אור ברסלב
קב חן פרשת בשלח › עוד בענין אחר

קב חן· רבי נח מקארוב

פרשת בשלח · עוד בענין אחר

פרשת בשלח

ויהי בשלח פרעה.

בדיקדוקי הפרשה כבר קדמו כל הקדמונים. דהנה קודם יציאת מצרים היה העולם מתנהג על ידי שם אלקים לבד הוא מידת הדין וכאשר חטאו עשה מידת הדין בהם שפטים כמו דור המבול ודור הפלגה. וגם לא היה להם התורה אשר תורה להם דרך ילכו בה רק היה העולם מתנהג ע"צ הבחירה וכל אשר יחפוץ האדם יעשה כי לא היה להם רק השבעה מצות שבני נח נצטוו עליהם כי אז היה העולם מתנהג על בחינת מלכות לבד אשר שם הבחירה בלתי ידיעה אבל כאשר רצה הבורא ברוך הוא ליקח את ישראל לעמו ולהשפיע להם מכל ספירותיו הקדושים ויקשרו אליו קשר גמור ולא יתנהגו עוד על צד הבחירה לבד רק כל מעשיהם ישעבדו אל הבורא כל העולמים היודע כל מעשי בני אדם וכל מחשבותם בחר את משה רבינו עליו השלום מכל ישראל שיהיה הוא האמצעי בין הקדוש ברוך הוא לישראל וישעבדו עצמם אליו ולא יפרידו עצמם ממנו שום פירוד. וזה שאמר הכתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא"ל שד"י, כי זה השם הוא במלכות אשר שם הבחירה אבל ושמי ה'. אשר שם הידועה. לא נודעתי להם. נודע הוא לשון חיבור כמו והאדם ידע כו' שלא חיבר עם בחירתם את ידיעתו כי לא השפיע להם מאורו רק בחינת מלכות לבד. וגם הקימותי את בריתי אתם. ואף על פי כן קמתי והכנתי והתעוררתי את בריתי להתייחד עם. ארץ מגוריהם אשר גרו בה. הוא בחינת המלכות אך לא היה אז מ"נ שיהיה יחוד גמור. ועתה אני שמעתי את נאקת ב"י. ועלה לפני המ"נ שאתגלה את שמי ה' לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם. שאני ה' אוציא אתכם. וידעתם כי אני ה' אלקיכם שאז תשעבדו את בחירתכם אשר הוא בשם אלקים אל שמי ה' אשר שם הידועה. ולקחתי אתכם לי לעם. ותהיו קשורים בי חלקי ונחלתי ממש לא כן שאר האומות כי לכל אחד נתן שר מיוחד אשר יונק מצד הקדושה כמו שאמר הכתוב אשר חלק אותם כו'. וידוע דברי האר"י ז"ל אשר יניקת פלשתים הוא ממקום השערות שהוא מותרות המוחין וזה שהאבות ישבו אצל פלשתים. ימים רבים לא כן בארץ מצרים כי ארץ מצרים הוא מעשרה כתרין דקליפה ממש אבל פלשתים עבודתם קרובה אל הקדושה העליונה ואינם משוקעים כל כך בהקליפות כמו ארץ מצרים. וזה ביאור הפרשה. ויהי בשלח פרעה את העם כי העם בכל מקו יום הוא מדרגה קטנה וכאשר שלחם פרעה והיה להם קצת קישור מה אל הקליפה כי המשלח יש לו קישור עם שולחו ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים שבחינת אלקים אשר שם הבחירה לבד לא היה להנחותם דרך ארץ פלשתים. כי קרוב הוא. כי עבודת פלשתים הוא קרובה אל הקדושה. כי אמר אלקים.כי בחינת אלקים אמר פן ינחם העם בראותם מלחמה שכאשר יראו מלחמת היצר להטותם אל עבודת פלשתים אז ינחם העם אל הפן הוא הספיקות כי לשון פן הוא הספיקות כי יש לו פנים לכאן ולכאן ולא ידע למי יפנה וכיון שיגיעו אל הספיקות לחשוב אולי עבודת פלשתים הוא הנכונה ואז ושבו מצרימה יחזרו אל בחינת העבדות אשר היה להם במצרים בבחירה לבד אשר לא התייחד עמה הידיעה, אז ויסב אותם אלקים דרך המדבר ים סוף. כי סבת הסיבות הסיבן מדרך זו הנוגע לקליפה רק מדבר ים סוף אשר שם השכינה הקדושה סופה דדרגין ואמר הכתוב אל תחשבו שכל ישראל באו לבחינת מלכות לבד רק. וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים, שהיו בבני ישראל גדולי המוחין אשר יצאו מארץ מצרים בבחינת חמשים שערי בינה כפי' הזוהר:

בפסוק זה אלי ואנוהו וכו' דהאדם הרוצה לעבוד את בוראו עבודה שלימה העיקר הוא להכיר האדם את בוראו דהיינו שידע בידיעה ברורה שיש אלקי בורא עולם ולהשיג השגה אמיתיות איך שהבורא מתייחד עם העובד השלם באמצעות ספירותיו הקדושים ע"י מעשיו הטובים ולהסיר ממנו כל הסיבות והמסכים המבדילים בינו לבין קונו ולהכין א"ע במעשי המצוה כדי שהשם ישכון בקרבו ממש ולא יעשה כמצות אנשים מלומדה אשר מעשי אבותיהם בידיהם ואינם יודעים מה עושים ולשם מי עושים כי במעשי מצות כאלו אינם מתקרבין עצמם להבורא ברוך הוא והשם רחוק מוגבה מאתם. וזה שאמר הכתוב. זה אלי. מי שמכיר את בוראו הכרה גמורה עד שאומר. זה אלי. כאילו מדבר לנוכח מחמת בירור הכרתו ומגודל דביקותו אליו כמאמר הכתוב ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה כו' אז ואנוהו אעשה אותו נוה ודירה לי כי אשכון בקרבו ממש כמו שאמר הכתוב ושכנתי בתוכם אבל מי שאומר אלקי אבי, שאעבוד אותו מחמת שהוא אלקי אבי ורק מעשי אבותיו בידיו אז וארוממנהו ארומם עצמי ממנו ולא אשכון עמו כי אין ה' שוכן אלא במי שמקרב אליו להכירו ידיעה ברורה ומדבק כל כפשו ורוחו ונשמתו אל קדושתו. העליונה:

בפסוק והיה אם שמוע כו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. כבר דקדקו בזה הקדמונים כיון שאמר לא אשים עליך מה צריך לרפואה. דידוע אשר כל היסורים אשר הקדוש ברוך הוא מייסר את ישראל כולם לטובתם כדי לרפאותם רפואות הנפש ואינם נקמה חלילה רק הם כמו האב המייסר את בנו. ולא כן היה מכת מצרים כי בהם היו המכות לכלותם ולהראות בהם את כח גבורתו כמו שאמר הכתוב ואולם בעבור זאת העמדתיך כו' וזה שאמר. הכתוב כל המחלה כו' שאנו המכות אשר היו במצרים לכלותם לא אשים עליך ואמר הטעם כי אני ה' רופאך כי המכות ליאשר אני שולח לכם לפעמים אני מרפא אתכם בהם ולכך אינם כמכת מצרים אשר היו לכלותם כי לישראל הם המכות לרפואה ולטובה:

תוכן העניינים

קב חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה