אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

האומר לא אפטר כו'. עיין מש"כ רבינו לקמן בהל' ערכין פ"ו הל"ג ובהשגות עי"ש. אך באמת כך דע' ברא"ש כאן אם זה הוה כמו קבלה או רק כמו חיוב להתחייב וע' בהך דנזיר דף ט"ז ע"ב דאמר אף לר"י מיתלא תליא כשנזר בביה"ק ע"ש ברש"י ותוס'. אך באמת כך דכיון דקיבל עליו נזירות העשה חלה עליו ע"י הקבלה דזה בגדר נדר אך הלאוין חלין ממילא ואם נזר בביה"ק אז העשה מיתלא תליא דטמא אין עליו קדושה ואם אמר לא אפטר האיסור נזירות לא חל עליו אך מ"מ יש עליו חיוב לקבל נזירות כמבואר כאן דף ד' וזהו כונת רבינו לקמן בהל' ערכין שם דלא כהר"א ע"ש. גם י"ל כך דהא לא אמר לא אפטר עד שאקבל רק אמר עד שאהי' ובלא קבלה ליכא נזירות כלל וע' מש"כ רבינו בהל' מכירה פכ"ב הט"ו דגבי שכ"מ כיון דציוה שיעשו כן הוה כמו שהקדיש ע"ש בהשגות ועיין מש"כ רבינו בהל' ערכין פ"ו ה"ט דהקדיש לאחר ל' ושחטו בתוך ל' מותר רק בהנאה משמע אבל באכילה אסור דלענין זה הדיבור חל עליו וע' בנדרים דף כ"ט ובירושלמי פ"ג דקדושין ושם אבאר זה ומש"כ התוס' מעילה דף י"ב ע"ב גבי תורים שלא הגיע זמנם ע"ש וזהו באמת ג"כ מש"כ התוס' ערכין דף ו' ע"ב ד"ה כי שכ' דבנודר ומעריך שמא יחול מיד והוא תמוה דהרי מבואר שם בגמ' דף כ' להיפך דלא חל קודם העמדה והערכה בדין ע' לקמן בדברי רבינו בפ"ק מהל' ערכין הכ"א ע"ש. אך ר"ל דכיון דיוצא ליהרג חל על היורשים החיוב מחמת מצוה לקים דברי המת וכמבואר בירושלמי פ"ו דגטין על הך דדף ז' ע"ב באומרת תנו שערי לבתי ע"ש ולכך חייבים וע' מש"כ רבינו לקמן פ"ד ה"י אך לא דמי דשם קיבל עליו נזירות ועיין בהך דעירובין דף מ"ג ע"ב ובדברי רבינו שם אך זה נ"ל דאף דרבינו פסק דחל עליו אף שעדין אינו בגדר חיוב מ"מ לא הוה רק איסור גברא ולא איסור חפצא דהא אין לחפץ ע"מ לחול וא"כ י"ל דאז אינו חל על מצוה כדבר הרשות ובזה יש לבאר הך דעירובין דף מ"ג הנ"ל ולקמן אבאר זה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה