אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין

פרק ב · הלכה טז

הלכה יד

כיצד ראה כו' ואעפ"י כו'. עי' בירוש' שבת מוכח שם דאף אם מתכוון לזה מותר אך מדברי רבינו ז"ל נראה דאם מתכוין לזה חייב ולכך כתב בהל' שגגות פ"ב דהטעם דפטור מפני שהיה שוגג ע"ש:

שמע שטבע כו' פטור כו'. הטעם לא כמו שר"ל המ"מ מהך דמנחות דשם גבי קדם והבריא דשם עבד שליחותיה כמו הך דב"ק ד' קט"ז דעביד שליחותיה רק הטעם כאן דלא נתכוין לצידה כלל רק להעלות התינוק דלא הוה צידה ונ"מ אף בתינוק שאינו של סכנה ועי' תוס' ביצה ד' ג' מש"כ על חשש שמא יצוד דגים טמאים ע"ש ור"ל דאוכל נפש ביו"ט הותרה לגמרי ולא מקרי כלל מלאכה ביו"ט וא"כ לא נתכוון כלל למלאכה ועי' בתוס' סנהדרין ד' ס"ג ע"א ד"ה על כולם ע"ש וזה בעצם המחלוקת בירוש' פ"ז דשבת ופ"א דביצה גבי המבשל נבילה ביו"ט ועי' בבלי ד' י"ב ר"ל כך דאם הותרה מטעם אוכל נפש אז אם ירצה לאכול נבילה ג"כ הותרה כמש"כ התוס' ואם נימא דעל זה לא עשתה התורה זה בגדר מלאכה רק אהתירה ולא אאיסורא כמ"ש לעיל:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה