קב חן· רבי נח מקארוב
ואלה שמות
כו'. איש וביתו. באו. נודע קושית המפרשים מדוע חזר ומנאם כאן הלא כבר מנאם בפרשת ויגש. ועוד מפני מה נקט בתחלה ישראל ואחר כך יעקב. ועוד מה זה לשון הבאים שהוא לשון הוה. ועוד קושית הזוהר מה זה איש וביתו באו ודברי תירוץ הזוהר צריכין פירוש:
כתיב בראשית ברא אלקים ודחז"ל בשביל התורה ובשביל ישראל ובשביל בהמ"ק שנקראו ראשית. כוונתם הוא ע"ד מאמרם ז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל ג"ח עבודה הוא בהמ"ק כי שם מקום העבדות:
וג"ח הם ישראל כי סימן לישראל גומלי חסדים כי מחמת ששורש נשמתם נגזר ממקום האחדות כאשר נבאר במאמר אשר יבוא לפנינו ע"כ כל אחד מצטער בצרת חבירו ושמח בשמחתו כי גם אליו נוגע מה שאירע לחבירו, גם מה שאמרו עוד בשביל חלה שנקראו ראשית הכוונה ג"כ ע"ד מאמרינו הנ"ל כי כמו שצוה לנו הבורא ברוך הוא אשר מהעיסה הכוללות נקח ראשית שהוא תהיה קודש לה' כמו כן מכל העכו"ם אשר ברא הקדוש ברוך הוא בעולם האציל את ישראל ולקח אותם לחלקו כי הם ראשית המחשבה והראש מתדבק בראשית וכן כל הדברים שמנו חז"ל שנקראו ראשית אשר בעבורם נברא העולם. הכוונה הוא גם כן ע"ד הנ"ל כי נשמת ישראל נאצלו מראשית המחשבה לכך הם חלקו ובעבורם נברא העולם לכך כל הדברים שנקראו ראשית יש להם שייכות והתחנה לבריאות העולם. אכן לפי זה הדרך צריכים אנחנו להבין אם כן הוא אשר כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל וישראל לבד הם חלקו ונחלתו, מדוע יהיו ישראל בגולה מוכנעים ומשועבדים ת"י העכו"ם לא כן שום אומה ולשון, אם כי מגיע אליהם איזה גלות הוא רק זמן מועט ובכל פעם הם מתעוררים עצמם לגדולתם, וישראל הם להיפך כי כל גדלותם וממשלתם בזה העולם היה רק לפי שעה, ומעת התחלת האומה סבלו גלות ושעבוד ויותר הפלא שבכריתות ברית אשר כרת הקדוש ברוך הוא עם אהבו גר צדק הראשון אברהם אבינו עליו השלום אשר הוא ראש והתחלה לאומה הישראלית כרת הקדוש ברוך הוא עמו ברית, והכריתות ברית הוא האהבה הגמורה היוצאת לפועל כמו כריתות ברית אשר כורתים שני ב"א יחד שיהיו אוהבים זה לזה לעד לעולמי עולמים לא יפרדו זה מזה הנה אז הודיעו כי גר יהיה זרעך על כרחך מוכרחים אנו לומר אשר ההודעה בעת הזאת כי גר יהיו זרעו הוא בשורות אהבה אליו, ולהודיעו חבתו ואהבתו אליו ואל זרעו, ומה זו הבשורה הטובה אליו עול הגלות, ודברי המדרש ידועים:
נקדים עוד להבין הפרשה בענין שליחות משה, ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי כו' כל הפרשה עד וזה זכרי לדור דור הנה כל ענין זו הפרשה נפלא מאוד בעיני כל משכיל, האחד קושיא הכוללות כל הפרשה מדוע לא המתין ה' בשליחות משה עד זמן הגאולה ומדוע התחיל לשלוח את משה י"ב חדשים קודם התחלת הגאולה, ועוד קושיא גדולה היתכן שמשה הרועה ישראל והעבד הנאמן לה' יסרב נגד שליחות ומאמר ה' אשר נתגלה אליו ומה גם לגאול את ישראל ויתר דקדוקים פרטיים רבו בזו הפרשה:
(א) מה זה לשון וארד וכי ירידה הוא לה' כאשר יצל את ישראל אדרבה זה הוא עליה להשם ולישראל כאשר. ישראל יוצאים מגלותם כי בכל צרתם לו צר ועמם הוא בצרה וכאשר יוצאים מהמצר אז גם האלוקות עולה לקבל שפע חדשה וכל העולמות נתעלו על ידי גאולתם:
(ב) מה זה שחזר ואמר ועתה הנה צעקת ב"י כו' הלא כבר אמר זה בתחלת המאמר ראה ראיתי כו' ואת צעקתם שמעתי:
(ג) מה זה לשון ועתה:
(ד) מה זה לך ואשלחך כפל מלות אשר היה די באחד מהם:
(ה) מפני מה נכתב לכה בה"א היה לו לכתוב לך:
(ו) מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא כו' כפל הדברים אשר היה די באחד מהם:
(ז) תשובת ה' אהיה עמך הנה גילה לו השם שמו הקדוש שם אקי"ה ואיך לא הבין משה כונת ה' אשר יצטרך ה' לאמר לו אח"כ בפירוש:
(ח) וזה לך האות כו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים כבר הקשו כל המפרשים היאך שייך אות מדבר שיהיה אח"כ ומה זה תשובתו אל משה בקבלת התורה אשר עי"ז יהיה הוא מההכרח להיות הגואל והשליח בין הקדוש ברוך הוא לישראל:
(ט) ויאמר משה הנה אנוכי בא אל בני ישראל היאך יעלה על הדעת אשר לא יהיה בישראל יודעי ה' כפי אשר קבלו מהאבות הקדושים הלא בשבט יששכר כתיב יודעי בינה לעיתים וכמאמר המדרש אשר גם במצרים עסקו בתורה ובפרט שבט לוי אשר לא עבדו עבודת מצרים בוודאי ידעו שם הנכבד כפי אשר קבלו מהאבות, ועוד מה הוא האות כאשר יאמר להם השם הנכבד שיהיה לראיה שהוא הגואל אולי קבל כן מאבותיו:
(י) ויאמר אקי"ה אשר אקי"ה מה זה הוראה כאשר יאמר להם זה השם דווקא אשר הוא הגואל:
(יא) מה זה שאמר אחר כך כה תאמר אל ב"י אקי"ה שלחנו אליכם מדוע לא יאמר להם השם כפי אשר שמע מתחלה מפי ה' ב"ה. ודברי המדרש שהובא ברש"י ידוע:
(יב) לפי דברי המדרש שאמר שהשם אקי"ה הוא מרומז אהיה עמהם בצרה זו מה זה הוראות הגאולה כי לשון זה הוא אלהבא וזה הוא מורה צרת השעבוד כי יהיה עמהם בצרותם כאשר יסבלו עול הגלות:
(יג) ויאמר עוד אלקים כו' ה' אלקי אבותיכם שלחנו אליכם. מורה שעיקר שליחותם להוציאם יהיה על ידי שם הוי"ה וזה שמו לעולם ומתחלה משמע אשר הגאולה הוא בשם אקי"ה:
ונבוא עתה לביאורם דהנה נודע דשורש נשמת ישראל נאצלו ממקום האחדות מוחין העליונים אשר אין שם שום קיצוץ ופירוד כלל. וידוע אשר כל הספירות שלמטה משתוקקים ומכניעים עצמם תמיד בלי הפסק רגע לקבל שפע וחיות מהספירות שלמעלה ממנה. וכמו כן נשמת ישראל אשר נאצלו משם נאצלו גם כן על זו הסגולה אשר יהיו נכנעים וישתוקקו תמיד לקבל שפע היורדת מלמעלה ואחר כך יתצמצם נשמת ישראל ממדריגה למדריגה עד אשר יבואו לגוף הזה הוא עולם הפירוד. וגם בעולם הזה עיקר עבודתם להכניע את כוחות גופם ולעלות עם רוחניותם אל הקדושה העליונה ולהכניע עצמם נגד הבורא ברוך הוא ועי"כ יקבלו שפע מהאורות העליונים. אבל האומות חיותם הוא ממקום הפירוד וכל אחד מתנשא לאמר אני אמלוך ולא כן חלק יעקב כי בהם בחר ה' ושוכן בקרבם ממש ורוח ה' שופע עליהם תמיד לכך הם מכניעים עצמם אליו ומתדבקים בו דיבוק גמור ואז גם השם מתדבק עמם ועל ידי זה הוא רואה תמיד בצרתם וצעקתם באה אליו. והגם אשר מאתו לא תצא הרעות וכל הצרות הבאות לישראל הם הכל לטובתם לצרפם ולזככם כמו שהיה בגלות מצרים כמו שאמר הכתוב ואוציא אתכם מכור הברזל ודחז"ל ככסף המזדקק וכנודע מדברי האר"י ז"ל ואם כן איך שייך לומר בכל צרתם לו צר כיון שהוא היודע אשר הכל לטובה. אולם ידוע כי גבוה מעל גבוה שומר כי למעלה למעלה אשר שם שורש כל הדברים אין שם שום צער חלילה כי ש נתגלה שורש הדבר אשר הוא לטוב אכן כאשר בני ישראל צועקים לה' וחפץ ה' לעשות רצון עמו אז הוא יורד ממדרגה למדריגה עד בחינת כנסת ישראל אשר הוא מרגיש צערם ופותח שער להכניס לפניו צעקתם כי הבורא ברוך הוא הוא כל יכול וכולל הכל לכך הוא יכול לצמצם עצמו מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין וזה הוא גדולתו ורוממותו וזה הוא בעצמו לראיה כי הוא אין סוף ואין לו תכלית ואין חקר לגדולתו ורוממותו לכך הוא כול' כל המדריגות, עוד נבאר דברי האר"י ז"ל על מאמר הגמרא ר"א ור"י ח"א בניסן נברא העולם וח"א בתשרי נברא העולם ואמר האר"י ז"ל שאלו ואלו דברי אלהים חיים שבתשרי היה ההריון ובניסן הלידה, ונבאר דבריו הקדושים ע"פ מאמרינו הנ"ל שעיקר בריאת העולם היה עבור ישראל וכל אותן הכ"ו דורות אשר עדיין לא נלקחו ישראל לעם מיוחד היה הבורא ב"ה מחשב ומשתוקק מתי יגיע העת אשר אקח את ישראל לי לעם והיו ישראל עדיין במחשבת הבורא ולא יצאו ישראל עוד לפועל ועת הזאת מהתחלת בריאת העולם בתשרי עד יצאו ישראל ממצרים נקרא העולם בבחינת הריון כי עיקר הכוונה אשר בעבורו נברא העולם לא יצא עדיין לפועל כאשר הוציא ה' את ישראל ממצרים ולקח אותם לו לעם אז יצאה מחשבת הבורא לפועל ונקרא לידה ואחר כך נתן לישראל התורה ונעשה מישראל יחוד גמור להבורא כ"ה ע"י התורה הממוצעת בניהם וכמ"ש קב"ה ואורייתא וישראל חד אינון כי עיקר דביקות ישראל להקב"ה הוא ע"י התורה ועי"ז נעשו ישראל בני חורין וכמש"ה חרות על הלוחות ודחז"ל אל תקרי חרות אלא חירות כי על ידי אשר מכניעים עצמם ונעשים עבדים להקב"ה אז ממילא נעשו בני חורין מהעכו"ם, אבל עד שלא קבלו התורה או משקבלוהו ואינם מקיימים הם מוכרחים להיות מוכנעים ת"י האומות וביותר הם מוכרחים להיות עבדים למצרים והראש שלהם היה פרעה כנגד העורף העליון ראש והתחלת מקום יניקת האומות היו משועבדים ונכנעים ת"י כי נאצלו על זו הסגולה להיות תמיד מוכנעים ומשועבדים כמאמרינו הנ"ל ולזה כאשר כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם אברהם ראש והתחלת האומה הישראלית הודיעו שורש נשמת זרעו ואמר לו כי גר יהיה זרעך ועבדים כי אני אשפיע לך זרע קודש כאלו אשר יהיו מוכרחים מכח שורש נשמתם למעלתם שיהיו עבדים כנ"ל וזה הוא לראיה אשר הכריתות ברית היה קוים לעד כי כן מחיוב שורש הדביקות הגמור ולשורש אין ביטול כי שום פגם אין מגיע לשם כלל ואחר כך אמר לו ה' וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי אם שעבדו אותם כפי רצוני או יותר כדברי הרמב"ן ז"ל כי לא היו מחויבים כי אם להיות משועבדים ת"י ובעבדות מה היה די לא עבודת הפרך וע"ז שייך לשון דין:
ובזה נבוא לביאור הפרשה בענין שליחות משה ויאמר ה' כו' כי ידעתי את מכאוביו כי לשון ידיעה שייך הגם שאינו נוגע לו רק יודע זה בשביל שראה צרתם לכך. וארד. ארד ממדרגתי הגבוה לסוף המדריגות להרגיש צערם וזה יגרום להצילם מיד מצרים ועי"ז יהיה עליית העולמות אז אעלם אל ארץ טובה ואמר הכתוב ועתה פירוש בעת וברגע הזאת כאשר אנוכי מצמצם א"ע להגיע אלי צער ישראל וצעקתם, הנה צעקת בנ"י באה אלי כי גם אלי נוגע הצער לכך רוצה אני להכניע את קליפת מצרים אשר הם כלולים מעשרה כתרין דקליפה כידוע מדברי האר"י ז"ל והעשרה כתרין דקליפה הם תלוים במזלות הזמן אשר כל אחד משמש בחודש שלו בעת ממשלתו לכך ועתה. הגם שעדיין לא הגיע זמן הגאולה כי יהיו עוד ת"י מצרים י"ב חודש אעפ"כ לכה לך. ה' הוא בחינת כנסת ישראל כי עד שם צימצם הבורא ב"ה את כבודו להרגיש צער ישראל ועי"ז ואשלחך אל פרעה. וע"ז השיב משה. מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא כו'. כי כאשר ראה משרבע"ה אשר הבורא ב"ה רוצה להכניע כל הקליפות ת"י ישראל ולדבק עמם דיבוק גמור בגאולה הזאת אמר מי אנכי כי איך שייך אשר בגאולה כזאת אשר יושלם בה תכלית כוונת בריאת העולם ויהיו ייחוד גמור בין הקדוש ברוך הוא לישראל יהיה זה ע"י בשר ודם כי יותר טוב יהיה אשר יהיה הגאולה ע"י הקדוש ברוך הוא בעצמו אשר עי"ז יתגדל שמו הגדול וגם ישראל יתעלו לא כן כאשר יהיה ע"י בשר ודם ובאמת בסוף כן היה אשר היה מכת בכורות והגאולה על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו וכמשחז"ל אני ולא מלאך כו' ומדוע רוצה אתה עכשיו בשליחות ב"ו ויאמר כי אהיה עמך כי מחמת שאני רוצה לדבק עצמי בישראל דיבוק גמור עי"ז רוצה אני להיות עמך וע"י מדרגתך דווקא יתדבקו אלי ישראל דיבוק גמור ואתה תהיה הממוצע ביני וביניהם וזה לך האות כו' בהוציאך את העם מצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה כי תקבלו התורה ואז יוגמר בריאת העולם בשלימות הגמור ויהיה יחוד גמור ביני ובין בנ"י ע"י קבלתי התורה דייקא הנה זה לך האות כי דווקא על ידי מדרגתך יתדבקו אלי ישראל כי מדרגת משה הוא מדרגת תורה שבכתב כידוע וא"כ מוכרח אתה להיות הגואל ואז נתרצה משה בשליחות ה' כי אז ידע כי לא יהיה באפשרי בלעדו אולם טען טענה אחרת שיאמר לו ה' תשובת שאלתם ואמר הנה אנכי בא אל ב"י ואמרו לי מה שמו. שם נקרא כבוד וכמו אצל האדם אשר נודע בכבודו ע"י שמו וכשמדברים אליו לכבודו אינם מדברים עמו לנוכח כי אם לשמו וזהו כבודו ולכך נקרא השם על הכבוד וזה שטען משה כאשר אבוא אל ב"י ואומר להם אשר הקדוש ברוך הוא בחר אותם לחלקו ישאלו אותי ישראל מה שמו האם זהו כבודו אשר ישראל מוכנעים ומושפלים ת"י העכו"ם, מה אומר להם, ויאמר אליו ה' אקי"ה אשר אקי"ה כי זה בעצמי הוא גדולתי ורוממתי כי אני יכול לצמצם עצמי גם בצרתם ואהיה עמהם בצרה זו כ"ז שיהיו עוד במצרים ואהיה עמהם בצרה אחרת וזהו לראיה אשר אני כל יכול וכולל הכל והגלות בעצמו הוא מורה על מעלתם הרמה כי באים מעולם האחדות אשר כל אחד מכניע עצמו לקבל משלמעלה הימנו כנ"ל ואמר לו, כה תאמר לבנ"י אקי"ה שלחנו אליכם כי אליך דייקא אני מגלה כל צמצומי גם ריש כל דרגין הוא אשר אקי"ה ואהיה עמהם בצרה אחרת ועי"ז השם אגאלם גאולה העתידה גאולה שלימה המקוה לנו שתהיה ב"ב אבל לישראל לא תאמר רק השם אקי"ה לבד כי אהיה עמהם בצרה זו ועי"ז השם תהיה עכשיו הגאולה ואמר לו ה' עוד כה תאמר לבני ישראל ה' אלקי אבו תיכם שלחני אליכם, כי ע"י שם הוי"ה ההיה והוה ויהיה ובורא עולם ומקיים אותו כרצונו זה השם הוא הגואל אותם ומוציאם לחירות בכח השם אקי"ה:
וזה שאמר הכתוב ואלה שמות בני ישראל שהכבוד מבני ישראל הנקרא בשם שמות כו' הכבוד שלהם הוא הבאים מצרימה שהולכים תמיד בגולה פעם אחר פעם זה הוא הכבוד שלהם ומפרש הכתוב מה הוא הכבוד ואמר, את יעקב שגם עם הבחינה הקטנה שבישראל הנקרא בשם יעקב. איש וביתו באו. באים קב"ה ושכינתיה כי הקדוש ברוך הוא נקרא איש וביתו הוא השכינה הקדושה ומייחדים עצמם עמהם וזה הוא לראיה על גודל מעלתם הרמה וגלותם בעצמו הוא מורה על גאולתם שתהיה במהרה בימינו אמן:
חסלת פרשת שמות
(מפרשת וארא לא נמצא כלל וחכל על דאבדין ולא משתכחין)