צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי יוסף רוזין
פרק ח · הלכה ז
ניטל דדו והוא כו'. והנה באמת לפי דמבואר כאן ובפיהמ"ש לרבינו גבי חזזית נראה דר"ל כמו בהני אתרוגים שיש בהם פטמא בהגוף שלהם וכן ר"ל בהך דנדה דף מ"ז ע"א והנה אם העץ מצטרף להשלים השיעור של אתרוג עי' בנזיר ד' נ"א ע"ב גבי נמלה שחסר אחת מרגליה ובירושלמי שם גבי מן הארכובה ולמטה גבי רקב ועי' זבחים ד' ק"ז ע"ב בהך דר"י ור"ל גבי עצם מצטרף לבשר ומנחות ד' כ"ג ע"ש. ועי' בירושלמי נזיר פ"ה ה"א גבי מאי דאמר שם פרידה של רמון שחלקו בפיו ואכלו תליא בפלוגתא דר"י ור"ל ואמר שם דנ"מ לענין משקין שבו ר"ל דאם לא חלקו ואכלו כמו שהוא גם המשקה שלו מצטרף כיון דהוא כברייתו אבל אם חלקו אז צריך שיהיה כזית בבשרו בלא המשקה דמשקה שלו הוה זיעה בעלמא. ועי' ברש"י פסחים ד' ל"ג ע"ב ובעוקצים פ"ב מ"ח ובתוס' יומא ד' ע"ט ע"א ע"ש:
ניטל העץ שהוא תלוי כו'. והנה מה הפסול עליו אם משום דחסרה הפיטמא או העוקץ או משום דע"י זה נעשה גומא באתרוג והפסול הוא באתרוג ועי' במה דפליגי רבינו ז"ל עם הגאונים בהל' מקוואות פ"ב הט"ו גבי שער שבראש אם הוה דבר בפ"ע או שהוא שייך לגוף ועיין בהך דבכורות ד' מ"ד ע"א גבי ניטלו קרנים ונעקרו ממקומם דהוה מום גמור שם פליגי ג"כ רבינו ז"ל עם רש"י דמדברי רש"י ז"ל שם משמע דהמום הוה מה שנעשה ע"י זה גומא בראש ומדברי רבינו משמע דהמום הוה מה שלא נשאר מן הקרנים כלל ועי' במש"כ הה"מ ז"ל כאן בד"ה ניטל אך באמת הא מבואר בפוסקים דגומא שהוא מברייתו לא פסל באתרוג וא"כ הך גומא הוה מברייתו ואמאי נפסל ועי' בהך דב"ק ד' ע"ח ע"ב אם קרן הוה בגדר שיור ע"ש ובהך דבכורות ד' ל"ט ע"א גבי יש ברי"ה באחת ע"ש ועיין שם ד' מ"א ע"א מה דמקשה שם ויעשה נקבות שלו חרוץ ע"ש ועי' בירושלמי פי"א דתרומות סה"ג דאמר שם במובלעות באוכל וקאי על הלכה ד' על עוקצי תאנים וגרוגרות כו' ר"ל דלכך הם אסורים לזרים משום דהם כאוכל כיון דמובלעים באוכל ובאמת זה הטעם ג"כ מה דמבואר במס' עוקצים פ"א מ"ו דמטמאים ומיטמאים ומצטרפים ובתוספתא שם אמר גבי אתרוגים דלכך עוקצי אתרוגים מצטרפים רק אם רוצה לתלותן על פתח חנותו הרי חזינן דעוקץ של אתרוג אין שם אוכל עליו, וע"כ כאן הפסול רק משום העוקץ ולא משום חסרון באתרוג. ועי' ב"ק ד' נ"א ע"ב גבי טם טפח וסילק אבניו מהו וה"נ כן אף דהגומא הוה מברייתו כיון דע"י העץ נסתם הגומא שוב כשניטל י"ל דהוה חסרון באתרוג ועי' בחלה פ"ב מ"ו גבי חלה דמצטרף הן וסובן ואם ניטל הסובין שוב אין מצטרף הסובין אם חזר להקמח ועי' שבת ד' ע"ו ע"ב וב"מ ד' מ' ע"ב גבי שמרים וב"ב ד' צ"ד גבי הבורר צרור ועי' חולין ד' פ"ז ע"ב גבי מים שבדם וכן גבי מי חלב דכ"ז שהם כברייתם שם דם עליהם ושם חלב עליהם ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' ק"פ פ"ח הי"ב גבי מרק וליחה של בשר הפסח ועי' בפיהמ"ש שם ועי' בהך דמנחות ד' מ"א ע"ב גבי ובלבד שלא תהא מופסקת ע"ש בתוס' דר"ל דנ"מ דלהתירן ולעשות מהם ציצית אסור דהוה כמו פנים חדשות וכן יהיה נ"מ להך דשם ד' מ"ב ע"א גבי מלא קשר גודל ועי' תוס' עירובין ד' ה' ע"א ד"ה סוף מבוי מה דפליגי שם עם רש"י ועי' בירושלמי פ"ב דתרומות ה"א במה דבעי שם גבי אגד שנטמא וחזר והתירו וחזר ואגדו אם יכול לטבול ועי' בתוספתא דע"ז פ"ז גבי בית של ישראל שהיה סמוך לע"ז ונפל ובירושלמי חלה פ"ג דאם בא לעיסת הנשוך לכו"ע מצטרף ע"ש בהל' ז' ועי' תוס' סוכה ד' כ"ז ע"ב גבי שאם נפל הדר בני לה וסוטה ד' מ"ג ע"א גבי בונה בית על מכונו ורש"י ב"ק ד' צ"ו ע"ב ותוס' ר"ה ד' כ"ז ע"א ד"ה נסדק ע"ש ובר"ן נדרים ד' מ"ז ע"א ועי' בירושלמי פ"ב דיבמות ה"י אם גירש אם מותר להחזירה ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' יבום פ"ב הכ"א ע"ש:
עלתה חזזית כו' שנים או שלשה כו'. באמת הא זה אמר רב ורב ס"ל במנחות ד' כ"ט ע"ב דשלש יגנז משום מנומר ואנן קיי"ל דלא כרב שם דרק ד' יגנז וע"ש ד' ל"א ע"ב גבי קרע מה דמחלק בין אפיצין ללא אפיצין ועי' בגירסת התוס' שבת ד' ע"ט ע"ב ובירושלמי פ"א דמגילה גבי קרע ועי' גיטין ד' נ"ד ע"ב גבי אזכרות ע"ש ועי' במס' סופרים פ"ה הי"ד דפעם שלישית לא יתפור ע"ש וצ"ל דרק גבי אתרוג דבעי הדר אז גם בג' מקומות פסול ועי' גיטין ד' כ' ע"א ע"כ כו' ובחידושי הרשב"א ועי' בטהרות פ"ח מ"ח הובא בתוס' זבחים ד' ק"ה מה דמחלק שם גבי צירוף בין שתי חתיכות לשלש ומנחות ד' כ"ו ע"ב גבי קומץ ובירושלמי יומא פ"א ה"ב דהוה מחלוקת שם אם יכול להביא בג' כלים ע"ש: