אור ברסלב
קב חן פרשת אמור

קב חן· רבי נח מקארוב

פרשת אמור

פרשת קדושים

ויאמר ה' כו' אמור אל הכהנים כו' ואמרת אליהם כו' כי אם לשארו כו' ואיתא בזוהר אמור אל הכהנים בלחישו ולהבין דברי הזוהר נאמר דהנה כתיב ותשנא רשע ע"כ משחך ה' אלקיך שמן ששון מחבריך וגם זה הכתוב צריך פירוש וכי בשביל שאהב צדק ושנא הרשע ע"כ זכה לימשח בשמן המשחה הלא זה הוא עיקר מצות התורה שיאהב הטוב וישנא הרשע וכמה אלפים היו נמצאים אז בבחינה הזאת בישראל. באבות אמרו לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין לפטור הימנה. והקושיא בזה המשנה ידוע. והפירוש האמת הוא דידוע שכל התרי"ג מצות שבתורה הם כנגד אברי האדם וגידיו שבכל מצוה ומצוה שעושה הוא מתקן מקדש אותו האבר אשר הוא מיוחד ומכוון לזה המצוה אך מכל מקום יש מצות שאין ביד האדם לקיימם כמו מצות הכהנים אם אינו כהן וכן מצות התליות בהזדמנות ואם לא נזדמן לו זה הדבר אי אפשר לקיים אותה המצוה וכדומה להם אם כן יאמר האדם שהוא בעל חסרון בזה האבר כיון שלא קיים המצוה המכוון נגדה. אולם התיקון והתועלת לזה הוא שידבק עצמו בכוללות ישראל כי בכוללותם נתקיימו כל התרי"ג מצות ולכך הוצרך התורה להנתן דווקא לששים רבוא כמו האותיות שיש בתורה כי התורה אינה נשלמת רק על ידי כוללות ישראל בכלל ולכך חיוב על האדם לדבק עצמו בכוללות ישראל כמו מצות הכהנים שנצטוו לברך את ישראל הם צריכים להתדבק עצמם באהבה עזה ואמיתיות המברך עם המתברך המקבל עם המשפיע וכמו שהוא נוסח הברכה לברך את עמו ישראל באהבה כי מדת הכהן היה עיקרו האהבה כי זה היה מדת אהרן אוהב שלום ורודף שלום בין אדם לחבירו ובין אדם להקדוש ברוך הוא ולכך נקרא הכהן שושבינא דמטרנותא כי המליך תמיד להקדוש ברוך הוא בעד ישראל ואמר ראה והבט נא כמה מעות הם מפזרים עבור קיום מצותיך בהקרבתו קרבנות ומנחות וכמה יגיעות יגע עד שבא לבית המקדש וכמה גודל התחרטותו אשר הוא מתחרט על עונותיו ועל ידי זה הוסיף אור בכנסת ישראל ונשאה חן בעיני דודה. והכהן היה ההיפך ממידת הלוים אשר שרשם היה בחינת גבורה והוא בחינת קול ענות שהוא הרמת קול והוא בחינת גבורה ולכך היו הלוים מיוחדים דווקא לשיר אבל הכהן לאי היה המלצתו בקול רם ושרשו הוא אהבה וחסד וכמו שאמר הכתוב בגמרא כל כהן דלא רחום לעמא ועמא לא רחים ליה לא ישא את כפיו שעיקר הברכה הוא האהבה שיקשרו שניהם זה עם זה ויתעוררו זה את זה באהבה זה להשפיע וזה לקבל ואז שופע הברכה מהמברך וחלה על. ראש המתברך וכן זה הדבר בעצמו הוא בכל המצות כי כאשר מתדבק עצמו באהבה עם כוללות ישראל אז נחשבו כולם כאיש אחד ונשלם כל אחד גם בהמצות אשר אינו יכול לעשותה נשלם במה שחבירו עושה אותם. וזה שאמר התנא לא עליך המלאכה לגמור שאינו מוטל עליך לבדך לקיים את כל התורה כולה רק החיוב הוא בכוללות ונשלם כל אחד בעשיית חבירו. והוסיף התנא לבאר עוד אם כן יאמר האדם לא אעשה שום מצוה גם המוטלת עלי רק אדבק עצמי בכוללות ישראל ואשלם על ידם ולזה אמר התנא ולא אתה בן חורין לבטל הימנה כי כל מה שתוכל לעשות בכחך עשה רק מה שלא תוכל לעשות בזה תשלם על ידי אשר תתדבק עצמך בכוללות ישראל. ואז תושלם בכל רמ"ח אבריך ושס"ה גידיך. וזה פירוש הכתוב אהבת צדק ותשנא רשע בשביל שאהבת כשישראל הם בצדק ושנאת כשישראל הם ברשע וזה היה מחמת האהבה הגמורה אשר היה לאהרן אל ישראל והיה כל השתוקקותו שיזכו ישראל בצדק ולא יגעו ברשע כחוט השערה ע"כ זכית להיות נמשח בשמן המשחה ולהיות אתה הכהן אשר עיקר עבודתו הוא אהבת חסד לישראל. וזה פירוש הכתוב אמור כו' ואמרת כו' כי אמירה הוא לשון אהבה ורחמים כמו שאמר הכתוב את ה' האמרת היום. ודיבור הוא גבורה ודין כי דיבור הוא קשות כמו שאמר הכתוב דבר אדוני הארץ אתנו קשות וזה שהיה משה מזהיר את הכהנים בני אהרן שיהיו בחינת אמור בחינת אהבה וחסד על ישראל. ואמרת אליהם. שגם לבני ישראל תאמר שהם ידבקו עצמם עם הכהנים באהבה עזה ושלימה. ומחמת שהכהן הוצרך להיות תמיד מוכן להתייחד עצמו עם ישראל כי כן הוא שרשו לכך לנפש לא יטמא בעמיו. כי האדם כאשר הוא מת נסתלק מן גופו החלק אלוקי אשר היה דבק בו בחיים ועלה למעלה ואז מתדבק בהגוף רוחא דמסאבותא והם בחינת פירוד בחינת מחלוקת היפך ממידת הכהן לכך לא יקרב אליו. וגם כי האדם כאשר מת מיתה מכפרתו כמרז"ל וכמש"ה וכפר אדמתו עמו ואין המת צריך אל הכהן שיקשור עמו בגופו וכאשר רוצה הכהן להתקרב אל גופו ולהתחבר עמו נדבקים בו החיצונים כי המת אינו מתדבק עמו ברוחניותו כי אין לו צורך בו ולכך קברי עכו"ם אינם מטמאים כי גם מתחלה לא היה לו חלק אלקי ואינו מתדבק עמו עכשיו המסאבותא יותר ממה שנתדבק עמו בחייו אבל בישראל כיון שעד עכשיו הי' השתוקקותם להתקרב אליו וליינק מחיותו אבל לא היו יכולים מחמת חיות האלוקות אשר היה שוכן בו עכשיו שמת בגודל השתוקקותם מדבקים בגופו וכסבורים ליינק ממנו אבל לא כן הוא כי כבר עלה החיות למעלה למעלה למקום שורשו. אבל לשארו הקרוב אליו אשר אין צריך להתקשר עמו עכשיו רק הוא קשור עמו מקדם לא נתדבק בו המסאבותא כאשר נתקרב אליו כי אין זה התקשרות חדש שיתקנאו בו המסאבותא באמרם כי חלקם הוא ואין לאחר חלק בו. וגם כי גם אחר שנסתלק מן העולם יוכל להעלות נשמת קרובו מדרגא לדרגא להתעלם אותו באהבים עם שאר נשמת קרוביו הצדיקים כי כל הקרוב קרוב קודם :

חסלת פרשת אמור

תוכן העניינים

קב חן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה