אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין

פרק ד · הלכה א

פרק ד

מי שנשבע שלא כו'. והנה אם נשבע שלא יהנה אם הוה כמו בכל הנאות שיהיה בגדר ש"פ. עיין מש"כ בתוס' ישנים דף ל"ד. ועיין בהך דגיטין דף ל"ה ע"א גבי הך דדינר זהב דנענשה אף שלא נהנית ש"פ מן הדינר. עיין מש"כ ה"ג בהלכו' שבועות ראיה מכאן. אך יש לחלק בין להבא לכשעבר כמו גבי נבילות וטריפות ודברים שאינן ראוין לאכילה. עיין לקמן פ"ה ה"ו. אך יש לדחות. אך לשיטת רבינו דס"ל דגם בזה שייך דין של חצי שיעור אין ראיה. ועיין בירושלמי כאן פ"ג סה"ה לא סוף דבר ר"ע אלא אפילו רבנן כצ"ל ור"ל כה"ג דלשעבר גם בכ"ש גם לרבנן חייב ובמה דס"ל לרבינו דכאן ג"כ שייך חצי שיעור כבר הארכתי בזה בהלכות מאכלות אסורות דזה תליא אם חצי שיעור הוה איסור בפ"ע או כל איסור יש בו דין דשיעור שלם למלקות וחצי שיעור לאיסור ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה