צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה יב
שתתה מי המרים כו'. והנה אם זה רק באותם הקדושין אבל אם לאחר השקאה גירשה והחזירה אם יכול לקנא לה ולהשקותה עוד הפעם מאותו האיש עיין כתובות דף ע"ג ע"ב גבי אשה אחת כעין שתי נשים, ושם בירושלמי ס' פ"ט דכתובות גבי אם החזירה לכתובה ולתנאים ע"ש וכ"מ, ועיין בתוס' סוטה דף י"ח ע"ב ד"ה מהו מש"כ בשם הירושלמי אם קינא לה ונסתרה וידע בה וגירשה כו' ע"ש, והנה למה לא מוקי בסוטה דף כ"ד ע"ב גבי ארוסה דצריך קרא דאינה שותה דאמאי הא לא קדמה שכיבת בעל לבועל ואמאי לא מוקי במחזיר גרושתו ואירסה, אע"כ צריך לומר דזה הוה כדבר חדש וגרע אף מיבם לשיטת רש"י ביבמות ד' נ"ח דשם שפיר מיקרי קדמה דהוה כמו דבר אחד שהיא באה מכחו, וכעין דאמרינן בהך דתמורה דף ט' גבי הקדש שני ע"ש, ועיין בר"ה דף ה' ע"ב הואיל ומכח קמא קא אתי, ועיין מש"כ רש"י יומא ד' ס"ג ע"ב ד"ה רבינא: