צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה יח
בא עד אחד כו'. מבואר מדברי רבינו דעד אחד ואשה אחת עד אחד נאמן, ונ"מ אם אשה אחת אומרת נטמאת ואח"כ בא עד אחד ואמר לא נטמאת אף בזה אחר זה או אם עד אחד אומר נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת אף בבת אחת מאמינים לדברי העד, וגבי פסול ס"ל דלא שייך כל מקום שהאמינה תורה והטעם דנאמנות שלהם לא על הדבר רק שתשאר כבתחלה, ועיין בהך דסוטה ד' ל"ב דאמר שם ס"ד כו' לחומרא ופירש רש"י שתשתה, אך באמת ר"ל להיפך שהחומרא הוא שלא תשתה, והנה כאן בהל' י"ט כתב רבינו גבי שלש אומרות לא נטמאת כו', משמע דזה ג"כ הוה בגדר עדות ונ"מ למה שכתבתי לעיל בהלכות גירושין דאם היה קינוי וסתירה ועד אחד מעיד שלא נטמאת אם מאמינים אותו ומכאן מוכח דלא דאל"כ אף לדברי הראשונים אינה צריכה לשתות והכחשה לא הויא רק אם מותרת לבעלה, ועיין בהל' רוצח פרק ט' במש"כ שם רבינו בסוף פ' זה הכלל דהולכין אחר הרוב בפסולין ולמאי נ"מ זה הא גם במחצה על מחצה כן גבי פסולים, אך יש לומר דנ"מ דאם קודם הורדה לנחל היה מחצה על מחצה ואח"כ ניתוסף אותן שאמרו ראינו בטל ההורדה ופקע האיסור ומצטרפת להמחצה שאמרו תחלה ראינו, אבל אם היו רק מיעוט בתחלה שוב נתבטל המיעוט לגמרי והוה כמאן דליתא ולא מצטרפי ועיין בהך דסנהדרין ד' מ"ב ע"א במה דאמר שם גבי נזדקן הדין ע"ש ר"ל כך דגבי דיני נפשות ספק הוה כמו נגמר להקל וגבי דיני ממנות לא מיקרי גמר ומוסיפין והולכין וכעין מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות פ"ח מהל' סנהדרין הל' ב' ע"ש, ועיין בירושלמי סנהדרין פ"ג הל' י"א ובמש"כ רבינו ז"ל בהל' ממרים פ"ב הל' ב' ע"ש ועיין במסכת עדיות פרק א' בהך דאמר ר"י שם א"כ למה מזכירין ע"ש מה שכתבתי אם המיעוט נתבטל אז לגמרי דשוב אין מצטרף אח"כ לאחרים או שפיר מצטרף, ועיין בהך דשבועות ד' מ"ח ע"א דגבי מחצה על מחצה אם אח"כ יבוא אחר ויעיד כמותו שפיר מצטרף, ועיין בהך דסנהדרין דף מ"א ע"ב ע"ש: