צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה ח
אבל האשם כו'. ע' בהשגות וכבר הארכתי בזה לעיל דכאן ס"ל לרבינו דאינו מעכב וכן הדין דלוג שמן אף דרבינו ס"ל דלא קי"ל כר"א דיכול להקריבו לשם עצים כמבואר לק' בהל' איסורי מזבח פ"ה אך כ"כ דרבינו ס"ל דלוג שמן של מצורע לא מעכב לטהרה וע' בירוש' ערלה פ"ב ה"א במד"א שם תפתר בלוג שמן של מצורע שנתערב במותר כו' אך שם ר"ל לענין אכילה וע' במדס"ל לרבינו בהל' מחו"כ פ"ה ה"ו דאם חסר שמן מן היד צריך למלא גם הלוג ואף דמה שייך שמן שחסר מכף ללוג וע"ש בספ"ד דכתב שם שאם אכל מהשמן קודם לוקה והנה מה ר"ל אם ר"ל קודם שנתן לכף או ר"ל קודם שנתן מתן ז' ומתן בהונות וע' בהך דזבחים דף מ"ד ע"א ובמש"כ הר"ש בנגעים פי"ד מ"ו ודבריו שם צע"ג ובהך דיומא דף ס"א ע"א ובדברי רבינו בהל' מעילה פ"ב ה"ו צ"ל דס"ל לרבינו כך דב' דברים יש בהלוג אחד הוה כמו גדר קרבן ולזה מועלת זריקת דם האשם ואחד הוה כמו לחמי תודה דהוה כמו טבל כ"ז שלא הורמו והיינו מתנת ז' ובהונות וע' בהך דנדרים דף י"ב ע"ב ובזבחים דף ל"ו ע"ב דהרמה מתרת ונ"מ ג"כ דאם נפרש כל לחמן אף לאחר זריקה אסורה מטעם דא"א להרים דקי"ל אחד שלא יטול פרוסה כמבואר במנחות דף ע"ז ע"ב וכ"מ וכן הדין גבי רקיקי נזיר וכמבואר בספרי פ' נשא אך כ"ז גבי הני שהוקבעו בשחיטה אבל גבי לוג שמן של מצורע ס"ל לרבינו דלא כר"מ במנחות דף ט"ו ע"ב רק דלא הוקבעו בשחיטה ובאמת נ"ל דמש"כ רבינו בספ"ד מהל' מחו"כ דאם אכל לוקה קאי אלוג שמן הבא בפ"ע. וזהו מה דר"ל בגמ' זבחים דף מ"ד ע"ב דלכ"ע מתנותיו שרי ליה ע"ש. ובזה ג"כ ס"ל דאם חסר משמן של הכף הוה כמו חסר הלוג ומשום דס"ל דזה הוה כמו דבר אחד עם הלוג ומ"מ מה שנשאר בלוג לא נפסל כיון שממנו לא חסר גם י"ל דר"ל כך דאם נשפך מן היד צריך ליתן שמן אחר לתוך היד וא"כ יהיה חסר הלוג ויפסל לכן ימלא תחילה הלוג ואח"כ יתן ממנו על היד ויזה ולא הוי כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה שאסורים באכילה כמבואר ביומא דף ס"א ע"א ע"ש והנה נראה דזה ג"כ ר"ל כשבא בפ"ע ואז לכ"ע לא הוה מתיר ומכשיר את המצורע וא"ש שיטת רבינו כאן. גם י"ל דכיון דחזינן דר"ש ס"ל בפי"ד דנגעים דלא אקבע הלוג שלא יוכל למלאותו עד שעת נתינה משום דס"ל דיציקה לא קבעא רק הזיות וע"כ ס"ל דיציקה לא הוה בגדר קמיצה רק כמו דם משום דס"ל דמתנות מכשירין למצורע לכך פריך שפיר כאן בגמ' כל שממנו לאשים כמבואר בזבחים דף ע"ו ע"ב ע"ש בתוס' דר"ש לשיטתו וכמש"כ:
סוף הספר