קב חן· רבי נח מקארוב
בראשית
ברא אלהים כו'. באבות אמרו בעשרה מאמרות נברא העולם כו'. ומה תלמוד לומר כו'. אלא להפרע מן הרשעים כו'. וליתן שבר טוב לצדיקים כו'. וכבר דקדק בו התוי"ט שהאיך שייך שכוונת הבריאה היה כדי להפרע מן הרשעים ולכך פירוש שמה תלמוד לומר אין זה שאלה רק שיש לנו ללמוד מזה מוסר נאה. אולם פירושו הוא דוחק גם יש לדקדק למה אמר להפרע הול"ל ליפרע כמה שכתוב אח"כ ליתן שכר טוב ולא אמר להנתן. בגמרא אמרו מעשה בתלמי המלך שהכניס שבעים זקנים כו'. וכתבו אלקים ברא בראשית כדי שלא יאמרו חלילה שאלקים הוא נברא. וגם זה צריך פירוש א"כ גם לישראל היה להכתוב לכתוב אלקים ברא בראשית שכן הוא לפי סדר הלשון ולא נצטרך לדחוק ולפרש בראשית בריאת כו'. כפירש"י או כפירוש שאר המפרשים ומה גם שלא יהיה מקום לטעות. עוד אמרו בגמרא אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא באברהם. וגם זה הדרש צריך באור למה נרמז אברהם דווקא אצל התולדות השמים וארץ מהראוי היה שיהיה נרמז בהתחלת הבריא' שבעבורו נבראו. ועוד להבין הדרוש של אל תקרי שהרי אינו בקרי וכתיב
דהנה ידוע דעת. קצת האומרים מה לנו לכו אל הספירות הקדושים הלא יותר טוב לנו לכוון אל עילת כל העילות ואיזה דעת מכריח לנו לכוין אל הספירות. אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו כי ידוע לנו על פי קבלה האמתיות ועל פי חקירה מופתיות אשר אין לה מתנגד שהבורא כל העולמים עילת כל העילות הוא פשוט בתכלית הפשיטות ואין שום מדה ומעשה התחתונים מעורר אותו כלל כי איך שייך התעוררות אל הפשוט בתכלית הפשיטות ולית מחשבה ורעיון תפיסה ביה כלל. וכאשר עלה ברצונו הפשוט להאציל מכבודו צימצומים שיקבלו נחת רוח מעבודת התחתונים. האציל מכבודו עשר ספירות הקדושים מבחינת חסד וגבורה ורחמים ודין ונתן בנו זה הכח אשר אנחנו נעורר במעשינו הטובים את הספירות הקדושים להיטב לנו כי בצלם אלקים עשה את האדם הם צלם הספירות הקדושים וביחוד הספירות הם קשורים אתנו בלי שום פירוד כלל כי נשמת ישראל נולדים מזיוג חכמה ובינה והם מקבלי ברית ומפרידים כל הקליפות המעכבים היחוד ועי"ז גם הם דבוקים בהספירות הקדושים בלי שום פירוד כלל והספירות הקדושים הם דבוקים בעילת כל העילת דיבוק ממש כי האציל אותם מכבודו ממש ובהם שייך העבודה כי כן האצילם הבורא ברוך הוא שיקבלו חיות ושפע ותענוג מעבודת התחתונים אבל איך שייך עבודה ולעורר נחת רוח ותענוג אל הפשוט בתכלית הפשיטות רק על ידי עבודתינו נתעלו הספירות הקדושים אל האור א"ס ברוך הוא וכל הספירות הם מקבלים שם אור חיותם ועי"ז הוא משגיח עלינו בעינא פקיחא הרומז לכתר ויורד לנו השפע דרך הספירות הקדושים. וזה הוא הקישור סיום התורה עם התחלה לעיני כל ישראל בראשית ברא אלקים כי ישראל הם ממשיכין את העין העליון הוא הכתר אל בראשית הוא החכמה כדמתרגם ירושלמי בראשית בחוכמא ומשם אל הבינה הנקרא אלקים אשרי החכמה האציל אותם ומהם אל התפארת והמלכות הנקראים שמים וארץ. כי התורה הוא כולה אלוקית וכמו שאין גבול אל האלוקית כמו כן אין גבול אל התורה הקדושה וסיומה הוא הראש אל התחלה כי כולה באחדות אחד. ולכך לישראל נכתב להם התורה כסדר צימצום הספירות הקדושים כי הם מקורם וחיותם אבל העכו"ם שחיותם הוא ממקום הפירוד ואין להם שייכות אל הספירות הקדושים ונפרדים הם מן הקדושה ומן יחוד ספירות הקדושים לכך הוצרכו הזקנים להפוך להם הכתוב ולכתוב להם אלקים ברא בראשית כי ישראל לבדם דבוקים בהספירות הקדושים וע"י צימצם הספירות הקדושים נתהוה החסד והגבורה והרחמים, ושמים הוא מדת רחמים הנוטה למידת החסד וארץ הוא מדת הדין הנוטה לגבורה וזה הוא דווקא לישראל בלבד כי הם נדונים בדין ורחמים אבל העכו"ם אשר אין להם קישור עם הספירות הקדושים הם נזונים בקו החסד בלבד כי אם לא יתפרנסו בקו החסד לא יהיה להם שום קיום וחיות אף רגע אחת כי אין להם במה לזכות בדין ובמשפט כאשר אמרנו בזה ביאור רחב בדרוש בין המצרים עיין שם:
וזה שאמרו במשנה בעשר' מאמרות נברא העולם הם העשר ספירות הקדושים, ומה תלמוד לומר אלא להפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים כי באמת כוונת הבריא' היה כדי ליתן שכר טוב לצדיקים ונתהו' מזה הצימצום הגבור' והדין להפרע מן הרשעים אבל אין כוונת הבריא' לענוש לרשעים וזה שאמר הכתוב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם שהתולדות משמים וארץ הם דין ורחמים הוא בהבראם לצורך הנבראים וזה שאמרו חז"ל שאי אפשר לקרות בהבראם אם לא שתפרשהו באברהם שהוא רק לישראל בלבד בני אברהם אשר הוא התחלת עם בני ישראל והוא אב להם והם נקראים עיקר הבריא' אבל לצורך עכו"ם לא היו תולדות שמים וארץ הם דין ורחמים כי לא השפיע להם הבורא זה הכח שיוכלו לייחד הדין ורחמים ויהיו נדונים בהם כנ"ל. ואמר הכתוב כי ביום עשות. את העולם עבור בני ישראל הי' כדי שהם יגרמו היחוד בספירות הקדושים ה' אלקים ארץ ושמים. הם חכמה ובינה ותפארת ומלכות כי ע"י שיגרמו היחוד באורות העליונים עי"ז ירד להם שפע מלא שבע רצון מאור א"ס ב"ה וב"ש אבל העכו"ם הם נזונים בקו החסד לבד ויום דינם מוכן לבוא כאשר יעלו מושיעים לשפוט את הר עשו כי לא יקומו במשפט ואז יעבור ממשלת זדון מן הארץ וימלוך ה' לבדו ביום ההוא ויהיה ה' אחד ושמו אחד במהרה בימינו אמן:
באופן אחר בכתוב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם על פי הגמרא בתחלה עלה במחשבה לבוראו במידת הדין ראה שאין העולם מתקיים שותפו למידת הרחמים. והגמרא הזו הוא תמוה מאוד כי חלילה לנו לחשוב על הבורא כל העולמים שום השתנות מחשבה כלל וכלל כי לא בן אדם הוא אשר יתנחם.
דהנה ידוע כי השפע הבאה מהמוחין אשר נתינתם בהמידות הקדושים היה כדי שלא ירד השפע יותר מן הראוי ולמי שאינו ראוי לו רק ירד השפע במשפט ובדין לבד הצמצום שצימצם ברוך הוא א"ע כביכול בבחינת ספירות הוא מרומז לדין. וזה שאמרו בתחלה עלה במחשבה לבוראו במידת הדין וכן נעשה כי ממחשבת הבורא נעשה מעשה. כמש"ה כולם בחכמה עשית והחכמה הוא המחשבה כידוע ונאמר בה עשיה כי ההשפעה הבאה עד זה העולם באור ישר הוא במידת הדין. ראה שאין העולם מתקיים כי אם ידונו כל אחד במידת הדין לא יהיו ראויים לקבל השפע שותפו למידת הרחמים שנתן בישראל זה הכח שהם יוכלו לייחד הרחמים עם הדין ולהעלות המ"נ באור חוזר ואז ירד ההשפעה לישראל בלי צימצום כלל כי הם מייחדים כל הספירות הקדושים יחד וממשיכים בהם את האור א"ס אשר שם ההשפעה בלי צמצום וזש"ה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם שהתולדה משמים וארץ הם תפארת ומלכות תולדותיהם הוא. שביום עשות ה' אלקים. הם תפארת ומלכות יהיו על ידי ישראל. ארץ ושמים. שיעלו המ"נ באור חוזר ואז יגרמו השפעה עד בלי די: