צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין
פרק ה · הלכה ז
היה בו טעם כו'. עיין בהשגות וע' מש"כ ברש"י סוטה דף ט' ע"ב ד"ה דברים האסורים אך י"ל דנ"מ אם קודם שנזר כבר נתערב בזה וי"ל דעליו לא חל האיסור וע' מש"כ רבינו בס' המצות גבי חומץ דמשמע שם דאף אם לא נכתב חומץ בקרא הוה אסור לנזיר אף אם החמיץ קודם שחל האיסור ע"ש והטעם משום דס"ל כמש"כ דנזיר הוא דבר והאיסורים ממילא באים ונ"מ אם גבי נזיר הוה דבר שיש לו מתירין כגון אם נתערב יין גפן ביין תאנים ועמש"כ התוס' פסחים דף מ"ד ע"ב דזה לא מקרי היתר לאיסורו ואף דבכל מקום הוה דשיל"מ וע' בירושלמי נדרים הובא בר"ן שם דף נ"ב אך צ"ל דכיון דהשאלה לחכם לא על דברים האסורים רק על גוף הנזירות וממילא בטלו האיסורים לא מקרי היתר לאיסורו ועי' לקמן בה"ט ובאמת נראה דחומץ יין מקרי דבר שהיה בתחלה יין ואח"כ נעשה חומץ וחומץ שכר הוה דבר שהענבים לא עשו רק חומץ וזה מקרי פסולת פרי כאן ועיין ב"מ דף ק"ו ע"ב גבי ענבי דכדים וכמו חומץ סתוניתא דנדרים דף נ"ג ע"ש ועי' מש"כ רא"ש נדרים דף נ"ה ע"ב גבי טרגיס טיסני וכ"כ בזה במק"א: