צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ו · פסוק ב
דודי ירד לגנו. ראה נא צרותי שהקב"ה מייסרני ביסורים קשים אשר המה הפלא ופלא היינו במה שירד לגנו:
לרעות בגנים. שירד לבתי כנסיות ולבתי מדרשות:
וללקוט שושנים. שלוקח מאתנו משם הצדיקים שנקראי' שושנים וזה מיתת הצדיקים כאמרם ז"ל ע"כ נבקשנו עמך להסיר מעלי המכה הזאת כי הלא מעולם אני לדודי וגו':