אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין

פרק ח · הלכה ב

הלכה א

ושוחט החטאת כו' ואח"כ מגלח כו'. ע' בכ"מ. וע' בירוש' כאן דהוה מחלוקת דאמוראי אם כאן ס"ל לר"י דשלמים קודם לחטאת ומשום דכתיב בו יעשה צריך להקדים בו מעשה וכדאמרינן בירוש' דיומא פ"ג ה"ה תעשה הקדים במעשה ע"ש וא"כ הך דזבחים דף פ"ט ודף צ' דחטאת קודמת לא אתיא כר"י או דגם זה אתיא כר"י והשלמים בסוף וע' כאן בתוס' מ"ש דלמה נקט חטאת ברישא. וע' תוס' כאן דף נ"ט ע"ב ד"ה אמר מש"כ שם דצריך לאחר הקטרת העולה ע"ש. אך י"ל דשחיטה וזריקה של חטאת קודם רק ההקטרה כאן של שלמים קודם משום דצריך שיניח השער תחת הדוד של שלמים ולכך צריך להקטיר תחילה אימורים של שלמים ואח"כ של עולה וכמבואר לק' בדברי רבינו בהל' תמידין ומוספין פ"ט ה"ה דאם הם שחוטין וזרוקין אז אברי עולה קודמין לחטאת וכן מבואר בירוש' פסחים פ"ה דאף דתמיד גם הקטרתו קודמת לפסח מ"מ אם שחט גם הפסח אז רק דם תמיד קודם ע"ש בסוף ה"ג. וכן נ"ל במה דאמרינן בירוש' בסוף שקלים לחד שיטה דמוסף ר"ח קודם אף דהוא נגד משנה מפורשת בזבחים. אך ר"ל ג"כ לענין הקטרת האברים וע' תוס' מנחות דף מ"ט ותו"י יומא דף כ"ט וכ"מ וע' תוס' מנחות דף ה' ע"א ד"ה שאם גילח. א"כ לפ"ז לר"א דמוכח דס"ל דף מ"ז ודף י"ד דכל הקרבנות מעכבין א"כ נמצא דאף אחר התגלחת קודם הבאת שאר הקרבנות עדין תורת נזיר עליו א"כ לדידיה משכחת בכל נזיר הך דין דתגלחת הותרה מכללה כה"ג. והנה ע' בזבחים דף צ' ע"א במה דאמר שם למקראה הקדימה הכתוב ע"ש ברש"י ותוס'. אך נ"ל כך דהנה גבי יולדת מבואר בנדרים דף ל"ה וכ"מ דבעלה מפריש עליה קרבן וע' תוס' סוטה דף כ"ג ע"ש וא"כ יהי' נ"מ גבי קינים של יולדות דמתפישות בלקיחת בעלים דוקא מי הוא נקרא בעלים על זה אם הבעל או האשה וע' בירוש' נזיר פ"ב וסוטה פ"ב ה"א ע"ש ותוס' שם דף ו' ע"ב ע"ש והנה לק' אבאר אם הבעל הוא המקדיש או המפריש. אך נ"ל דמ"מ גם היא צריכה לקרות שם וכעין דאמרינן בהך דשבת קמ"ח ע"ב גבי פסח דבעלים מקדישין אותו עוד הפעם והיא תקרא לעולה קודם וזה דר"ל למקראה. אך באמת י"ל דעולת יולדת כיון דאינו מעכב צריכה היא להפריש וע' מש"כ רבינו לק' בהל' מחוסרי כפרה פ"א ה"ג ומש"כ התוס' מנחות דף ה' ע"א בד"ה אלא דגם גבי מצורע יכול להקדיש החטאת קודם לאשם ע"ש. ור"ל אף גבי דל דהם מתפרשות בלקיחת הבעלים ואם קרא תחילה החטאת ועדיין לא הקדיש האשם מ"מ חל ולא הוה מחוסר זמן וכן הוא בירוש' ר"ה פ"א דכאן התירה התורה להקדיש מחוסר זמן ע"ש וזהו דדייק רבינו בהל' מחוסרי כפרה הנ"ל כמש"כ הירוש'. גם י"ל דאף אם קובעין הקינים של יולדות בשעת לקיחה צריך לקבוע העולה תחילה מ"מ לא קשה מ"ש התוס' מהך דערכין הנ"ל דהא יכול להמתין עד עשית כהן ואז החטאת קודמת וא"ש. ובזה יש לישב מ"ש התוס' כאן לענין מה חשיב החטאת קודם ע"ש י"ל דנ"מ להקדש וללקיחה וכמש"כ:

ואם. השליכה תחת החטאת כו'. ע' פסחים דף ע"ט ע"א במה דפליגי רש"י ותוס' אם שילוח תחת הדוד מעכב ע"ש ור"ל לענין שתית יין כל אותו היום וכמבואר לק' בה"ד וה"ה דרק לערב מותר אף אם לא גילח וה"ה לגבי שילוח השער וכ"כ בזה וע' בהך דמו"ק דף י"ז ע"ב בתוס' ד"ה שלא וע' מש"כ רבינו לק' בה"ד דמשמע שם דס"ל דלרבנן דפסקינן אנן כן קודם התנופה ג"כ אסור לשתות יין וכהך לישנא דנזיר דף מ"ו ע"ב וע' מש"כ התוס' מנחות דף י"ט ע"א ד"ה ואמר. אך הא מבואר בירוש' כאן שזה רק בזמן שראוי לתנופה אז מעכב אבל אם אינו ראוי לתנופה אינו מעכב וכה"ג מבואר ביבמות דף ק"ד ע"ב גבי אימורים ובהך דמנחות דף מ"ה ע"א גבי מוספים ודף מ"ו ע"ב גבי כבשי עצרת ע"ש ולכך כיון דקי"ל דתנופה אינה נוהגת בלילה כמבואר בהך דמגילה דף כ' ולכך בלילה מותר לשתות יין ולטמא בל"ז ולמחר נפסל. וע' בספרי פ' נשא פסקא כ"ח דמרבה שם גם תגלחת טהרה בלילה אך זה רק משום תגלחת לא מחמת שצריך לשלח תחת הדוד השער דהא צריך שיהיה פתח אהל מועד פתוח ובלילה לא הוה ועיקר הטעם דאסור אז לטמא הוא משום דהשער הוא קדוש ועתיד לשלוח תחת הדוד ולכך בלילה מותר. וע' כאן דף י"ד ע"ב גבי קידש שערו בדם ונטמא דאין לו תקנה למצות גילוח ור"ל לענין לשלוח שערו תחת הדוד וכמש"כ אך מ"מ תגלחת צריך לעשות אחר זמן. וע' לק' בה"ו ולעיל פ"ו ה"ד. וע' בירוש' כאן פ"ו כיון שקידש שערו בדם כנשור הוא וכ"כ בזה ונ"מ לענין מרוט למ"ד דצריך להעביר תער אם העביר תער אי מותר לטמא אותו היום. אך י"ל דמש"כ רבינו בה"ה דאם הביא קרבנותיו מותר לשתות יין ולטמא בלילה י"ל דרק אם הביא כל קרבנותיו אבל אם לא הביא רק קרבן אחד אז יכול לגלח ולשלח תחת הדוד תחת שאר קרבנות אז אסור לטמא עד זמן שישלח תחת הדוד וזהו כונת הירוש' פ"ד דכאן על הך דה"ד משניתק מל"ת לעשה ע"ש. וע' כאן דף מ"ב ע"א וב"ק דף ק"ה ע"א ע"ש. אך שם רק מצות תגלחת בלבד וכעין דהל' ו'. אך זה צ"ע דאם נטמא אחר שנזרק עליו דם קרבן אחד דע"כ צריך להמתין עד שיהא טהור ויביא שאר קרבנותיו אם אז משלח השער תחת הדוד כיון שנטמא השער והא דצריך להמתין עד שיהא טהור ע' תוס' כאן דף מ"ז ע"א ובאמת הטעם הוא כמבואר בירוש' כאן פ"ח ה"ז דרק אם ראוי לבוא אל פתח אהל מועד אז יכול להביא קרבנותיו ור"ל גם על טבול יום דמת וכמש"כ התוס' כאן דף מ"ה ע"א ד"ה מיכדי ע"ש וה"נ כן:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה