אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה יד

הלכה יב

אמר כו' כאשים כו'. עי' בירושלמי כאן דר"ל כשלהבת ואף דקי"ל ביצה ד' ל"ט ע"א דשלהבת של הקדש לא נהנין ולא מועלין. י"ל דזה תליא אם בעיקרא קמתפיס ובאמת ר"ל בגמ' בהך דבעיקרא דכיון שההקדש פקע שוב אין במה להתפיס וכן ר"ל הך דשם ד' י"ב ע"א גבי הריני שלא אוכל כו' כיום שמת בו אבא ר"ל כך להס"ד דכיון שהיה נדור רק יום אחד והיום כבר הלך לו שוב ליכא במה להתפיס וכן כאן בשלהבת ג"כ כיון שאין בו ממש. אך י"ל דכיון דמבואר ביומא ד' כ"א ע"ב דאש של שלמים יש בו ממש לכך מעל. וזהו כונת התו"י כאן ע"ש שכ' כמבואר ביומא והמזבח קידש לאש. וע' מש"כ התוס' יומא ד' מ"ו ע"ב וחגיגה ד' כ"ג ע"ב אם המזבח קידש את הגחלים. וע' מש"כ התוס' זבחים ד' ל"ד ע"א ד"ה שקידש. ובאמת הכונה דגמ' ביצה ד' ל"ט דשלהבת של הקדש אין מועלין בה. אם ר"ל דהקדיש שלהבת דלא חל עליה הקדש גמור או ר"ל דשלהבת הבא מדבר הקדש ובמק"א אבאר זה. ועי' בירושלמי כאן גבי הרי עלי כאימרא דא"ש כאימרא דלא ינק מיומא דהיינו אילו של אברהם ר"ל אף אם נימא דקדשי ב"נ אין בהם מעילה. ע' תמורה דף ג' בתוס' אם זה הוה מה"ת הך דלא נהנין ע"ש:

וכן. האומר כו' כירושלים כו'. עיין בהשגות כאן שכתב משום דר"ל כקרבן הקרב בירושלים. אך מדברי רבינו לא משמע כן. וע' בהך דקדושין ד' נ"ד ע"ש ובמש"כ רבינו בהל' שקלים פ"ד ה"ח דמשירי הלשכה נעשה וע' מש"כ רבינו בספ"ו מהל' מעילה ע"ש דאין מועלין בהם וגם על שיטת הר"א ז"ל קשה מן הך דהיכל אך י"ל דזה תליא בהך דבעיקרא קמתפיס. וע' בהך דיומא דף י"ב אם יש קדושה בירושלים ע"ש בתו"י וע' בהך דפסחים דף כ"ו ע"א גבי הך דצילו של היכל אך באמת גבי היכל לא הוה הקדושה משום דבא משקלים רק מחמת עצמו הוא קדוש וע' תוס' יומא דף מ"ד ע"א דאם נשרו אבנים מן ההיכל פקעה מהם הקדושה לענין טומאה וע' בהך דשבת דף צ' ע"א גבי מעפר מזבח כו' ע"ש ובהך דע"ז דף נ"ב ע"א בד"ה מה מזבח ע"ש שטעון גניזה וע' מש"כ רבינו בהל' בית הבחירה פ"א הלכה ט"ו עיין שם:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה