צרור המור על שיר השירים· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ד · פסוק יא
נופת וגו'. שעכשיו עיקר התורה הוא הנגלה והנסתר הוא מושג מעט אצל בני עלי' והנסתר נגד הנגלה הוא רק כטפה מן הים משא"כ לעתיד יהי' העיקר הנסתר והנגלה לטפה מן הים יחשב ולזה אמר. נופת היינו הנגלה. תטופנה מן השפתים וירדו רק טפין טפין. ודבש וחלב היינו הנסתר יהי' תחת לשונך:
שלמתיך כריח לבנון. פי' שהגופות יזדככו ויעלה ריחם כריח לבנון שהן הנשמות כי הלבנון הוא חדר המלוא של הנשמות כמבואר בזוהר ולעתיד הגופות יזדככו כמו הנשמות: