צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי יוסף רוזין
פרק ג · הלכה ז
אם כן כו'. והנה בירושלמי כאן מבואר דאף אם התרו בו וחייב מלקות מ"מ חייב ג"כ קרבן. ולא דמי להך דדף ל"ז דשם גם על מזיד יש חיוב קרבן ולכך ליכא מלקות משא"כ בביטוי. ועיין בירוש' תרומות פ"ו ה"א ע"ש. אך י"ל דכיון דמבואר בחולין דף מ"א דהיכא דקיבל עליו התראה אין לך מומר גדול מזה ע"ש ה"נ כאן אף דהוה שב מידיעתו מחמת הקרבן מ"מ הוה בגדר מומר. ועיין רש"י כאן דף כ"ח ע"א ד"ה אכל ותוס' שם וי"ל דר"ל כגון מזיד במלקות ושוגג בקרבן וא"ש מ"ש התוס'. ועיין תוס' שם די"ז ד"ה טימא וע"ב ד"ה אי: