צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ד · פסוק יב
גן נעול. שעכשיו הכנסת ישראל דומים לגן נעול שא"א ליהנות מפירותיהם כן עכשיו הישראל אף שיש להם כח הכנה לקבל מ"מ א"א להם להוציא פירותיהם כמו הגן שהוא נעול שאין עובדין ואין משקין אותו ואינו יכול להוציא פירותיו ואמר טעם לזה:
גל נעול. ופי' גל מלשון גולות עליות והוא המים הזוחלין כלומר שהמעיין חתום ואין זוחלין להשקות אבל לעתיד.