צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה ו
אעפ"י שהתקיעה משום שבות כו'. כן מבואר בשבת ד' קי"ד ע"ב ועיין בתוס' שם ד' קי"ז ע"ב וחולין דף פ"ד ע"ב וצ"ל הטעם משום שמא יתקן כלי שיר ועיין במגילה ד' ד' ע"ב בתוס' ד"ה ורב יוסף ע"ש ובאמת הוא כך דעיקר האיסור הויא משום שבות דלולב משום טלטול ודשופר משום שיר ודהזיה משום תיקון כמבואר בפסחים ד' ס"ט ע"א רק דהאיך יכולים ב"ד לעקור מצוה אף דהוה שב וא"ת כמבואר ביבמות ד' צ' ע"ב מ"מ הא אין עוברין על לאו דלא תגרע כיון דהם פסקו לעקור את המצוה וע"ז צריך טעם משום גזירה שמא יעבירנו כו' ועיין עירובין ד' ק"ה ע"א ובמה שכ' הראב"ד ז"ל בהשגות בהל' ק"פ פ"ו ה"ו ע"ש ומה דאמר בגמ' שם ביבמות כבשי עצרת ע"ש ברש"י ונ"ל דזה קאי על הך דמנחות ד' מ"ו ע"ב גבי שתי הלחם הבא בפ"ע דישרוף ואמר שם רבה הטעם משום גזירה ע"ש. ובזה יש ליישב דברי הרי"ף ז"ל פ"ד דסוכה ועיין תענית ד' י"ד ע"א שופרות בשבת מי שרי ועיין תוס' סוכה ד' נ' ע"ב דמשמע שבשופר לא שייך שמא יתקן כלי שיר ע"ש ועיין בר"ה ד' ל' דאמר שם גבי יובל לענין דדחי שבת ומה נ"מ דבלא זה הוי יוהכ"פ ועיין כריתות ד' י"ד ע"א ע"ש ונ"מ בין הני טעמים: