צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ז · הלכה ד
או אשה עוברה כו'. ע' ב"ק דף ע"ח ע"ב בהך בעיא דשם אי עובר הוה שיור לגבי דו"ה ותוס' ב"מ דף ע"ט ע"ב ד"ה השתא גבי לשון בנ"א ע"ש ובירוש' פ"א דקדושין דאמר שם עובר עשו אותו כמשאה ע"ש בה"ד וע' חולין דף ע"ב ע"א גבי עובר סופו לצאת וכ"מ ודין פרש לא הביא רבינו כאן וע' בהך דמעילה דף י"ב ע"ב דכיון דמעלמא קאתי לא הוי בכלל גופה וע' ב"ק דף י"ח ע"ב גבי גללים ע"ש. וכן עור לא הביא רבינו. וי"ל דזה תליא בהך דנדה דף נ"ה ע"א גבי עור אדם אי טמא. ועמש"כ רבינו בהל' טומאת מת פ"א ה"ג וכן נ"ל ע"ש ובספ"ח מהל' מטמא מו"מ דכתב שם דהוה רק טומאה דרבנן ע"ש ובירוש' פ"ג דפסחים גבי צפורן המדולדלת אי הוה חבור לטומאה ע"ש בה"ב ובתוספתא פ"ג דכלים וכ"מ:
טחן את המת כו'. ע' נדה דף נ"ו ע"א דבשר המת שיבש יש עליו מ"מ תורת רקב ולא מקרי אשתני וע' כריתות דף ה' ע"א גבי קלי וע"ז דף מ"ו ע"א גבי אילן יבש דזה הוי שינוי וצריך לחלק בין היכא דנשתנה מאליו לנשתנה ע"י מעשה וא"כ לפ"ז גבי הך דשם דף נ"ה ע"א ובסוף תמורה גבי בשר המת שהופרך דטהור וי"ל דמ"מ יש עליו דין רקב. וע' בירוש' כאן פ"ז ה"ב ע"ש וע' בירוש' פ"ג דערלה הובא בדברי רבינו פט"ז דטומאת צרעת גבי אבנים מנוגעות שעשאן סיד ע"ש דטהורים וע' נדה דף כ"ז ע"ב וכ"מ: