אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה טו

הלכה יד

אבל אם היה כו'. עיין בהשגות וצ"ל דרבינו ס"ל דבכור ביד כהן הוא קדוש בגדר קרבן לא מחמת בכור ובאמת זהו הטעם דקי"ל דמצוה להקדישו ר"ל שאז מוטל עליו החיוב להקריבו. וע' מה דס"ל לרבינו בהל' עכו"ם פ"ד דבכור יש בו ג"כ דין דזבח רשעים ונ"מ דהנה ע' בתמורה דף ח' ע"א שם משמע דאם נימא דיש לכהן זכיה בבכור אז אין חוב על הכהן להקריבו רק יכול להשהותו עד שיפול בו מום. ואף דהא עובר על בל תאחר י"ל דזה רק על הבעלים ליתנו לכהן אבל הכהן עצמו י"ל דלא עבר ועיין בהך דתמורה דף י"ח ע"א בתוס' ד"ה אפילו ע"ש מש"כ בשם ספרי וע' בס' המצות מ"ע פ"ה ע"ש מש"כ הרמב"ן ז"ל. אך באמת כך דבכור ומעשר רק אם בא לרגל אז מחויב להקריבו אבל שאר קרבנות מוטל עליו החיוב להביאו לבית הבחירה ולהקריבו. ועיין ביצה דף כ' וע"ב ע"ש ברש"י וזהו ג"כ כונת הגמ' בתמורה דף כ"א דקתני שם באין מחו"ל חוץ מבכור כו' ע' תוס' ב"ק דף י"ב דר"ל דאינו מחויב להביאם ע"ש. וע' בספרי פ' קרח פסקא קי"ח דמשמע שם דזה קאי על ישראל דאינו מחויב להביאם לבית הבחירה רק נותנם לכהן ע"ש. וע' תוס' בכורות דף כ"ח ע"א ד"ה מפני ע"ש אך באמת על הבעלים מוטל לחפש אחר כהן ועובר על בל תאחר וע' מש"כ רבינו בהל' בכורות פ"א הי"ג עי"ש. ולזה מהני מה שהוא מקדישו דאז מוטל על הכהן להקריבו וא"כ זה אין עליו שם בכור רק גדר קדושה בעלמא ונ"מ אם זה ההקדש מותר להקדיש תוך ז' כיון דקדושת בכור חלה עליו תיכף. ועיין בהך דבכורות דף כ"א ע"ב ברש"י ד"ה לילף עי"ש ובחולין דף פ"א דיש שם קרא דבליל ח' מותר להקדישו וא"כ למה לי הך מיעוטא דיומא דף ס"ג ע"ב דאסור להקדיש מחוסר זמן. וצ"ל דנ"מ לכה"ג דאף דהקדושה העיקרית חלה עליו תיכף מ"מ אסור להקדישו תוך ז' וגם י"ל דנ"מ כגון לתשיעי של מעשר בהמה או לתמורת בכור דאף דאין קדוש ליקרב מ"מ אם הקדישו תוך זמנו עובר עליו. ולכך לא שייכא בזה קדושה רק לפני זריקת דמים אבל לאחר זריקת דמים פקעה ולא שייך בזה לומר בעיקרא קמתפיס וא"ש דברי רבינו וע' בהך דחולין דף קל"ז ע"א ברש"י ד"ה בקדושה ע"ש:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה