קב חן· רבי נח מקארוב
הקדמת הכותב והמלקט
ידוע אשר התורה דרך ומבוא נזר הישראלי יורה לנו דרך להתדבק בבורא עולם כי מפורסם הדבר בין אנשי שלומינו אשר התורה בהתגלותה הוא רק לבוש לכוונת פנימיותה. כי לאשר התורה נתנה לזה העולם המעשה נתלבשה כל התורה בדרך ענין מעשה. וספרה התורה המעשים לבד אשר בחר בהם ה'. כמו מעשי אבות וכדומה. וספרה התורה המעשים אשר מאם בהם ה' כמו מעשי דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום וכדומה. ולא ביאורה התורה הכוונה אשר כוונו בהמעשים אשר עשו. וכמו כן המצות נתלבשו במעשי גשמי ולא נכתב כי אם המעשה לבדה אשר נצטוינו לעשותה ולא נתבאר הכוונה הצריכה לזו המעשה. וכמו כן שכר הגמול והעונש נתלבש ברעות וטובת עולם הזה הגשמי כמו ונתתי מטר ארצכם בעתו כו'. ונתתי גשמיכם בעתם כו' וכדומה. מולא נכתב שכר עולם הבא ועונש גיהנם. כי התורה נאצלה מראשית המחשבה וירדה מדרגא לדרגא ומעולם לעולם ובכל עולם ועולם יש זו התורה בעצמה שירדה מראשית המחשבה רק שהוא מלובשת שם כפי מדרגת והנהגת העולם אשר הוא שם *) עד אשר נתצמצמה ובאה לזו העולם לכך נתן לנו את התורה בלבוש כפי הנהגת עולם הזה. אך מחמת שסוף מעשה מחשבה תחלה הם נשמת ישראל שנאצלו מראשית המחשבה ובאו לזה העולם השפל. לכך השפיע להם הקדוש ברוך הוא חכמה ובינה שהם יחכמו ויבינו מלבושי התורה פנימיות החכמה אשר על ידי פנימיות התורה יתדבקו אליו דיבוק גמור וייחוד לנו דייקא זו החכמה מה שלא עשה כן לשום עכו"ם כי ה' אלקים בחר את ישראל לחב נחלתו כי אנחנו חלק אלקי חלק ממש כי משם שרשנו. ורצה להעלות את ישראל ולדבק אותם גם ברצונו לכך גילה להם באיזה דבר רצונו מתדבק בעובדיו ובאיזה דבר מתרחק משם. וספר להם על ידי משה נאמן ביתו מהדורות אשר היו עד אותו זמן. מהם אשר מאס בעבודתם. אם כי היה כוונתם גם כן לדבק עצמם בבורא עולם כאשר יתבאר בס' ברית מנוחה דעת אנשי דור המבול ובדברי הרמב"ם דעת אנשי דור אנוש ובבעל העקידה דעת אנשי סדום וביתר ספרי הקדמונים אשר דרכו בזה הדרך לבאר כי לא דברה התורה מכסילים ופושעים ומורדים ואף על פי כן מאס בהם ה' מהם ביטלם מהם פיזרם מהם הענישם כי לא
**)הגהה
*)אם תשאלנו ידידי מאמר הגמרא בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מה לילוד אשה ביננו כו' חמדה גנוזה כו' תנה הודך על השמים כו' ואם כדברי אשר בכל עולם ועולם יש תורה כפי מדרגתה אם כן יש למלאכים גם כן תורה ומה הרעש אשר הרעישו המלאכים שלא ליתן תורה לזה העולם. הלא גם להם נשאר התורה כפי מדרגתם. וגם מה השיב להם משה מה כתיב בה כו'. כלום למצרים ירדתם כו'. הלא גם להם הוצרך התורה כפי הנהגותיהם. אודיעך ידידי סוד דברי החכמים כפי אשר חנני ה' כי המאמר נפלא מאוד וכבר דקדוק בו המהר"ל מפראג בס' הדרוש שלו ע"ש. גם יש עוד תמיהות רבות אשר לא דקדק בהם הגאון הנ"ל ותבינם מדברי. גם מוכרחים אנו עוד להבין למה עלה משה למרום לקבל התורה הלא ה' ירד על הר סיני ונתן לנו את התורה גם מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש. אכן לפי דברינו אשר בארנו בזה המאמר יובן שכאשר ירד ה' על הר סיני לתת לצו התורה הוצרך התורה להתגשם בהנהגת עולם הזה כאשר הוא אתנו ולא היתה מדרגת תורת עוה"ז גבוה מתורה אשר יש בכל העולמות אדרבה פחותה מהם כי נתגשמה יותר מאשר הוא בעולמות העליונים הגבוהים. אך השם ב"ה רצה לעשות מדרגת ישראל יותר גבוה מכל מלאכי מעלה שיגרמו הם היחוד באצילות הספירות על ידי מחשבותם הטובה. לכך העלה את משה למרום לקבל משם דעת עליון להשיג פנימיות התורה הוא ייחוד ספירות הקדושים ולהמשיך זה הדעת לכל ישראל. וזה היה טענות מלאכי השרת מה לילוד אשה ביננו לעיין ברוחניית התורה יותר מכפי הנהגת עולמו אשר הוא בה. והשיב להם הקדוש ברוך הוא לקבל תורה בא כו הוא בא עתה לקבל תורה מה שלא נתתיה לו בעולם התחתון והיא בא עתה לקבל תורה ולהמשיכה לשכינתי הקדושה השוכנת בתוכם כי אליו דייקא יהיה שייך היחוד. אמרו מלאכי השרת חמדה גנונה שגנוזה לא מששת ימי בראשית כי מכל ששה ימים הם הששה מדות הקדושים גנזת לך התורה לתפארתך. קודם שנברא העולם הוא המלכות. ואתה מבקש לתנה לבשר ודם אשר הוא במדרגה פחותה כזאת שהיא דווקא ייחדך עם שכינתך. מה אנוש. הוא האדם במדרגה התחתונה הוא המלכות. כי תזכרנו. כי תמשיך על ידו בחינת זכר הוא תפארת ישראל. ובן אדם. הוא האדם במדרגת תפארת בסוד אדם היושב על הכסא כי תפקדנו כי תתייחד על ידו בחינת מלכות הנקרא פקידה שבאיזה מדרגה שהוא מכל מקום הוא בשר ודם. ה' אדונינו הם תפארת ומלכות כי המלכות נקראת אדון כל הארץ ורצו לגרום היחוד. מה אדיר שמך בכל הארץ. מה אדירות וחוזק תקבל שמך הוא המלכות בארץ התחתונה הלא יותר טוב. אשר. הוא בינה המאשרנו תנה הודך. הוד המלכות הנותנת הוד והדר להקדוש ברוך הוא תנה אותה. על השמים. ואנחנו נגרום יחודך. אך לאשר רצון הבורא הוא אשר היחוד יתעורר מלמטה על ידי מ"נ דייקא כי זה הוא יחוד השלם וזה אי אפשר כי אם על ידי מי שיש לו בחירה ורצון שמושך אותו אל הרע ויש לו מניעות הרבה כמו שיעבוד גליות והוא מתחזק עצמו נגדם ומוסר נפשו עבור יחוד ה' ב"ה זה הוא המ"נ שעולים אשר על ידם מתייחד קב"ה ושכינתיה ולכך אמר ה' למשה חזור להם תשובה כדי שיתעורר במ"נ שלו ואז יראו כח המ"נ שלו אשר הוצרך לייחוד השם ועל זה השיב משה מתיירא אני שמא ישרפינו בהבל פיהם. כי הגם שהם אינם יכולים לבוא לבחינתי במ"נ אבל איך אדמה עצמי לאהבתם וליראתם ואז ונצחוני בהבל פיהם ויבטלו אותי וזה הנקרא בחינת שריפה ביטול הדבר לגמרי מכמות שהיה אמור לו הקדוש ברוך הוא אחוז בכסא כבודי. התחזק עצמי בשכינתי הקדושה הנקראת כסא כבודי אשר כל חשוקתה היא להעלות לפני מ"נ השיגו המעשים אשר הוא רצונו אשר על ידם יתדבקו אליו כי לא היה דרך עבודתם שיתייחדו הספירות הקדושים זה בזה אדרבה במעשיהם גרמו הפירוד בין הספירות הקדושים. ולכך היה נגד רצון ה' כי אין רצונו להתדבק אליו כי אם להתנהג כפי דרך הספירות כפי אשר האצילם הבורא ושיתייחדו להשפט זה בזו על ידי מעשה התחתונים. וספר להם מעשי הצדיקים אשר היו אשר התדבקו אליו דרך יחוד ספירות הקדושים כפי רצונו ולכך התדבק בהם. וגילה. לנו דרכיו הם מצות המעשה אשר רומזים ליחוד הספירות הקדושים. אשר על ידי אותם המעשים עם הנהגת המידות הטובות נתדבק אליו דיבוק גמור ברצונו הטוב ומשם נתעלה אל עילת העילות. והזהיר אותנו לבלי לעשות מעשה אשר גורמים חלילה פירוד בין הספירות העליונים והם שס"ה ל"ת. וזה שאמר הכתוב מגיד דבריו ליעקב כי להפשוטים הנקראים בשם יעקב מלשון עקב הגיד והמשיך להם דבריו אשר ציונו בתורתינו הם מעשים הנגלים לבד בלתי הכוונה. ולכך הוא בקרי וכתיב והכתוב הוא דברו כי אחת הוא יונתי כו'. אבל למי שהוא בבחינת ישראל שעובד את ה' בחכמה בינה ודעת הגיד והמשיך להם חק ומשפט בסוד חקים ומשפטים אותנו למדת. כי אל מצות המעשה הנחקק בתורה חוקה חקקתי גזירה גזרתי צריך לחבר עמה בחינת המשפט לעורר את דעתו אל מצות המעשה למען יגרום יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כי כל איש מישראל אשר הוא בכח להשיג נעימות וטעמי תורה ומצות הנה הוא מחוייב בדבר כל אחד לפי שכלו להשתדל ולעסוק ולהבין להשיג ספורי התורה וטעמי המצות למען ידע להשיג רצון קונו להעלות עבודתו ושכינת ה' אל הקדוש ברוך הוא ולייחדה עמו אשר זה הוא עיקר עבודתינו בזה העולם כי בלעדי זה כמו זר נחשבנו ואין יתרון ביננו לבין העכו"ם כי עבור זה ייחד הקדוש ברוך הוא דוקא אותנו לקבל תורה ומצות כמ"ש חז"ל שכל העולם היה תלוי עד ששי בסיון שיקבלו ישראל את התורה כדי שנגרם אנחנו יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה מה שאין זה להם כי הגם אשר לא נסגר מהם לעשות מעשי המצות כפי המבואר בתורה אבל אינם יכולים לגרום יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה *) ועל ידי זה לבד משתוקקים כל העולמות לעבודתינו כי לנו לבד ניתן זאת המעלה שנוכל להכניס אהבה ותשוקה וחיבה בין הקדוש ברוך הוא ושכינתו כפי אשר קבלתי מאדמו"ר ז"ל. פירוש המשנה רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל כו'. ויובא בפנים. ובזה הענין האיר ה' עיני על פי הדרך אשר למדתי מאדומו"ר ז"ל בפ' תשא, ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי. אשר זו הפרשה הוא נעלמה ומכוסה וכבר עמדו בזה כל גדולי המפרשים אבל לפי' כולם אין הפרשה כולה מיושבת על נכון. דהנה כאשר אמר ה' למשה הנה אנכי שולח מלאך. והוא מט"ט כדברי חז"ל כתיב אחריו. ודיבר ה' אל משה פא"פ. כי אל משה לבד היה הדיבור פא"פ ושב אל המחנה אבל אל מחנה ישראל כביכול השיב ה' את עצמו לאחור כי לא היה אז כמו שהיה במתן תורה שכתוב פב"פ דבר ה' עמכם כו' ולכך. משרתו יהושע בן נון נער הרומז למט"ט כמו שדרשו חז"ל על הכתוב נער הייתי כו' שר העולם אמרו והוא מט"ט. לא ימוש מתוך האוהל. כי הוא היה מנהיגם בעת הזאת אבל משה לא רצה שיהיה הנהגת ישראל על ידי מט"ט כי רצה שיהיה בישראל השכינה הקדושה כדי שעל ידי עבודתם תעלה השכינה מ"נ לדודה ויתייחד עמה פב"פ אשר זה הוא עיקר עבודתינו ומעלותינו אבל במט"ט אסור לגרום היחוד כי הוא חוץ וחזור להם תשובה שנאמר מאחז כו'. מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו כי השם שד"י הוא יסוד והוא פנ"י הכסא והוא זי"ו שכינתו כי הוא המאיר לה וענני עליו הוא השכינה הקדושה שנקראת ענן כי הענן לבושה והמשיך עליו שפע יחוד העליון ואז אמר לפניו. רבש"ע תורה שאתה ניתן לי דייקא מה שאינה אצל המלאכים מה כתיב בה אשר הוצאתיך מארץ מצרים כלום למצרים ירדתם כו'. ועל החמשה דברות הראשונות השיב להם על כל אחד תשובה מיוחדת כי העשרה דברות הם חמשה כנגד חמשה בסוד שני ההי"ן משם הוי"ה ב"ה בינה ומלכות ודברות החמשה הראשונים הם ה"א ראשונה אשר הוא שורש התורה וכל שורש בפ"ע כולל הכל לכך השיב להם על כל מאמר תשובה מיוחדת. ודברות החמשה השניים הם כנגד ה"א אחרונה אשר הוא כוללת בה כל הספירות כללה בתשובה אחת. והשיב להם כי מחמת שאין להם יצר הרע ולא סוג הבא מיצר הרע הוא שעבוד גליות א"א לכם להעלות מ"נ לגרום יחוד קב"ה ושכינתה. ומיד הודו לו להקדוש ברוך הוא ואמרו. ה' אדונינו הוא יחוד קב"ה ושכינתה. מה אדיר שמך בכל הארץ. כי שמך הוא אדיר וחזק בארץ דייקא ולא ביננו. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב. כי אז ידעו אשר על ידו דווקא יתייחדו, קב"ה ושכינתה והם יקבלו שפע וחיות מהיחוד אשר הוא יגרום. וכל אחד מסר לו דבר איך יעלה אותו שיוכל לקבל חיות ושפע הבא מיחוד קב"ה ושכינתה. ואך מלאך המות מסר לו הקטורת אשר הוא יחוד וקישור כל הספירות עד עילת העילות כידוע. ואז יתהפך גם הוא לטוב כי בהמשכת את האור א"ס גם הרע נעשה טוב.
הגה"ה
**)אם תשאלנו ידידי מאמר הגמרא על הפסיק וזרח משעיר כו'. הופיע מהר פארן מלמד שהחזיר הקדוש ברוך הוא את התורה על כל אומה ולשון. נשמע מזה שגם הם ראוים לתורה כמו ישראל אחוה לך ידידי את אשר קבלתי מאדמו"ר ז"ל כי אף אם היו העכו"ם מקבלים את התורה אף על פי כן היו ישראל מוכרחים לקבלה כי לפנימיות התורה אין שום חלק והשגה רק לישראל לבד. רק הקדוש ברוך הוא רצה שיקבלו האומות חיצוניות התורה הם הלבושים מעשי המצות הנגלים לבד אבל לא לקבל פנימיות התורה וכן תהי' לעתיד אשר אנחנו מקוים שיהיה ב"ב אמן:**) מהאצילות ואין לומר בו הוא וגרמוהי חד בהון וכמש"ה אל תמר בו ודחז"ל אל תמירנו בו ולכך. ויאמר משה אל ה'. בדרך תפלה. ראה. הבט נא אל ישראל פא"פ כאשר היה עד עתה ולכך מילת ראה הוא בנגינה תלישא גדולה שהוא המפסיק הגדול כידוע מבעלי הדקדוק להורות שמלת ראה אינו שייך למאמר שלאחריו רק הוא תפלה בפני עצמו ואמר עוד. אתה אומר אלי העל העם הזה. בכל תורתך אשר השפעת להם על ידי אתה אומר אלי תמיד שאעלה אותם למעלה עליונה. ואתה לא הודעתנו את אשר תשלח עמי. דעת הוא לשון יחוד וחיבור כמו וידע האדם כו' כי אם אשר תשלח עמי לא צוית לגרום עמו היחוד. ואתה אמרת ידעתיך בשם. כי אם זאת צויתיו שהיחוד יהי' בהשכינה הקדושה הנקראת שם ולא בזולת. וגם מצאת חן בעיני. שעל ידי אשר אגרום היחוד אמצא חן בעיניך ותמשיך אתה השפעה ממקום המוחין אשר שם מציאת החן בבחינת וחנותי את אשר אחון הוא האוצר הגדול למי שאין לו משלו כי שם אין שום השגה כלל. ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיענו נא את דרכך. יחד וחבר עמי את דרכך כתרגומו אורח טובך הוא יסוד הנקרא טוב ועל ידי זה. ואדעך. כתרגומו ואדע רחמך כי אחבר ואייחד רחמך הוא התפארת אל השכינה הקדושה. למען אמצא חן בעיניך. שתמשיך אתה השפעת המוחין ועל ידי זה. וראה כי עמך הגוי הזה. תראה אותם פא"פ כי עמך הם ולאשר כי תפלת משה לא היה משתמע כי אם שיתייחד ה' אליו לבד השיב לו ה'. פני ילכו והניחותי לך. כתרגומו שכינתי תהך ואניח לך כי תהיה לך מנוחה בה כי משה אשר היה איש האלקים היה לו מנוחה בהשכינה הקדושה לכך חזר משה ובקש אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. כי הוא סבר כי לא נתקבל תפילתו רק כמו שהיה שאל משה לבד יהיה היחוד פא"פ אז קבל במר נפשו לאמר אל תעלנו מזה כי מה לנו לכנוס לארץ הקדושה אם לא תהיה שכינת כבודך אתנו. ובמה יודע איפוא כי מצאת חן בעיניך אני ועמך. עכשיו כלל את ישראל עמו ביחוד ואמר. כי במה יתוודע המציאות חן. הלא בלכתך עמנו. כתרגומו במהך שכינתך עמנא. ונפלינו אני ועמך. כי בזה נהיה נפלאים אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה. כי אנחנו נגרום היחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה לא כן העכו"ם כי לא יגרמו יחוד העליון הגם אם יעשו כמעשינו והשם שמע תפילתו ואמר לו. גם את הדבר אשר דברת אעשה כו' ואדעך בשם. כי אחבר את מדרגתך הוא התפארת בשכינתי הקדושה ולא יזכו לזה שום אומה ולשון רק אתה ישראל לבד. וכאשר נתקבלה תפילתו לרצון לפני ה' אז רצה משה לבקש גם מהשכינה הקדושה שתתרצה גם הוא שעל ידי מעשי ישראל תתעלה ותתדבק אל הקדוש ברוך הוא לכך התפלל אל הקדוש ברוך הוא הראינו נא את כבודך הוא המלכות הנקראת כבוד כי הוא הנותנת תמיד שבח וכבוד להקדוש ברוך הוא כמו שאמר הכתוב למען יזמרך כבוד ואמר אליו ה'. אני אעביר כל טובי. הוא היחוד יסוד במלכות. וקראת בשם ה' לפניך שם דייקא אותה אקרא. וחנותי את אשר אחון. כי אמשיך לה כל שלש עשרה מדותי הרחמים. ואז צוה לו ה' שיגרום הוא היחוד במעשיו ויפסול שני לוחות אבנים כנגד זכור ושמור ואז. וירד ה' בענן ויקרא בשם ה' וגלית אליו השכינה הקדושה בכל בחינת הרחמים שבה ואז התפלל משה אל השכינה הקדושה. אם נא מצאתי חן בעיניך אדנ"י ילך נא אדנ"י בקרבנו הוא בחינת המלכות וספר מעלת ישראל כי עם קשה עורף הוא ועל ידי זה. וסלחת לעונינו ולחטאתינו כי גם אם תענישם כבודך יסבלו עולך ולא יבעטו בך כי העם קשה עורף ויהיה להם השראת דינך עליהם להתקשרות אהבה ועל ידי זה. ונחלתנו. תקח אותנו לנחלה ונתרצית השכינה לבקשתו וכרתה עמו ברית ופי' רש"י על זאת הוא בחינתה ואמרה אליו נגד כל עמך אעשה נפלאות. כי הוא העושה נפלאות בסוד אדון הנפלאות ואז. וראה כל העם אשר אתה בקרבו כי משה הוא הפנימיות של כל ישראל. את מעשי ה' הוא המלכות המקננת בעשיה. כי נורא הוא. כי הוא מתחברת להקדוש ברוך הוא הנקרא נורא בסוד הגדול הגבור והנורא כי יראו עין בעין שהם גורמים היחוד בינה להקדוש ברוך הוא אשר אני עושה עמך. כמו שאני עושה תמיד עמך הוא מדרגתך היחוד כמו כן יגרמו גם הם. ועתה מתחיל המאמר אשר הזהירה אותו השכינה הקדושה בעבודה הצריכה עבורה ואמרה לו. שמר לך כי שמור לנוקבא והזהירה אותו. לא תשתחוה. לאל אחר. לא תגרום היחוד כי אם מק"כ צרופי אלקים אבל אחר הק"ך צרופם הוא אלקים אחרים. ולא תכרות להם ברית ולא תקח מבנותיו לבניך כי תפגום בי והזהירה אותו. אלקי מסכה לא תעשה לך. לא תגשם אותו בשום גשמיות כפירוש הזוהר והזהירה אותו. את חג המצות תשמור. בחג המצות תקבל עליך עול מלכות שמים. כי בחודש האביב יצאת ממצרים ופירש רש"י חודש שהתבואה מבכרת בבישולה הוה התחלת יציאת כנסת ישראל מבטן אמא אל הפועל ותלה היציאה בחודש האביב כי ניסן הוא ראש השנה למלכים הוא המלכות והזהירה אותו. וכל פטר רחם. הוא היסוד הפוטר רחמה. לי. תחבר אותו עמו והזהירה אותו. ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות. כי היא נקראת חקל תפיחין לכן לא תתעורר בה שום מלאכה מל"ט מלאכות הצריכים לשדה עשו כי הוא נקרא איש שדה. ובחג השבועות תבוא קרבן מראשית החטים. כי ראשית אליה רמוז כי הוא ראשית לכל העולמות בי"ע וראשית הספירות מתתא לעילא. ובחג האסיף תדע. שאז תקופת השנה. שנה הרומז למלכות הוא בחינת מקיפין מבעלה המקיף אותה אז כנודע והזהירה אותו עוד. שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. בחינת זכר. אל פני האדו"ן. דייקא שתגרום היחוד. והבטיחה אותו. כי אוריש כו' לא יחמוד איש את ארצך. הוא ארץ החיים. ולא תשחט על חמץ דם ובח"י דייקא כי קרבן פסח אליה רמוז כי פסח הוא פה סח והקרבן הם מוחין דרחל כנודע מדברי האר"י ז"ל והזהירה אותו. ראשית בכרי אדמתך הוא הראשית הרמוז אליה כו' תביא בית ה' אלקיך ותזהר שלא לבשל גדי בחלב אמו שלא תפגום אותו חלילה במעשי חיבורך כדברי האר"י ז"ל:. וכאשר צותה לו השכינה כל אלו האזהרות סבר משה כי מאמרה יהיה נמסר לתורה שבע"פ אשר לה הוא כמאמר אליהו ותורה שבעל פה קרינן לה ולא לכותבו בתורה שבכתב ואמר לו ה' כתוב לך את הדברים האלה. בתורה שבכתב. כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל. כי הברית שלי הוא אמצעי ביני לבינה ובין כל ישראל. וא"כ הוא אשר ה' כרת אתנו ברית על זאת ובהסכמת קב"ה ושכינתיה שנתייחד קב"ה ושכינתיה על ידי מעשינו הטובים ולא כן העכו"ם גם אם יעשו כמעשינו וזו הוא ההבדל בינינו לבין העכו"ם ע"כ חובה הוא עלינו להשתדל ולעסוק כל ימינו ללמוד זאת החכמה לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה בכל מעשינו ובייחוד בתורה ועבודה לעובדו באמת וביראה ובאהבה וברצון השלם ועל ידי זה יתייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ויתמשך עליהם שפע מאבא ואמא העליונים ויומשך בתוכם חיות הכתר הבאה מא"ס ב"ה. אם אשר יש דרכים וחכמת הקבלה רבים אך חכמה הזאת והשגתה הוא מוטל וחיוב על כל איש בן תורה כפי יכולתו והשגתו ללמדה כמו שמחויב לקרות שמע ישראל שני פעמים בכל יום לקבל עליו עול מלכות שמים כן מוטל עליו ליחד מלכות שמים עם דודה. ואם יאמר האדם מי יודע אם אשיג האמת אולי חלילה. תקנתי יעותני כי אולי אילך חלילה בדרך עקלקלות אל יחשוב כן כי הבורא ב"ה אשר בחר בנו מכל העמים הוא ידריכנו בנתיב רצונו אך נשמור מצות המעשה אשר נגלה לנו בתורתו ואם יארע לנו איזה שוגג חלילה הבטיח אותנו ודגלו עלי אהבה ואחז"ל אל תקרי ודגלו אלא ודילוגו אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שקורין לואהבת ואיבת אף על פי כן ודילוגו עלי אהבה ובלבד שנשמור מצות המעשה אשר צונו בתורתו. ובזה יתיישב קושיות הקדמונים אשר נתקשו בזה המאמר איך דרשו חז"ל פסוק ודגלו למאמר הקדוש ברוך הוא על ישראל הלא זה הוא מאמר הכנסת ישראל אל הקדוש ברוך וגם להבין מה זה לשון אל תקרי שאינו בקרי וכתיב כאשר היה רגיל לדקדק בזה כבוד אדמו"ר ז"ל ועם האמור יובן שחכמים פירשו שהדגל הוא התורה הנגלית כמו הדגל שעומד במקום גבוה ונראה לכל ולזה פירשו מה הוא האהבה שיש לכנסת ישראל אל הדגל שהציב לה הקדוש ברוך הוא ולזה פירשו א"ת ודגלו אם לא שנאמר שגם דילוגו של ישראל נאהב להקדוש ברוך הוא לכך הציב הקדוש ברוך הוא דגל לישראל שגם אם נטעה חלילה בדרכנו נראה את הדגל הוא התורה הנגלית ונשוב אליו לכך זה הדגל הוא אהוב לכנסת ישראל שלא יחושו לטעות באם ילכו בדרכי ה' ובמצותיו הנגלים כי השם ידריכם בנתיבתו נתיב האמת. וגם גילה לנו בס' הזוהר על פסוק נודע בשערים בעלה כל חד לפום מה דמשער בלביה כן שורה עליו רוח אלקים כי מחמת שכל ישראל הם חלק אלקי ממעל כל אחד משיג לפי שורש נשמתי ובזה יובן מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בהלכות תשובה פ"ג הלכה ז' שהרמב"ם ז"ל קרא מין למי שאומר שיש רבון אחד רק שהוא גוף ובעל תמונה והראב"ד ז"ל השיג עליו וז"ל ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי אגדות המשבשות את הדעות. הנה כל הרואה את דברי הראב"ד האלו יפלא בעיניו הפלא ופלא שהרי נראה לכל שהדין עם הרמב"ם ואך שאפשר שדעתם הוא בטעות ולא נתכוונו למינות לא היה לו להראב"ד לקרותה גדולים וטובים ובפרט נגד הרמב"ם ז"ל כידוע לכל הפלגת תורתו וגודל צדקו. ועוד שהראב"ד ז"ל סותר דברי עצמו שמתחילה קראם גדולים וטובים ואחר כך אמר המשבשות את הדעות וכי לאשר הלכו בדרך משובש נקראם גדולים וטובים ומה גם נגד הרמב"ם ז"ל. ולפי דברינו הדין עם שניהם ושניהם דא"ח כי ידוע לנו אשר הרמב"ם ז"ל לא דרך בדרך המקובלים לדבר מספירות הקדושים אשר שם מותר לחשוב מחשבות ולהשיג בהם רק הוא מדבר מעילת כל העילות אשר שם שום מחשבה ורעיון אסור ולזה אמר מי שאומר שהוא גוף ובעל תמונה נקרא מין כי' כן הוא האמת גם לדעת הראב"ד ז"ל וכמאמר אליהו לית מחשבה תפיסה כך כלל וכמוהו הרבה פעמים דיבר מזה בתיקונם. וברעיא מהימנא אבל הראב"ד ז"ל דבר מענין הספירות הקדושים אשר מזה מדברים הכתובים עיני ה' יד ה' רגלי ה' וכדומה ומזה מדברים כל דברי האגדה כידוע פירושם מדברי המקובלים ושם מותר ההרהור והמחשבה ולזה קראם גדולים וטובים ממנו יען כי דרכו בדרך אשר הרמב"ם לא ידע ממנו ואף על פי כן קראם דעת משובש כי אף על פי שמותר בהם ההרהור והשגה אין לדמותם לשום דמיון גשמי חלילה כי הם עצם אלקות ממש והוא וגרמוהי חד בהון אבל מ"מ מין לא נקרא כי כל אחד משיג לפי שורש נשמתו וזה שמשיג הספירות בגשמיות הוא' מחמת שנשמתו למטה מאוד אי אפשר להשיג יותר. הנה מזה בעצמו תראה כי גם מי שנשמתו ושכלו למטה מאוד ואי אפשר לו להשיג רוחניות הספירות אעפ"כ הוא מחוייב להשיג כפי שורש נשמתו אף על פי שדעתו משובשת ולא נקרא מין וקרא אותם הראב"ד ז"ל גדולים וטובים ומי יעמוד נגד דברי הראב"ד בדברים שנוגעים בענין האמונה שהרי אמר בה' לולב ששורה רוה"ק בבית מדרשו. וכמו כן אל יחשוב מי שהשגתו גדולה את הקטן בהשגתו לטועה רק כל אחד השיג לפי שורש נשמתו ולפי רוח אלקי השוכן בקרבו. וביותר מזה הנה לא דברנו ממי אשר משיג זאת החכמה מספרים לבד ולא מפי רב אשר ימסור לו פא"פ. כי באמת לזו החכמה צריך גם כן לרב ומורה אשר יאיר עיניו בזו החכמה לבל ילך בה ככסיל בחשך כי באמת אי אפשר להעלות בכתב פנימיות זו החכמה ומתקותה וגם פא"פ לא יוכל לקבלה בפעם אחת רק מעט מעט עד אשר יתרגל להשיג וללמוד ולעשות ולקשר דברי החכמה הזו בלבו וגם יש אתנו עוד טעמים רבים אשר אי אפשר ללמוד זאת החכמה כן אם מפי רב ומורה. יטעום נא האדם מתורת רבו פא"פ ואז יערב לחכו גם. דברי הספרים הקדושים הנדפסים ואז ידע לטעום מצל החכמה ליחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה אשר זאת הוא חיינו ואורך ימינו. ראה והבט נא. בפסק הגאון ר' יצחק דלטאש הנדפסים בהתחלת הזוהר ותראה משם גודל החיוב דווקא בדורתינו לעסוק בחכמת הקבלה:
והנה בדורינו זה האיר ה' עינינו על ידי אדומו"ר הצדיק הקדוש הרב ר' נח נשבג"מ בעל המחבר מס' הזה אשר לו נגלה כל תעלומות חכמה והאיר עינינו בתורת ה' ובמצותיו איך כולם נתייסדו טל יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ודרכי ה' דרך ספירות הקדושים. לא היה דבר קטן וגדול אשר שאלנו מאתו אשר לא האיר לנו דרך יחוד וספירות הקדושים ויומם ולילה כמעט בלי הפסק שמענו מאדמו"ר ז"ל דבר תורה וחכמה גם השיחת חולין אשר שמענו מאתו היה כולו מלא חכמה ויראת שמים ויחוד ה' וכל דבר ודבר הסביר לנו לפי שכלנו עד אשר היה לנו לנופת צופים. ואל יתפלא נא הרואה על המעט כזה אשר הבאתי במכתב הנה עוני אגיד ואגלה. פשעי כי עצלתי גרמה זאת כי בכל פעם אשר רציתי לכתוב תורת אדמו"ר ז"ל סבבני טרדות ומניעות עד אין קץ האמני לי ידידי כי אם כתבתי את כל אשר אנכי לבד שמעתי מפי קדשו לא היו מספיקין אלף קונטרסים כאילו להעלותן בכתב כי לא נחני ולא שקטנו בלתי שמוע חדושי תורה ויראת שמים ודרכי חכמה אך עונותי סבבו זאת אשר לא זכיתי לכתוב כולם ונשכחו ממנו חבל על דאבדין ולא משתכחין. וחסרתי הרבה מלכתוב. כי יותר מאשר כתבתי לכל שבת. נתחדש לאין שיעור ולאין ערך לבד מאשר נתחדשה בכל יום מימי החול. אך ההפרש היה בין ימי החול לשבת כי בשבת ביאר לנו הדברים בביאור רחב ובימות החול כל מה שהי' יכול לקצר הי' מקצר כמו דברי הלקוטים אשר נתחדשו בימות החול. וזאת אודיע לכם כי זה הספר הראתי לפני כבוד אדומו"ר ז"ל בכל שבוע ושבוע מהם אשר אמר לי לתקן ומהם אשר כבוד אדומו"ר ז"ל בעצמו בכתיבת ידו הקדושה תקנם ורמזתי עליהם במקומם אשר הם מכתיבת ידי אדומו"ר ז"ל ואמר לי הרבה פעמים בזה הלשון דע לך כי לא השגת את אשר כוונתי באלו החדושים אמרתי אל כבודו א"כ הוא אולי טוב יותר אשר לא אכתוב כלל והשיב לי אף על פי כן כתוב האחד כי לא ביטלת את כוונתי במכתבך ואולי יבא האיש החכם אשר יבין וישכיל את כוונתי מתוך מכתבך. השני כי גם אשר כתבת יהי' לתועלת גדול ויאיר עיני התלמידים הצמאים לדבר ד'. לזאת נא ידידי עיינו היטב והשכלו בזה הספר ואז תמצאו דברי חכמה יותר מאשר אנכי הבנתי ואזכה גם אנכי על ידיכם אשר הייתי סיבה לזה ויהי' לתועלת גם המעט אשר כתבתי ואולי יתכפר בעד חטאתי אשר מנעתי מלכתוב כל הדברים אשר שמעתי. ושמעתי מפי קדשו בעצמו שיקרא זה הספר בשם קב חן כי חן אותיות נח שם קודש של אדומו"ר ז"ל והוא רק קב ומידה קטנה מים החכמה אשר קיבלתי מאדומו"ר ז"ל ובקשתי שטוחה לפני כל מעין בספר הזה לבל ימהר ללמוד בו כי אם בישוב הדעת ובעיון רב האחד מאשר הודעתי דברי קודש של אדומו"ר ז"ל כי אחרי היגיעה והעמל מצאו בו דברים נסתרים אשר גם אנכי לא עמדתי עליהם והשני כי גם לפי שכלי. המעט הסתרתי בהם דברים כי כן היה עלי הצווי מכבוד אדומו"ר ז"ל וזהו כבוד אלקים הסתר דבר והשלישי כי ימצאו בו דברים וסודות אשר נסתפקו ונחלקו בהם גדולי עולם כי אדומו"ר ז"ל הי' כננס על גבי ענק והוציא כל דבר ספק מדברי הקדמונים על בורין אלה דברי זעירא דמן חברייא הצמא לשמוע תורת ד' הנאמרים באמת ובצדק
אברהם צבי הירש בהמנוח מוהר"ר יהושע ז"ל מזאטמשוטט: