צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה ט
אסור לסוך כו' בין סיכה כו'. והטעם דסיכה הגוף נהנה מן עצם הסיכה לא ממה שהדבר הניסך נהנה וזה מה דר"ל בירושלמי ב"ק פ"א ובסיכה גופא נהנה כמה דתימר תמן השן אוכלת והגוף נהנה כו' ר"ל ג"כ כן דהנאה הוא מעצם הסיכה עי' תוס' ב"ק ד' כ' ע"ב ד"ה הא איתהנית ושם ד' כ"ג ע"א ד"ה תיפשוט וד' ק"א ע"א ד"ה או דהיכא דהגוף נהנה מזה שאני ע"ש וזה ר"ל ג"כ בהך דברכות ד' י"ד ע"א דבגמ' אמר שם דמן טעימה יש הנאה ותוס' שם ד"ה טועם כתבו דלא חשיב הנאה מן טעימה ע"ש ובזה א"ש דאין הנאה מן האכילה רק מן הדבר הנטעם וזה מותר בתענית וזה ר"ל ג"כ הך דשם ד' ל"ו ע"א כיון דאית ליה הנאה מיניה ותוס' שם ד' מ"ה ע"א ד"ה דחנקתיה מה דמחלקים בין מים לשאר משקים ע"ש ועי' תוס' ב"ק ד' ק"א ע"ב ד"ה שהנאתם וד"ה והאיכא ע"ש, אך זה רק גבי יוהכ"פ אבל בתענית מותר כמבואר בירושלמי וכן הוא בגמ' דילן בתענית ד' י"ג ע"ב דלהעביר את הזוהמא שרי ע"ש:
סוף הספר