צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה כ
ותצא בלא כתובה כו'. הנה עיין בירושלמי כאן מוכח דאם עד אחד בא מתחלה ואמר נטמאת ואח"כ בא שני מוכח שם דאף דהראשון נאמן מ"מ נוטלת כתובתה, וי"ל דזה ג"כ ר"ל בגמ' דילן הני מילי לחומרא אבל לקולא לא היינו דוקא שלא תשתה אבל לא תפסיד כתובתה: