צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה ז
אסור לנעול כו' שהרי קושי הארץ כו'. משמע מדברי רבינו דאין הטעם משום דלא מיקרי מנעל רק הטעם משום דהוה עינוי ועי' בתוס"י ד' ע"ג ע"ב וד' ע"ז מה דמחלקים בין מנעל לסנדל דמנעל הוה מה"ת ואסור אף לחיה וסנדל הוי רק משום עינוי ומותר לחיה דהוה רק דרבנן, וכן ס"ל לרבינו כאן ועיין בירוש' דיומא דהיתר ללבוש לאיסטניס רק סוליתא דלא הוי מנעל גמור רק סנדל עי' תוס' יבמות ד' ק"ג ע"ב ד"ה המסוליים ועיין תענית ד' י"ב ע"ב דמסיימי אפנתא ובאמת זה תליא בהך מחלוקת דר"ה ורב חייא ב"ר בשבת דף ס"א אם מנעל משום תענוג או משום צער ורבינו פסק שם כחייא ע"ש וא"ש: