צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה טו
השביע ב' כיתי כו' הראשונה פטורה כו'. והנה למ"ד בסנהד' דף כ"ג ע"ב דגם בשתי כיתי עדים צריך לברר ולהביא שניהם ואם לא הפסיד ע"ש אם יהיו חייבים גם הראשונים קרבן שבועה כיון דזה נעשה רק ע"י פיו וא"כ הוא גרם והוה כמו לא הפסידו ממון ולא דמי להך דדף ל"ב ע"ב גבי נסכא דר"א דשם כיון דאמר אין חטפי החיוב מטעם עדות. וע' מש"כ בהגה"מ בהל' טוען בתשו' ע"ש ובאמת בירושלמי שבועות בפ"ד אמר שם דלמ"ד עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה כיון שכפרו הראשונים השניים פטורים ור"ל דשוב גם השניים אינם מועילים ע"ש. וע' בירושלמי גטין פ"א ה"א וכתובות פי"א גבי הך דמכרה להם בשטר אחד ע"ש בה"ה. וא"כ ה"ה להך מ"ד דצריך לברר בשתי כיתי עדים השניה פטורה והראשונה חייבת. וע' כאן דף ל"ג גבי פקדון אף דיכול לאמר נאנסה ומ"מ חייב. וע' רש"י ב"ק דף ק"ה ע"ב ד"ה פטור דגבי אבדה משום דיכול לאמר נאנסה לא מחייב ק"ש ע"ש וצ"ל דגבי פקדון הטענה נאנסה הוה פטור וכל כמה דלא טען הוה ממון ממש משא"כ באבדה אין עליו חיוב ברור ולא מקרי כלל עדות ממון כיון דלא בעי השבה גמורה. ע' ב"ק דף נ"ז ע"א ע"ש. וע' בתוספתא כאן ובירושלמי גבי עדות המתקימת בראיה בלא ידיעה דאם אמר יאמרו ואני פורע חייבים ק"ש אף דפיו גרם לזה ומלשון רבינו בהל' עדות ספי"ז באמת משמע קצת דב' עדים אם כפרו בעדותם יש עליהם ג"כ חיוב ממון דלא כרש"י ב"ק דף נ"ו וי"ל דהוה כמו שורף שטרותיו של חבירו ועי' בירושלמי שבועות פ"ו גבי המקרע ע"ש וע' בתוספתא כאן פ"ג המשביע עדים על ש"פ חייבים בקרבן ופטורים מן הממון ע"ש וע' בירושלמי כאן רפ"ה גבי הפקיד לשני שותפים ש"פ ע"ש וע' ב"מ דף צ"ו וכתובות דף מ"ו גבי שכרן שניהן בפרוטה וכ"מ משמע קצת מלשון התוספתא דרק כה"ג פטורים מממון משום דכל אחד אין משלם רק חצי פרוטה ואין שייך בו תשלומין ומ"מ בקרבן הם חייבים שהרי עכ"פ הפסידו לו ש"פ. ובאמת גם לענין עדים זוממין כה"ג אם העידו על אחד בש"פ כיצד משלמין אם הוזמו. וע' ב"ק דף ק"י ע"ב גבי גזל הגר שאין בו ש"פ כו' וה"נ כיון דזה הוה קנס ופחות מש"פ לא שייך לומר שמשלם קנס. וע' ב"ק דף מ' ע"א גבי כופר ע"ש והא דאמר כאן דף ה' במכות ממון מצטרף ר"ל אם משלם עכ"פ כ"א פרוטה משא"כ בפחות מפרוטה הרי לא שילמו כלל. ולא שייך לומר מה איכפת לן כיצד שלמו כיון דמי שהעידו עליו קבל כל ההיזק שרצו להזיקו. דהא בפמש"פ לא שילמו כלל. וע' בהך דסנהדרין דף ל' ע"א גבי הך מחלוקת אם מחויבים הם לשלם חלק השלישי ר"ל אם צריך שיהיו הם משלמים או צריך שהוא יקבל ההיזק שלו. וע' במש"כ רבינו בפיהמ"ש פ"ד דמעש"ש דהיכא דע"י החומש נעשה ש"פ שפיר מצטרף וצריך לפדות הרי חזינן דאין הטעם משום דצריך שיהא במה שצריך לפדות ש"פ רק שיהא בהפדיון ש"פ. וע' תוס' שבועות דף מ' ע"א ד"ה בטוענו ע"ש שכ' וזה דוחק לאמר כו' ומשמע דכיון דהחסרון הוה פחות מפרוטה לא מנכינן ליה כלל. ואפשר דגבי עדים זוממין יהיה כמו גבי חבלה דאם אין בו ש"פ לוקה. ובזה יש לפרש הך דמכות דף ג' ע"א גבי עד זומם משלם לפי חלקו ע"ש. וא"כ י"ל דכאן כיון שהוא גרם שיהיו נצרכים דוקא השתי כיתי עדים להעיד אין עליהם החיוב להעיד ושוב אין חייבין ק"ש. ע' ב"ק דף ק"ב ע"ב גבי לא יקרייכו כו'. ועי' בהך דקדושין דף ס"ה ע"א גבי דאין כופין אותו ליתן גט משום דלא ניחא ליה דליתסר בקרובותיה משמע הא בלא זה שפיר כופין ועי' יבמות דף קי"א ע"ב לאחר ל' ע"ש בתוס' משום דרקיקה הוה גנאי וכ"מ וא"כ ממילא פטור מק"ש. והוי כעין הך דירושלמי כאן באומר הרי אתה מקובל עלי כב' דמ"מ פטור ע"ש: