צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה ה
חייב שתים כו'. והיינו לקרבן אבל למלקות אף דזה הוה כגופין מחולקין מ"מ הא בעי קבלת התראה. עיין תוס' מכות דף כ' ע"ב ד"ה לא צריכא ועיין תוס' זבחים דף ע"ח ע"א גבי פיגול ונותר ובהך דקדושין דף ע"ז גבי אלמנות. אך נ"מ כך דכל היכא דהוה גופין מחולקין אז די אם מתרה קודם אבל אם לא הוה מחולקין אז צריך התראה בין כל אחד ואחד כדי לחלקם ועיין מש"כ רבינו בפיהמש"נ מכות פ"ג ובירושלמי נזיר פ"ו ע"ש ובתוס' מנחות דף נ"ה ע"ב גבי לישה ועריכה ע"ש בד"ה אף. ועיין בהך דחולין דף פ"ב ע"ב גבי ג"ה משתי בהמות ומדברי רבינו שם. אך כאן משום קרא דלאחת מאלה כמבואר כאן דף כ"ב ע"א ע"ש. אך מ"מ זה רק אם פרטן בפ"ע היכא דא"צ לפורטן. והנה באמת הטעם דאם אמר שבועה שלא אוכל כו' דאינו חייב אלא אחת אם משום דכללן בב"א או משום דלא פרטן. ועיין בירושלמי כאן פ"ג ה"ח גבי הך דר"י בעי שבועה שבועה כו' אם חייב על כל אחת ואחת דהא דלא חל שבועה אחר שבועה זה רק משום שכבר נאסרה אבל כל זמן שלא נאסרה שפיר חל כמה שבועות. ואף דהא הוה רק איסור אחד מ"מ חייב שתים. וע' ברא"ש נדרים דף י"ז ע"ב ד"ה כגון והטעם ע"כ משום הך דלאחת מאלה. אך זה נ"ל דזה רק לענין קרבן ולא לענין מלקות דמ"מ הוא חד איסור וע' מש"כ הר"ן ז"ל נדרים דף י"ז ע"א ד"ה כיון ובירוש' פ"ה דשבועות גבי שבועת הפקדון ע"ש:
וכולן. מצטרפין כו'. עיין דף כ"ב ע"א דאם חלוקים הם אם מצטרפים ועיין בהך דשבת דף ע"א ע"א גבי שני תמחויין אם מחלקין לקולא. ועיין מש"כ בזה לקמן בהל' נדרים פ"א: