צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יוסף רוזין
פרק ב · הלכה יד
עושין מדורה לחיה כו'. עי' בה"ה בשם השגות ור"ל דכאן מיירי תוך ל' וע"י עכו"ם ועי' בה"ג הל' מילה הביא הך דיומא על קטן ובהך דפסחים ד' ס"ט ע"א ובפסחים שם קאי לר"א וצ"ל דבה"ג מיירי ע"י עכו"ם והנה הך דלעיל הל' ב' דאמר ביומא שם ד' פ"ד ע"ב אפילו ספק שבת אחרת ר"ל שם כך דאם לא יעשו רפואה בשבת זו לא ימות רק אם גם בשבת שניה לא יעשו אז יש חשש מיתה מותר גם בשבת זו ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' מאכלות אסורות פי"ד הי"ג ואם היה טועה במדבר כו' מוכח שם דאף אם כעת הוא בריא מ"מ כיון שידוע לנו שע"כ יהא מסוכן בעבור כיון שהוא במדבר הותר לאכול מיד ועי' שבת ד' ס"ט ע"ב ועי' ביומא ד' ס"ז ע"א גבי הרי מים והרי מזון עי' שם בתו"י דמיירי שאחזו בולמוס ור"ל ע"י ההליכה עם השעיר למדבר יהא מסוכן דאל"כ פשיטא ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' עבודת יוהכ"פ פ"ג ה"ז משמע דאם רק כשל כחו מותר ועי' יומא ד' פ"א ע"א דאמר שם עינוי לא הותר מכללו ועי' מו"ק ד' ט' ע"א וצ"ל כך דמה שהמסוכן עצמו עובר זה לא מקרי הותר מכללו כלל דלגביה אין האיסור כלל רק מה שהאחרים עושים בשבילו זה מקרי הותר מכללו גם י"ל הך דיומא ד' פ"ד הנ"ל ר"ל כמו הך דשבת ד' ק"מ ע"א גבי שתיית חלתית דאם התחיל אם לא יסיים השתיה יהיה סכנה וקמ"ל דמותר להתחיל בשבת אף שע"י זה יהיה מוכרח לחלל שבת אחר: