צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק י · הלכה א
תגלחת הראשונה מגלח כו' ע' בהשגות והנה ע' בירוש' כאן ספ"ח ופ"ו דאם גילח בתוך ימי טומאה סותר ז' ימים אך אם לוקה בימי טומאה על תגלחת ואף דבדף י"ז ע"א מבואר דלוקה שם רק בטמא שנזר דמסקינן שם דא"צ תגלחת טומאה ולכך לוקה אבל היכא דסתר י"ל דלא לקה ויכול לגלח כן סובר הר"א ז"ל ולכך די בג' שנים וז' יום וע' מש"כ רבינו בהל' טומאת צרעת פרק י"א ה"ד דכתב שם דתגלחת מצורע אינה מעכבת וע"ש בהשגות. אך באמת רבינו ר"ל כך דנהי דקיי"ל דקודם תגלחת לא מהני טבילה זה רק להטומאה של מצורע אבל למה דקי"ל דימי חלוטו וימי ספורו אינם עולים לימי נזרו בזה לא מעכבת התגלחת וזהו ג"כ כונת הגמ' כאן דף ס"א גבי מה דבעי רמי בר חמא ע"ש בתוס' ד"ה הני אך ר"ל לענין דהא בודאי עולין לו לנזירותו ולטהר לגמרי בל"ז אינו יכול לדידן כיון דקי"ל דאשם מעכב וע' מש"כ רבינו לק' בה"ט ולא ס"ל כשיטת הירוש' כאן דאם אינו ראוי לפתח אהל מועד לא מצי לגלח. רק דבעי רמב"ח דאף לפ"ז הא די אם מעביר השער בנשא ושוב יכול לטבול אך אם נימא דתגלחת הוה מצוה לא משום דמעכב להטהרה צריך תגלחת ממש וע' מש"כ רבינו ז"ל בפהמ"ש סוף נגעים דהיכא דאינו מקיים גמר המצוה אז י"ל דאינו נדחית ל"ת דהקפה וכן יהיה נ"מ לגבי מצורע מרוט אם זה ג"כ אין עולין לו וע' בהך דנזיר דף נ"ה ע"א גבי הך דר"ח אם הטעם משום גידול שער או משום דאין עולין לו וע' בהך מחלוקת דכאן דף י"ד ע"ב גבי נטמא בימי חלוטו אם סותר את הקודמין אך י"ל כיון דצריך למנות עוד משום גידול שער הוה זה כמו שיעורא ואף במקום דלא שייך זה מ"מ צריך למנות וכע' שכתב הרא"ש בנדרים דף ע"ה ע"ב גבי הך דמיחל חולין ובטלין דהזמן של הפרה אף במקום שאין צריך הפרה יש עליה הנדר ועיין בהך דכריתות דף י"ח ע"ב דאף דיוה"כ מכפר בלא הודע מ"מ צריך שיעור ידיעה גבי אכל ושתה ע"ש ושם דף ז' ע"א וזהו ג"כ כונת הגמ' בהך דמגילה דף כ"א ע"ב מה דאמר שם גבי הך דרבא ראשון שקרא ד' משובח ר"ל כך דהנה בירוש' שם מקשה בפ"ד ה"ב דכיון דקי"ל דג' קרואים צריכים י' פסוקים א"כ בשבת יהיה נצרך כ"ד וא"כ משמע דס"ל דאף דהא דצריך י' הוא משום דאין קורין פחות מי' בביהכנ"ס וא"כ הכא לא שייך זה ודי בט' לג' או כיון דמ"מ הוה כמו שיעורא וצריך כך וכן יהי' נ"מ למ"ד שם דף כ"ב ע"ב דדי בקריאת אחד אם צריך י' או לא ונ"מ שם מהיכן ילפינן זה וע' ב"ק דף פ"ב ע"א ומגילה דף כ"ד ע"א וזה נ"מ אי משום דאין קריאה פחות מעשרה או דכ"א צריך ג' וכן נ"מ אם נימא דאחד א"צ י' אם צריך ד' או די בג' וזהו כונת רבא דראשון צריך לקרות ד' אבל אי ליכא אחרים די בג' אך הירושלמי לא ס"ל כן רק דזה הוה שיעורא וכבר כתבתי בזה: