התפלה. והנה פסוקי דזמרה עיקרו הוא להכרית ולזמר את כל הקליפות הסובבים את השושנה העליונה המונעים את השכינה הקדושה שלא תוכל להתייחד עם דודה ולזה הוא עיקר הכוונה ללחום בהם ולזמרם ולהכריתם. ואחר כך תקנו לנו קריאת שמע וברכותיה והוא הפיוס אשר השכינה מקשטת את עצמה ומפייסת להקדוש ברוך הוא להתייחד עמה כי בקריאת שמע אנו מוסרין נפשינו להקדוש ברוך הוא. היש פיוס גדול מזה שאומר להקדוש ברוך הוא. אני אוהב אותך ומשתוקק ליחודך עד שאמסור נפשי עליך בארבע מיתות בית דין קריאת שמע הוא עלמא דנוקבא המקשטת את עצמה במסירת נפשינו למצוא חן בעיני דודה שיתייחד עמה. כי אנו בני מטרנותא מקשטין אותה ואת נערותיה לבוא אל המלך כידוע:
ובתפלה אנו מייחדין את הקדוש ברוך הוא עם שכינתו כי במה שאנו מבקשים על כל דבר ודבר מן הקדוש ברוך הוא מודים אנחנו נו שאין לנו מאומה ואנחנו מה רק על ידי השפעתו אלינו ואנחנו מכוונים עצמנו לקבל מאתו צרכינו. אז גם השכינה הקדושה מכינה עצמה לקבל השפעת ה' והקדוש ברוך הוא מתייחד עמה ומזדווג עמה על ידי היסוד ומשפע לה השפיע מברכת ה' והיא מחלקת השפעתה לכל בניה. וזה עיקר עבודתינו לגרום היחוד שהקדוש ברוך הוא ישפיע להמלכות כל טוב על ידי היסוד:
והנה השבטים כאשר מכרו את יוסף פגמו בזה שהפרידו את מדת היסוד מבין תפארת ומלכות כי כמו שהם הפרידו את יוסף מיעקב הוא התפארת ומבניהם אשר הם מרכבת המלכות שבטי י"ה. כמו כן גרמו למעלה כי לא התייחד התפארת עם המלכות בייחוד וזווג גמור. כי היה נפרד מבניהם היסוד המחברם. והיה המלכות חרב ויבש. ולכך כאשר מכרו את יוסף ירד יהודה מגדולתו כמו שכתוב וירד יהודה מאת אחיו. כי לא היה לו משפיע שישפיע אל מלכותו. ובאמת היה זה סיבה מאת ה' שירד תחלה יוסף למצרים למשול עליהם למען יתפרנסו ישראל בגלות המר. כי המצרים היו ערות הארץ ערוה ממש ויוסף היה כנגדם ממש יסוד הקדוש והטהור והכניע זו הקליפה תחת רשותו. אבל מכל מקום השבטים היה להם הבחירה שלא יעשה דבר זה על ידם וגרמו במעשיהם הפירוד במדת היסוד ולא היה יכול להיות זווג השלם והיה נחסר יעקב אבינו מדת היסוד להשפיע לביתו ועל ידי זה הוצרך יעקב אבינו ליקח את בנימין שהוא יהיה מקום יסוד צדיק. כי ידוע כי יוסף הוא צדיק דלעילא המשפיע למלכות. ובנימין הוא צדיק דלתתא המקבל מהמלכות. ולכך יוסף נקרא בן יעקב כמו שאמר הכתוב אלה תולדות יעקב יוסף כי הוא מקבל מתפארת להשפיע להמנלכות ובנימין נקרא בן רחל כמו שאמר הכתוב ותקרא שמו בן אוני כי הוא בנה דייקא שמקבל ממנה אך אביו יעקב המתיקו והושיבו לימין למדרגת אהבה וקראו בנימין בן ימין כדאיתא בזוהר. וכאשר נאבד מיעקב היסוד צדיק דלעילא הוא יוסף לקח את בנימין באהבתו והמשיכו אליו ועשאו במקום צדיק דלעילא שהשפעתו ילך על ידי בנימין וכמו כן היה למעלה ובאורות העליונים שהקדוש ברוך הוא השפיע להמלכות על ידי יסוד צדיק דלתתא לצורך קיום העולם לפי שעה. אך לא היה זה יחוד וזווג גמור וזה הוא הענין בביאת אחי יוסף אליו. כי כאשר ראה יעקב שבחינת היסוד אשר הוא משפיע וזן לכל הארץ הוא במצרים. צוה לבניו שירדו למצרים כי הוצרך להם ירידה והכנעה לבחינת היסוד ולא להתנאות נגדו וזהו שאמרו שראה יעקב באספקלריא של קודש שעדיין יש לו שבר במצרים. כי ראה שאותו בחינת היסוד הנחסר לו זורח ומתנוצץ שם ואמר הכתוב ויוסף הוא היסוד. הוא השליט על הארץ העליונה הוא המשביר לכל עם הארץ. הם כוללות כל העולמות בריאה יצירה עשיה וכאשר באו אליו אחיו. אשר היה מצפה ומשתוקק שיטהרו מחטאם ויכנעו אליו הכנעה גמורה. למען יגרמו היחוד באורות העליונים כרצון הבורא יתברך שמו אז התנכר עצמו עליהם ולא התייחד עמם. למען יראו ויבינו חטאם ופגמם מה שנחסר להם ומה שפגמו באורות העליונים אשר כמו כן נוגע הפגם למעלה כי לא קבלה השכינה הקדוש שה השפעתה על ידי צדיק דלעילא. לכך אמר להם מרגלים אתם. שאתם בבחינה קטנה שאין בכם צדיק דלעילא להשפיע לכם מספירות העליונים לכך. ערות הארץ באתם לראות. שבאתכם הוא לראות השפעת ארץ מצרים הנקרא ערוה לראות מאין הוא השפעתה שתמשיכו אותה אליכם. ויאמרו אליו נא כלנו בני איש אחד נחנו. והוא משפיע אלינו לכך. כנים אנחנו. כי אין אנחנו צריכים לקבל חיותינו מארץ מצרים. ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות. כי הגם שאביכם הוא ממשיך לכם ההשפעה מכל מקום נחסר אצלכם הא' מן אנחנו הוא האחד המיוחד המצמצם בעצמו השפע להשפיע אליכם. ויאמרו שנים עשר אחים אנחנו. כי בכוללות אחינו היה ביננו גם האחד המיוחד המשפיע לנו. והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו. כי מחמת שהאחד המיוחד איננו על ידי זה הקטן הוא בן רחל צדיק דלתתא הנקרא בשם קטן עם אבינו היום. כי כעת לקח אותו לבחינת צדיק דלעילא. ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דברתי אליכם לאמר. זה הוא הדבר בעצמו אשר אמרתי אליכם מתחלה. מרגלים אתם. כי מחמת שנחסר כעת מכם יסוד דלעילא לכך באתם לכאן לראות השפעות היסוד שתמשיכו אותו אליכם ואמר להם. בזאת תבחנו כו'. בבוא אחיכם הקטן הנה כו'. ואשימה עיני עליו. אני אשר משפיע לכל עם הארץ אשפיע אליו גם כן. ואשים ואשגיח עיני עליו ולזה כאשר בא אליו ברכו אלקים יחנך בני. כי אלקים הוא בחינת המלכות הוא תחנן אותו ותבוא עליו השפעתה על ידי ברכת יוסף המשפיע לה. וזה שאמר לו בני כי על ידי יחוד יסוד במלכות נולד צדיק דלתתא לכך נקרא גם כן בן יוסף. וכאשר באו אליו עם בנימין אז הורה להם בחכמה נפלאה על ידי גניבת הגביע ההפרש אשר יש להם בין אם מקבלים ההשפעה על ידי בנימין הוא הצדיק דלתתא ובין אם יקבלו ההשפעה על ידי צדיק דלעילא. והורה להם כי בחינת השפעת היסוד של בנימין אינו בהתגלות כמו של יוסף רק הוא בבחינת גניבה והסתר למען לא ירגישו בו הסט"א. וזה שפירוש רש"י גביע כוס ארוך רמוז להם לבחינת היסוד הוא בחינת וא"ו הוא על ידי גניבה והסתר. וכל זה טען עמהם ורמז להם ברמז למען יבינו על ידי טענותיו ומעשיו חסרונם ופגמם מה שפגמו באורות העליונים למען יתחרטו וישובו בתשובה שלימה. וכאשר הגדיל התחרטותם כמו שאמר האלקים מצא את עון עבדך וגודל הכנעותם אל יוסף במה שאמרו הנני לך לעבדים ומסרו נפשם למיתה עבור בנימין אשר היה כעת בחינת יסוד צדיק דלעילא למען לא יחסר חלילה משפיע להשכינה הקדושה. אז תקנו החטא אשר גרמו מתחלה חסרון היסוד מהשכינה הקדושה ועל ידי מסירת נפשם העלו מיין נוקבין לצורך ייחוד וזווג יסוד במלכות. ואז בטלו והעבירו כל הקליפות והמסכים המבדילים בין הקדוש ברוך הוא לשכינתו הקדושה. ונעשה יחוד עליון וזווג גמור ואז גם למטה כן נעשה והתוודע יוסף אליהם והתייחד עמם באהבה גמורה ובנשיקה. בייחוד גמור. ואז גרמו הייחוד יסוד במלכות.
והנה כל איש המשכיל כאשר יעיין בדברים אלו בין דבר מתוך דבר מתחלת הפרשה וירא יעקב כי יש שבר במצרים עד סוף הענין יראה בו דברי סודות וחכמה נפלאה ויבין כל ענין הפרשה וכל דברי המדרשים וכל פירוש רש"י בביאור מושכל כי פתחנו פתת ומבוא גדול. וא"א להעלות הכל בכתב. ובזה נבוא לבאר הפסוקים שבפרשת ויגש. שכאשר באו אחי יוסף אליו ונכנעו לפניו גרמו שנתקרבה השכינה אל מדת היסוד ובקשה ממנו להיטב עמה ולזווג עמה. וזה כוונת הכתוב ויגש אליו יהודה הגישה אל מדת היסוד בשלשה דברים כמאמר המדרש הנ"ל. וכאשר הורו לנו אנשי כנה"ג והגישה למלחמה להכרית כל המסכים המבדילים בינה להקדוש ברוך הוא. ולזה אמרו במדרש כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף עברו יחדיו ששניהם נתמלאו עברה זה על זה ועל דעת הפשט המדרש הזה הוא תמוה. מה היה כעסו של יוסף הלא הוא היה המושל. ועוד כי הוא ידע האמת שהם אחיו אדרבה היה לו לשמוח בראותו שהם מוסרים נפשם עבור אחיו בנימין. אכן על פי דברינו עולה המדרש נכון מאוד כי ידוע כי כל מה שהעגל רוצה לינק כו'. כי המשפיע רוצה יותר להשפיע ממה שהמקבל רוצה לקבל. ולכך כאשר בקשה השכינה מדודה להתייחד עמה רק שהיו מסכים המבדילים בינה להקדוש ברוך הוא והיו מונעים היחוד. אז שניהם נתמלאו עברה השכינה על שאינם מניחים אותה לקבל. והקדוש ברוך הוא על שמונעים אותו מלהשפיע אליה (ונוכל לומר עוד באופן אחר כי העברה היתה כדרך היחוד שצריך להתעורר מקודם הגבורות כידוע להמשכילים). ולכך הגישה למלחמה להכרית כל המקטריגים למען לא יהיה שום מסך המבדיל בינה להקדוש ברוך הוא. ועוד נגשה לפיוס לפייס להקדוש ברוך להתייחד עמה. ונגשה לתפלה שהכינה את עצמה לקבל השפעת הקדוש ברוך הוא המשפיע בה. ואמר הכתוב שבקשה ממנו. בי אדוני. שאתה יסוד אדוני תהיה בי ותשפיע אלי כי הוא אדון לה ונכלל בתוכה כאשר משפיע לה ובקשה עוד. ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני כי ידוע כי עיקר התפלה העולה למעלה עיקרה הוא בקול נמוך ובחשאי כי שם הוא קול תפלה דעמידה קול אשר לא ישמע עלמא דדכורא. כי הקול הנשמע הוא דיבור עלמא דנוקבא כדאיתא בזוהר (הגם שיש שם פלוגתא מכל מקום העיקר הוא כאשר אמרנו וכדמוכח מדברי הזוהר עצמו הרבה פעמים בכמה מקומות) ולזה אמרו בגמרא המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה. כי תפלתו הוא מעולם התחתון הקטן עלמא דנוקב' הנקרא אמונה ולא מעלמא דדכורא. והקול אשר לא ישמע הוא כמו שלוחש לאוזן אשר לא ישמע וזה שהתפללה השכינה. ידבר נא עבדך דבר באזני אשוני. כי בקשה ממנו שהדיבור יעלה אל הקול אשר לא ישמע ובקשה ממנו עוד. שאל יחר אפך בעבדך שאל יתעורר חס ושלום חרון אף ממידת היסוד להשפיע לה. כי ידוע שהשפעות היסוד הוא טפה המלא מכל טוב ומכל מקום בא ממנו גם כן חלק היורד להסט"א לצורך חיותם. ואין בין זה לזה רק כקליפת השום. כמו שאמרו הקדמונים במדת היסוד פעם לדבר ופעם לתמורה. ולזה בקשה ממדת היסוד שאל יחר אפו בה וישפיע חלילה לה חלק היורד לסט"א. ולזה אמרה כי כמוך כפרעה כי פרעה רומז להסט"א ואמרה לו השכינה הקדושה כי כמו שאתה משפיע בו תמיד כל טוב כמו כן אתה משפיע חלק היורד להסט"א. ולזה מבקש אני ממך שאל יחר אפך בי רק תשפיע לי שפת ההשפעה המלא מברכת ה' ואמרה השכינה אחר כך.אדוני שאל כו'. היש לכם אב או אח:
אם השפעתכם בא לכם על ידי אביכם הוא התפארת בלי מדת היסוד בדרך יחוד לבד בלי זווג. או אח. או יש לכם את אשר הוא במקום צדיק דלעילא. כי השאלה ששאל אותם יוסף מתחלה מרגלים אתם כמו כן היה למעלה באורות העליונים כאשר באתה השכינה אל מדת היסוד להתייחד עמה וליתן לה די ספוקה שאל אותה מאין קבלה השפעתה עד עתה על כרחך היה ההשפעתה מערות הארץ חלק הס"ס והיא השיבה לו שהקדוש ברוך הוא לקח את הצדיק דלתתא ועשה אותו משפיע לה כמאמרינו לעיל. וזה שביארה לו כאן מה שהשיבה אותו מתחלה. יש לנו אב זקן כי אבינו הוא מקבל מחכמה עלאה הנקרא זקן. כמו שכתוב בגמרא אין זקן אלא זה שקנה חכמה. וילד זקונים קטן. שיש לנו ילד אשר מקבל מזקונים קטן הוא חכמה תתאה חכמת שלמה. ואחיו מת. שנעדר מאתנו מדת היסוד כי הפירוש ממילת מת אינו יציאת הנפש רק על כל דבר שנעדר נופל עליו לשון מת. כי ענין מת הוא ההעדר. ויותר הוא לבדו לאמו. כי בנימין לבד נשאר לאמו רחל כי עד עתה היתה לו שנים יוסף ובנימין יוסף משפיע לה ובנימין מקבל ממנה ועתה נשאר לה בנימין לבד. ואביו אהבו. שאביו המשיכו באהבתו ועשאו צדיק דלעילא ותאמר כו' הורידוהו כו' ואשימה עיני עליו. שאני אשגיח עליו בעינא פקיחא. ונאמר אל אדוני כו' ועזב את אביו ומת. כי ימות בדרך. כמו שכתוב במדרש כי הוא מאילנא דמותא אשתכח כי הוא בן אמו וכאשר לא יהיה לו השפעה מאביו הוא אילנא דחיי ימות בדרך. אבל גם כאשר יהיה אצל יוסף לא ימות גם כן כי יוסף הוא סיום אילנא דחיי וכאשר באנו אל עבדך אבי אמר גם הוא לנו כדברים האלה רק אנוכי ערבתי את הנער שאני אשפיע עליו בהיותו בדרך כי יהודה הוא המלכות הנכלל בימין ולזה קראו גור אריה יהודה כי פני אריה אל הימין. וכאשר אבוא אל עבדך אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי. כי לא יהיה לו על ידי מי להשפיע וגם אלי יגיע הרעה כי אשאר חרב ויבש מהמלוכה מכל וכל. ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני. כי עיקר השפעתך הוא אלי כדי שיתייחד יסוד במלכות. וכאשר התגברה דברי השכינה הקדושה והעבירה את כל המקטריגים והתעוררה את מידת היסוד להתייחד עמה אז. ולא יכול עוד יוסף להתאפק. מלהשפיע להם. ויקרא הוציאו כל איש מעלי. שיתפרדו כל סטרא דמסאבותא ולא יראה זר בשמחתם. כי השפע והברכה הבאה ממידת היסוד אינו בא רק אם הוא סמוי מן העין ואז. ולא עמד איש אתם. שלא היה זר בתוכם בהתוודע יוסף אל אחיו. והעביר הערלה והפריעה נתגלה. ואז נעשה היחוד השלם. והחכם יבין ויוסיף דעת וידע כל דבר כלל ופרט על בוריו. כי אי אפשר לבאר יותר כי ילאה הפה ותקצר היריעה לבא הכל בכתב. ובזאת יבא בשלום על פי מאמר הגמרא האבות הן הן המרכבה. כי הם המרכבה עצמה. וכמו כן בניהם שבטי י"ה: