אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

או בוסר כו'. עי' בירושלמי כאן ובספרי פ' נשא פסקא כ"ג דמרבה זה מקרא דלחים וע' ערלה פ"א מ"ו דאין עליו שם פרי לגבי רבעי אף דהאיסור חל עליו. וע' מש"כ רבינו לקמן בהלכות מעש"ש פ"ט ה"ב דמ"מ אין עליו שם ממון גבוה לגבי כרם רבעי ומעש"ש ואף לענין ביכורים מבואר בירושלמי פ"ג דביכורים ה"א דאין עליהם שם פרי וע' גיטין דף ל"א ע"א ובהך דשביעית פ"ד מ"ז ע"ש בפיהמ"ש דמשמע שם דפגים יש בהם חיוב מעשר ור"ל בהני שלא יגמרו לעולם כעין הך דעירובין דף כ"ח ע"ב וע' סוכה דף ל"ו ותוס' שם דף ל"א ע"ב וע' בהך דב"ק דף נ"ט ע"א דיחור גבי תאנים הוא פחות מסמדר וזהו באמת כונת המשנה דספ"א דערלה גבי ר"י אומר נוטעין יחור ור"ל דאף דס"ל דסמדר אסור מ"מ יחור גרע טפי והנה בירושלמי שם וכאן גבי מה דס"ל לר"י דסמדר אסור מפני שהוא פרי מקשה שם א"כ למה בנזיר ור"ל למ"ל ריבוי או משום דבנזיר גם פסולת פרי אסור והנה ממה שכ' רבינו כאן גבי עלין ולולבין וסמדר לא משום דאינו ראוי לאכילה רק משום דאינו נקרא מן הגפן רק גפן עצמו וע' בהך דסוכה דף מ' ע"א בתוס' אם סתמא לאכילה או לא וע' בהך דיומא דף פ"א ע"ב ובתוספתא שם וא"כ י"ל דזה תליא במחשבה כעין הך דירושלמי פ"ח ופ"ז דשביעית וכ"מ וע' במש"כ רש"י סוכה דף ו' ותוס' ברכות דף מ"א דנקט שם גם עלין ולולבין וי"ל דס"ל דנהי דהם עצמן אם אכלן פטורים אבל מ"מ מצטרפין לחרצנים כיון דאין דרכם לאוכלן רק ע"י תערובות כמבואר בשבועות דף כ"ד ע"ב והם הוי מין גפן וכמו בהך דסנהדרין דף ע' ע"ב גבי בן סורר ומורה דבשר עוף מצטרף להשלים ובירוש' שם בפ' חלק גבי עיר הנדחת דגרים ותושבים ג"כ מצטרפים ועיין רש"י נזיר דף ס"ה ע"א ד"ה ולרובע וגם י"ל דזהו כונת הירושלמי בשבועות פ"ג ה"ג גבי שבועה שלא אוכל פת וכרכו כו' ר"ל אם היה נזיר. וע' בהך דזבחים דף ק"ח ע"א גבי עצם דמשלים לענין חוץ ומש"כ התוס' מנחות מ"ב ע"א גבי תכלת ע"ש וכ"מ בזה. והנה הך דין דעינבי דיכרין לא הביא רבינו ובאמת נ"ל דהוא ענקוקלות המובא בספ"א דערלה וע"ש בירוש' דהוה מחלוקת אם לקו עד שלא הביא שליש או משהביא שליש ע"ש. וע' בהך דנדה דף מ"ז ע"א גבי פגה ע"ש ובהך דעירובין דף כ"א ע"ב דלא משמע כן ועי' בירושלמי ביכורים פ"ג ה"א מה דבעי ר"ז ביכורי יחור ור"ל אם קרא שם ביכורים על יחור דהוא פחות מסמדר כמבואר ב"ק דף נ"ט הנ"ל אם חל עליו או לא:

וכן. אם שתה רביעית כו'. ופסק דלא כר"ע מחמת הך דנזיר דף ל"ח ע"א ועי' תוס' סוכה דף ו' ע"א וכ"מ וכן הוא בנדה דף ע"ב ע"ב לפי גרסא דשם רביעית יין לנזיר ודלא כגירסא דמנחות דף פ"ט ע"א דגרס שם שמן. וע' פסחים דף ק"ט ע"א ברשב"ם ד"ה ובה וברשב"ם ב"ב דף נ"ח ע"ב ע"ש ויהי' עוד נ"מ לפ"מ דקי"ל לק' בה"ג דאיסורי נזיר מצטרפין זה עם זה אם גם אכילה ושתיה מצטרפין דהנה רש"י בנזיר דף ל"ד ע"א כ' דמצטרפין אך זה רק אם שיעורו שוה ואף דבתוספתא בתרומות ובמעש"ש וכ"מ מבואר דאף אם אכילה ושתיה שוה מ"מ אין מצטרפין וע' תוספתא כריתות פ"ב דגבי שאר איסורים מבואר שם דאין אכילה ושתיה מצטרף וגבי דם אמר שם דמצטרף י"ל כעין הך דיומא דף פ"א ע"א דאין בזה יתובא דעתא וא"כ גבי נזיר דרחמנא רביא אף דברים שאינם ראוים לאכילה ע' תוס' כאן דף ל"ד ע"ב ד"ה מחרצנים ובספרי פ' נשא פסקא כ"ג וכ"ד דגם אכילת צער חייב לכך שפיר מצטרף אך כיון דאין שיעור שוה לא מצטרף. ואף דהא מבואר בסוכה דף י"ז ע"ב דהיכא דמשכחת פעם אחת שיהיו שעוריהם שוים מצטרף בכל מקום והכא גבי יין קרוש די בכזית כמש"כ רבינו כאן והוא מהך דשבת דף ע"ז ע"א וכ"מ ואף דהא התוס' ביומא דף ע"ז ע"ב ובשבועות דף כ"ג ע"א כ' דאין דרך לאכול יין קרוש צ"ל ג"כ דגבי נזיר שאני דחייב אף אכילת צער כמש"כ וע' תוס' זבחים דף ק"ט ע"א ע"ש וי"ל דשוב הוה כמו מין אחר ולכך לא מצטרף אך באמת נראה דרבינו ז"ל ס"ל כמש"כ רש"י כאן דף ל"ד ע"ב ד"ה בין הבינים דהוא דבר קרוש ע"ש וכן ר"ל הירושלמי בנזיר כאן בה"ב להביא את השליש שבינתים וכיון דאיתרבי שם מהך דלא יאכל לכך חייב על כזית כן שיטת רבינו ועי' סוטה דף מ"ח ע"ב וסוכה דף י"ב ובהך מחלוקת דרש"ש ורבנן הובא במנחות דף ל"א דיין קרוש לד"ה מטמא בגדר משקה ע"ש בתוס' וכ"מ. ובאמת י"ל דהך דפליגי ר"י ור"א בנזיר דף ל"ח גבי היתר מצטרף לאיסור אם גם אוכלין מצטרפין י"ל דר"ל אוכלין עם משקין וכה"ג לדידן גבי איסורין. אך באמת שם ר"ל כך דלכך לא חשיב אוכלין משום דזה משכחת לה גם בשאר איסורין דמצטרפי כמבואר בהך דסנהדרין דף ע' ע"ב גבי בן סורר ומורה ע"ש. אך י"ל באמת כך דנ"מ בין היכא דהרוב איסור דאז נקרא לשון משלים כמו בהך דחולין דף ע"ו ע"ב וע' נדה דף ע"א ע"א גבי דם תבוסה כה"ג דדוקא רוב ועיין עירובין דף נ"ה ע"ב ד"ה לא צריכו להשלים ע"ש בתוס' ושם דף י' ע"ב וכן דייק רש"י פסחים דף מ"ג ע"ב ד"ה אין דוקא חצי איסור וחצי היתר ודלא כרש"י נזיר דף ל"ו ע"ב ע"ש וכן הך דזבחים דף ק"ח ע"א רק השלמה ולא צירוף וע' סוכה דף י"ט ע"א ונדה דף כ"ז ע"ב גבי תרוד עפר ביה"ק. וע' רש"י נזיר דף ס"ה ע"א ד"ה ולרובע. אך באמת זה הוה טומאה בפ"ע ורק מדברי סופרים וכמבו' בתוספתא ובדברי רבינו ז"ל ושם צריך מלא תרוד ועוד וכעין זה אמרינן בכריתות דף י"ג ע"ב גבי יין מזוג גבי יותר מרביעית ע"ש וא"כ א"ש:

שם אבל העלין כו'. עיין בגמרא דף ל"ה ע"ב דלחד שיטה גם לר"א ממעט עלין ע"ש ברש"י ותוספות אך באמת י"ל דזה תליא אם יש עכ"פ שם גפן על העלין ועיין בירושלמי כלאים ספ"ו דפליגי אם עלין מקדשי תבואה לענין כלאים וזה תליא אם יש שם גפן עליהם ועי' ברכות דף כ' גבי זיתים שכבשו ובירושלמי שביעית פ"ט ה"ו וכ"מ בזה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה