צפנת פענח על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה ח
וכן אם שמע העם כו'. עיין בכ"מ מה שהקשה על זה מהך דלעיל סוף הל' ב', אך באמת רבינו ס"ל דרק אם היא גרמה שלא תשתה אז מפסדת כתובתה כמבואר בירוש' או שנסתרה בזמן שאינה יכולה לשתות משום דנכנסה לספק הזה כמבואר בירוש' דסוטה ריש פ' ד' והא דקי"ל גבי מת בעלה כב"ה שם משום דזה תליא בהך דב"ב ד' קמ"ה ע"א גבי תנו לי בעלי וכו' ע"ש, ועיין ב"מ ד' ע"ט ע"א גבי ספינה שטבעה ע"ש בתוס' משא"כ כאן שהבעל הוא קיים והיא אומרת שודאי לא זנתה ורוצה שתשתה רק המוזרות גרמו לה שלא תשתה ע"י זה אין אנו יכולים להפקיעה כתובתה, ועיין בירושלמי דס"ל כן גבי עוף הפורח לדידן, וכן גבי עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת בזמן שאינה שותה דמ"מ נוטלת כתובתה, ועיין תוס' יבמות ד' ל"ח ע"ב דכ"ז שיוכל להשקותה לא הויא סתירתה גדר עוברת על דת ע"ש. וראיה לזה דאם נימא דרק אם הגרם על ידי הבעל אז צריך ליתן לה כתובה דאם כן אמאי צריך לשלם לה כל הכתובה יהיה די בטובת הנאה כתובתה, ועיין במש"כ בזה בהל' מלוה פי"ו הל' ז', גם י"ל דנ"מ כמש"כ לעיל בין אם קינא לה מקרובים שמותרת להתייחד בין עם אחר ועיין לקמן בהל' כ' ע"ש מש"כ: