צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ז · הלכה יא
ואסור ביין המצוה כו'. עי' דף ד' ע"א ועי' תוספות שבועות דף כ"ה ע"א ד"ה חומר ע"ש ומ"מ לא מקרי איסור כולל מחמת שאר דברים כיון דקי"ל אין נזירות לחצאין הוה זה דבר אחד וכעין מש"כ רבינו ז"ל בפיהמ"ש פ"ג דכריתות גבי בשר בחלב. ואדרבא י"ל מתוך שלא חל על זה דהא מושבע ועומד לא חל גם ע"ז. וכעין זה מבואר בירושלמי שבועות פ"ג ה"ג ע"ש וכ"כ בזה. ועי' בירושלמי כאן ובדברי הרמב"ן ז"ל במלחמות ספ"ג דשבועות ע"ש. ובאמת לשיטת רש"י גבי קידש בנזיר שם ר"ל כך דהא כיון דא"א לנזירות בלא שבת לא שייך כלל לאמר משום דחל על דבר מצוה כדבר הרשות דמתחלה היך יכול לקבל עליו נזירות הא צריך לקדש על היין ולכך בירושלמי כאן פ"ו ה"ז מקשה רק מד' כוסות ע"ש. וזה ר"ל ג"כ מה דמבואר בנזיר דף מ' ע"א כיון דעייל ידיה אסתאב כו' מאי דמקשו דהא משכחת לפ"מ שכ' התוס' שבועות דף י"ז דאם יכול לפרוש חייב אף בחיבורין אך ר"ל כך דכיון דא"א לביאה בלא טומאה א"כ היכא אמר רחמנא דחייב משום לא יבא הא א"א כלל לזה בל"ז ותירץ הגמ' דשפיר משכחת לה כגון בשידה וכו' או גוסס ושוב אף אם לא כה"ג ג"כ חייב דיכול לפרוש כיון דהלאו ישנו וכמש"כ התוס' הנ"ל: