אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יוסף רוזין

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

קטנה כו' אבל הקטנה כו'. עיין בכ"מ והנה דברי רבינו אינם מובנים דמחלק בין קטנה בת מיאון או לא ע' בהשגות ודוחק לומר דס"ל כשיטת רש"י ביבמות ד' נ"א ע"ב דגבי נשואין דרבנן אינה נאסרת על בעלה ע"ש בתוס' ובירוש' רפי"ד דיבמות אך באמת הפי' דהנה ע' בהך דכתובות דנ"ד ע"א דזנתה לא מיקרי מרידה ומשום דיצר אנסה, וע"ש דנ"ג ע"א וכן כתב התוס' מעילה די"ח ע"ב דלא מיקרי שמנחת את בעלה ע"ש, ולכך זנתה לא הפסידה בלאותיה כמבואר בכתובות ד' ק"א, וגבי מורדת הוה בעיא דלא איפשטא שם ד' ס"ג וזהו כוונת הירושלמי כתובות פ"ז הל' ו' במעשה באחד שראה כו', עשה עובדא כו' וצ"ל תיפוק בפלגות פרן ר"ן שתיטול חצי הכתובה והיו הקרובים מערערים ממ"נ אם סוטה היא א"צ ליתן כלל כתובה כו', ואמר שם דהיה תנאי כתובה דאם לא תתרצה בשותפות עם הבעל תיטול חצי כתובה וכיון שנתנה פיה וכו' כמו ששנאה אותו, רק גבי זנות משום דיצר אנסה כמש"כ. והנה זה רק שייך גבי גדולה דיש לה יצר וזה ר"ל רצון שכתב רבינו דהיינו תאוה עיין רש"י חולין ד' ק"כ ע"א ד"ה נפש, ועיין תוס' קדושין ד' מ"ג ע"ב דקטנה אינה בת תאוה ובע"ז ד' ל"ו ע"ב ע"ש ותוס' יבמות ד' ק"ט ע"א וכ"מ, וכיון שזינתה הוה זה גופא כמו מיאון וכעין דאמרינן ביבמות ד' ק"ח קדושיה הן מיאוניה ולכך מותרת לבעלה ועיין סנהדרין ד' נ"ה ע"ב גבי פטור דקטנה אם משום שוגג אם משום גזיה"כ ורש"י שם דס"ו ע"ב דרק משום גזיה"כ ועיין נדה ד' מ"ה ע"א גבי הך דר"ע ובירושלמי סוטה פ"ד הל' ה' ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה