צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין
פרק ט · הלכה כג
הנודר כו' אסור בכהנים כו'. ע' יומא דף ס"ו ע"א אטו כהנים לאו בכלל כו'. וע' בתוספתא סוף הוריות דלא משמע כן וע' בחולין דף קל"א ע"ב גבי עם. והנה ע' בריטב"א כאן דאם נדר בכהנים אסור בחללים ע"ש. וע' ביבמות דף ע"ד ע"ב דלא הוה זרעו דאהרן. י"ל דזה רק בדין וע' זבחים דף י"ג ע"א דהוה מחלוקת אם יש עליהם שם כהנים וע' בהך דערכין דף ל"ג ע"ב דצריך מיעוט לבן לוי ממזר. וע' רש"י גיטין דף נ"ט ע"ב דרק שם ישראל פסול עליו עיין בכורות מ"ז ע"א אך י"ל דכ"ז בלשון תורה וע' בכתובות דף כ"ד ע"ב גבי מהו להעלות משטרות ליוחסין דמשמע דלא מקרי חלל כהן בלשון ב"א ע"ש. וצ"ל דבשטרות כותבין כמו דין. וע' בהך דב"ב דף קנ"א ע"א ברשב"ם גבי עבדים דלא מחלק ע"ש. וצ"ל דגבי שטר שאני כיון שזה נעשה מחמת דין אז אזלינן בתר לשון תורה וכן להיפך היכא דנזכר בתורה לשון השייך לב"א ילפינן מיניה כמו הך דדף נ"ו ע"ב גבי בית אגף וע' בהך דשבת דף קכ"ג ע"ב דהוה בזה מחלוקת דתנאי אם יש עליו שם בית או שם חצר וע"ש דף ט' ע"א גבי תוך הפתח ובהך דזבחים דף י"ד ע"א ובהך דחולין דף קכ"ו ע"א גבי כלב כו' ע"ש ובתוספתא רפ"ו דגיטין גבי זרק לה גט לתוך ביתה דרק מן האסקופה ולפנים אך יש לומר משום דאינו משתמר: