אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין

פרק ח · הלכה יד

הלכה יב

האומר הריני נזיר כו'. עיין מש"כ רבינו לק' בהל' חגיגה פ"ב הי"ד ובהשגות שם מה דמחלק שם בין שאצא כו' וע' במלחמות פ"ב דביצה דס"ל דע"מ מהני כמו בהך דמנחות דף ק"ט והובא בדברי רבינו בהל' מעה"ק פי"ד ה"ז וע' תוס' כתובות דף נ"ו ונזיר דף י"א הך טעם רבינו דהך דין דקרבנות נזיר הוה ממילא וממילא אינו בא אלא מן החולין ולא דמי להך דמנחות שם דשם אין עליו שם קרבן כלל וא"צ גילוח כלל אם גילח חוץ למקדש משא"כ כאן. והוה כהך דתמורה דף כ"ה ע"א דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין דלא מהני דיבוריה להפקיע דין תורה דחל ממילא וע' בהך דב"ב דף קל"ג גבי בהא אפסקיה כו' רחמנא אמר ר"ל דכיון דנתנה לו שוב הוי הירושה ממילא ולא מכחו ואינו יכול לבטל וזהו ג"כ כונת הגמ' ב"ק דף ק"י ע"ב גבי הילכתא גמירי לה ע"ש ר"ל ג"כ דכבר פקעה פעולתו רק זה דין וע' בהך דקדושין דף כ"ג ע"ב בהך דר"א ע"מ שאין לרבו רשות ע"ש בדברי הרא"ש דהוה כתנאי הסותר המעשה ע"ש ול"ד להך דמנחות דף פ"א גבי תודה מן המעשר ע"ש דשם באמת הא מבואר בזבחים דף נ' דילפינן מקרא דתודה באה מן המעשר ר"ל דהדין הוא כן למעות מעש"ש שיביא ממנה תודה ופקעה ממנה קדושת מעש"ש כמבואר בירושלמי פ"א דמעש"ש וזהו ג"כ כונת הגמ' דמנחות דף פ"א ע"ב גבי הך מחלוקת דר"י ור"ז ע"ש ברש"י דף פ"ב ע"א ד"ה למה ופירושו דחוק. אך ר"ל כך דמתחלה לקח החטין מדמי מעש"ש לצורך תודה ופקעה מהן קדושת מעש"ש א"כ לא הוה מעש"ש כלל. משא"כ אם לקח חטים לא לשם תודה אז יש עליהם שם מעש"ש ואסור להביא ממנו קרבן אף נדבה ולכך כאן גבי נזיר ג"כ אסור מצד זה. וע' מש"כ בעל המאור ז"ל רפ"ט דכתובות גבי ירושה וכ"כ בזה בח"א:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה