אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה יב

הלכה י

האומר כו' כנותר כו'. והנה רבינו נקט סתמא דמשמע אף נותר של שלמים. והטעם דרבינו ס"ל בעיקרא קמתפיס כמבואר בהלכה ט"ו. אך באמת אם אמר מפורש כנותר של שלמים ולא שהיה מונחת לפניו חתיכה ואמר זה כזה אז אף אם בעיקרא קמתפיס מ"מ מותר הוא. דהא נותר לא משכחת לה רק אחר זריקה וע"ש בתו"י דף י"ב ע"א ד"ה והא. אך באמת נ"מ אם ר"ל מחמת איסור הקדש דבזה תפיס כמשמעות לשון הגמ' שם סד"א כאיסור נותר כו' קמ"ל. או דר"ל דקמ"ל דגם באיסור נותר ג"כ נתפס אך רק בדבר שהנותר אינו עצם האיסור משום דהא בזבחים דף מ"ג ע"ב פסקינן דהנותר שהעלן לגבי מזבח פקע איסורו ממנו אך רק במה דחזי להקרבה ע"ש. א"כ נמצא כך דבנותר של עולה הוה איסור חפצא כיון שהאיסור יכול להסתלק ממנו ובנותר של שלמים הוה איסור עצמיי ולא שייך כאן התפסה. אבל אם נימא דההתפסה הוה מחמת ההקדש שפיר חל אם נימא בעיקרא קמתפיס אף אם אמר כנותר של שלמים. והנה כאן בירושלמי פ"א ה"ד הוה זה בעיא דלא איפשטא אם אמר מפורש כנותר של שלמים ועי' שם בפ"ב ה"ד דפסק דכתרומת לחמי תודה הוה התפסה. אך משום דבגמ' דילן אמר דזה יכול להיות קודם זריקה ואז הוה רק קדושת פה. וע' מש"כ התוס' מעילה דף ג' ע"ב בשם רב האי גאון דיש בו מעילה. אך באמת ר"ל כעין הך דמנחות דף ע"ז ע"ב דהוה בעיא דלא איפשטא אם חייבין עליו מיתה וחומש ע"ש אך מ"מ להתפיס מחמת זה לא דזה הוה בגדר תרומה מטבל עי' רש"י נדרים דף י"ב ע"ב. וע' בהך דזבחים דף ל"ו ע"ב גבי לחמי תודה שלא הורמו אם חייבין עליהם משום טומאה דהרמה היא המתרת וע' תוס' שם דף ק"ט ע"א ד"ה עולה מ"ש מהך דששה בתודה דלענין מה הוה הצירוף ולא קאמר דנ"מ לענין תשלום קרן וחומש דהך דמנחות הנ"ל וצ"ל דזה הוה משום שם אחר לא בגדר קדושה. ועי' בהך דמנחות דף מ"ו ע"ב דלחמי תודה אין עליהם שם מנחה ע"ש. וע' בהך דיבמות דף פ"ז ע"א גבי חוזרת דאינה אוכלת רק מלחם הקנוי לאביה דהיינו תרומה ובירושלמי שם הוה מחלוקת דתנאי ומביא שם ראי' דאוכלת בחזה ושוק מהך דר"ש דמרבה גם תרומת לחמי תודה דהיא אוכלת ע"ש. אם כן משמע דזה הוה גדר קדשים ע"ש וכבר הארכתי בזה במקום אחר למ"ד אין מנחה בבמה הא תודה קרבה כיון דהעיקר הוא הזבח. וע' בהך דפסחים דף ל"ח ע"ב גבי לחמי תודה בנוב וגבעון ובירושלמי שם דמוקי לה כר"י אף דס"ל דאין מנחה בבמה. ועי' תוס' שבועות דף ט"ו ע"א בד"ה אין עזרה מ"ש דהא אין מנחה בבמה ולא הקשו זה גם על תודה משמע דלא הוה בגדר מנחה לענין זה וע' ב"ק דף י"ג ע"ב גבי לחם דתודה אם הוה הכשר דזבח או רק חיוב בגדר נדר. וע' ברש"י מנחות דף פ"א גבי תנופה בלחמי תודה וזהו באמת כונת הגמ' דסוטה דף ט"ז ע"ב דבכל מקום מכשיר למעלה ר"ל לחם ע"ג קרבן כמבואר במנחות דף ס"ב ע"ש ובדברי רבינו פ"ט מהל' מעה"ק ה"ז ח' ע"ש. ובאמת רבינו לא הביא הך דין דלחמי תודה כאן. אף דהוא פסק דבעיקרא קמתפיס. והנה באמת מלשון רבינו בפ"ט מהלכות מעה"ק הי"ד משמע דס"ל דבתודת כהן רק שאר הלחם נאכל ואין עליה שם מנחה אבל תרומת לחמי תודה שפיר יש עליה שם מנחה ועי' מש"כ התוס' בזבחים דף קי"ז ע"ב ד"ה ואין ע"ש גבי הך דאין תרומת לחמי תודה בבמה ובאמת גם שם יש להסתפק אם כונת הגמ' דאין נ"מ בין החזה ושוק ותרומת לחמי תודה לשאר המנחה לענין למי ליתנם אם להעובד אף אם הוא זר או לבעלים וע' רש"י ע"ז דף כ"ה ע"א ד"ה דמחית ורש"י זבחים דף ק"א ע"ב ד"ה לא בבמה משמע שם דא"צ הרמה כלל בבמה. אך מדברי הירושלמי פ"א דמגילה לא משמע כן דנקט שם בהלי"ד תרומת תודה לבעלים בבמה קטנה משמע דהרמה צריך רק דאח"כ שייך לבעלים ונ"מ ג"כ גבי מנחה למ"ד יש מנחה בבמה אם השיריים שייכים להעובד אף שהוא זר או לבעלים ועי' בתוס' ע"ז דף ל"ד ע"א דבשבעת ימי המילואים היה המשכן בגדר במה. ומ"מ משה רבינו נטל חלק בגדר עובד כמבואר בזבחים דף ק"א ע"ב ועי' בירושלמי דמגילה שם גבי עור ע"ש דבבמה העור שייך לבעלים ועי' ברש"י ברכות דף מ"ח ע"ב ד"ה כי הוא דאמר שם דצריך לברך על אכילת קדשים אף דהיה של במה. ועי' בתוספתא פ"ה דברכות דמשמע קצת דרק כהן המקריב הוא מברך על האכילה ומהך דפסחים דף קכ"א אין ראיה דשם יש עליו מצוה לאכול פסח וחגיגה וע' מש"כ רבינו בספר המצות דאכילת זרים בקדשים קלים הוא רק נגרר אחר המצוה עי' במ"ע פ"ט ומש"כ רבינו בהל' מעה"ק פ"י ה"א וע' מה דפליגי בזה הר"ן והרא"ש בהך דנדרים דף ד' ע"ב במד"א שם דאכילת קדשים הוה מצוה ועי' ביומא דף ע"ד ע"ב. ובאמת זה תליא במה דפליגי רש"י ותוס' ב"ק דף י"ב ע"ב אם חלק הבעלים מיקרי ג"כ משלחן גבוה קזכו וכמו בהך דביצה דף כ"א ובמק"א אבאר זה. וע' תוספתא דמנחות פ"ז ע"ש. ובאמת לפמ"ש י"ל כך דהא דמשמע מדברי הגמ' שלנו דאין הרמה כלל בלחמי תודה הוא אם נימא דאין מנחה בבמה ורק הלחמי תודה עצמן אין עליהם שם מנחה משא"כ הני ד' לחמים ולא מטעם רש"י שם ד' קי"ז ע"ב. והירושלמי אתיא כמ"ד יש מנחה בבמה ולכך יש תרומת לחמי תודה ושייך לבעלים א"כ עכ"פ חזינן דס"ל לרבינו דהד' לחמים יש עליהם שם מנחה וי"ל דבאמת זה תליא בהך דין דשם בהלי"ג גבי אם חייבין עליהן מיתה וחומש וכעין שיטת רב האי בתוס' מעילה ד' ג' ע"ב הנ"ל ולכך השמיט רבינו כאן הך דין דתרומת לחמי תודה גבי מתפיס והגמ' דילן כאן אתיא אם נימא דאין על התרומה שום חיוב קרן וחומש וכמש"כ. וגם י"ל דתליא בהך מחלוקת דמנחות ד' מ"ו ע"ב שם אם הטעם משום דבטל לגבי זבח או משום דלא איקרי מנחה וע' תוס' שם ד' נ"ב ע"ב ד"ה כל:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה