צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ח · הלכה יב
שלמי נזיר ששחטן כו' ולא זרוע כו' ע' תוס' כאן דף כ"ד ע"א ד"ה שלמים ותוס' מנחות דף ה' ע"ב ע"ש וע' מש"כ רבינו בהל' פסוהמו"ק פ"ו הי"א גבי נתערבה באיל נזיר ע"ש בהשגות ועי' מש"כ התוס' מנחות דף פ"ט ע"ב לחלק בין זרוע בשלה לנסכים וע' בתו"י יומא דף נ' ע"ב דתמורת איל נזיר יש לה ג"כ דין זרוע בשלה וא"כ י"ל דכונת רבינו שם אם נתערב איל נזיר בתמורה שלו לא עם תודה אך בתוספתא מבואר להיפך. והנה באמת לר"ש דס"ל כאן דף מ"ו ע"ב דתגלחתו עלה לו אף שלא יצא ידי הזבח אם שייך בו דין זרוע בשלה כיון דהנזיר יצא בו אף דצריך לעשות זבח אחר זה רק מחמת חיוב הקרבנות לא מחמת הנזירות או דרק בזמן שיוצא ידי קרבנו אז צריך זה וע' בירושלמי פסחים פ"ב דמוכח שם דלמ"ד דיכול לגלח על החטאת יכול להקריב עולתו ושלמיו בבמה ע"ש וא"כ קשה היכי אמרינן בזבחים דף קי"ז ע"ב דזרוע בשלה לא משכחת בבמה הרי שפיר משכחת לה כה"ג וע"כ צ"ל דכיון דא"א לגלח עליהם שוב אין בהם הדין דזרוע בשלה ואף דא"כ היך משכחת לרקיקי נזיר שם בבמה צ"ל דהירושלמי לשיטתיה כאן פ"ד ה"ד דשלמים הבאים לאחר מיתה מביאין לחם משום דכבר נראו להביא לחם ויסבור דרק לחם ולא זרוע בשלה והטעם דזרוע בשלה צריך לקרותו רק אחר בישול דכיון דהתורה התירה לבשלה בהדי איל עי' חולין דף צ"ח ובירושלמי כאן פ"ו כ"ז שלא לקחה מן האיל אין עליה שם הזרוע בשלה כלל ולכך אמרינן בגמרא שם דף צ"ט דמקום חתך מותר משום דכ"ז שלא חתכה אין עליה זה השם כלל וזהו כונת הגמרא בחולין שם זהו היתר הבא מכלל איסור ר"ל דעדין לא נמסרה וזה רק היכא דמגלח על זה אבל אם אינו מגלח א"צ כלל והתוס' כאן ס"ל להיפך דהיכא דא"צ לגלח אסור לבשלו בהדי איל דשם לא חידשה התורה וכן נ"מ לר"ל בנזיר דף כ"ח ע"ב דסבירא ליה גבי קטן דרק משום חינוך יהיה אסור לבשלו עם הזרוע אך י"ל דכאן ליכא דין זרוע כלל. ובזה א"ש מה דלא מוקי הגמרא מנחות דף מ"ח ע"ב הך ברייתא דקתני לוי כר"ש דס"ל דיצא בזה ידי תגלחתו דא"כ אמאי נקט דא"צ זרוע דלר"ש צריך וכמש"כ בזה: