אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה ב

הלכה א

עבר וגילח כו' אחת משום כו'. כן מבואר בהך דנדרים דף ג' ונזיר דף ל"ח ע"ב ע"ש והנה ע' לעיל בהל' שבועות פ"א דלא הביא דגבי שבועה שייך בל יחל ע"ש בכ"מ וע' בהך דשבועות דף כ"ו ע"א מבואר שם ג"כ דיש בל יחל גבי שבועה ותוס' שם דף כ' ע"ב וע' בהך דנדה דף מ"ו ע"א דגם בהקדש יש הך לאו דבל יחל וע' לק' בהל' ערכין פ"א ה"א ופ"ו ה"א נקט ג"כ כן אך שם כיון דעדין לא נתקים הדבר שייך שפיר לאמר לא יחל וע' בהך מחלוקת דנדרים דף צ' ע"א בהני תרי לישני אם לא יחל הוא רק על דבר שכבר חל או על דבר שלא חל עדין ואנן קי"ל דרק על דבר שחל ע"ש וזה באמת כונת הגמ' נדרים דף ג' ע"ב מה דמקשה שם דאיך שייך גבי נזירות לא יחל ר"ל דהא הדיבור פועל דע"י דיבורו נעשה נזיר וכן גבי נדר כיון דהוא איסור חפצא נתקיים שפיר הדיבור שלו דהחפץ נאסר עליו רק גבי שבועה שייך זה דהוא איסור גברא ובמה שהוא עובר על השבועה הוא מבטל דברו ותירץ לעבור עליו בשנים ר"ל דגבי נזירות יש גם איסור פיו וזה הוה רק כמו דיבור בעלמא לא שחל על החפץ וכן גבי נדר אף דהוא איסור חפצא מ"מ יש לו עליו גם איסור גברא משום דיבוריה ע' בר"ן נדרים דף י"ח ע"ש וע' במה דס"ל לרבינו לעיל פ"ה דהל' נדרים ה"א דאחר אינו לוקה ובהל' שבועות פ"ה ה"ד ע"ש דגבי שבועה א"צ דיבור שלו דוקא וגבי נדרים צריך וגבי הקדש י"ל דכיון דצריך לשלם קרן וחומש אם אכלן בשוגג זה לא מקרי מחל דברו ונ"מ אם לר"ה דנדה דף מ"ו אם הקטן אכל ההקדש בשוגג אי צריך לשלם קרן וחומש ואי נימא דלא א"ש וע' בתו"כ פרשת אמור ופרשת בחקותי ובפי' הראב"ד ע"ש ועיין תוס' קדושין דף י' ע"א בד"ה ומקבל בסה"ד וצ"ל כה"ג וגבי ערכין משום דכל זמן שלא נתן הערך לגזבר לא קים כלל. כמבואר בחולין דף קל"ט ע"ש וע' בהך דסנהדרין דף ט"ו ע"א דמתפיס מטלטלין לערכין משמע שפיר דיש עליהם שם הקדש תחלה עד שלא באו ליד גזבר וצ"ל דס"ל דערכין הוה ג"כ יד לדמים ולפחות שבערכין וזהו כונת הירוש' ב"ק פ"ט ה"ו לא קבע לעצמו אלא ג' סלע דהיינו פחות שבערכין ובהני חל שעבודא אף על המטלטלין מה"ת. וזהו ג"כ כונת הגמ' ערכין דף ד' ע"ב גבי ערך סתום לחד לישנא דאינו נידן בהישג יד ע"ש אך הירוש' פ"ב דנזיר ה"א לא ס"ל כן דאין דמים בלשון ערך ע"ש וכן הך דפ"ו דהל' ערכין עדין לא חל ההקדש ולפ"ז י"ל דאם נזיר נטמא בטומאות שהוא סותר ומגלח עליהם לא שייך בל יחל דהרי צריך למנות אחרים תחתיהם וכמש"כ וע' לק' ספ"ה בהכ"א וע' בהך דמכות דף כ"א וכבר עמדו בזה למה לא חשיב שם גם הך לאו דלא תאחר גבי טומאה אך נ"ל דהא דעובר על ב"ת זה רק בטומאות שנזיר מגלח עליהן ועי"ז פקעה הקדושה כיון דסתר ושייך ב"ת אבל בטומאה שאין הנזיר מגלח עליה אף דלקי כמו טומאה בחיבורין וכה"ג ליכא בב"ת ולכך בהך דמכות שם ר"ל כגון דנגע ע"י המחרישה במקום הטומאה וכעין הך דשבת דף י"ז ע"א ע"ש בתוס' ולכך ליכא כאן ב"ת וא"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נזירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה