צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי יוסף רוזין
פרק ד · הלכה יג
הי' שם עניים כו'. כבר הארכתי בזה לעיל דמה ר"ל כאן כיון דהא קי"ל לעיל פ"א ה"ט דאין מונעין עניי עכו"ם ללקט וכן מ"ש רבינו ואם לאו מניחן מפני דרכי שלום וכן הוא לשון התוספ' מה שייך בזה מפני דרכי שלום כיון דאינו יכול למחות וצ"ל דכונתו דכיון דעפ"י דין אינם יכולים ליקח כגון היכא דהגוי' מלקטים בפ"ע בלא ישראל או כגון עניי כותים או כגון ישראלים עשירים א"כ עפ"י דין א"צ כלל להניח לקט שכחה ופיאה דהוה כמו לא לעורבים ועי' מ"ש הרא"ש פ"ד דע"ז על הך דדף נ"ט מ"ש התוס' בשם הירוש' עד שבאו הרובים וביטלו ע"ש וגם שמא יבוא מזה תקלה שיאמרו שהם פטורים מן המעשרות ובאמת אינם פטורים עי' גיטין דף מ"ז וכבר הארכתי בזה לעיל ודברי התוספ' רפ"ד דפיאה דמבואר שם דעניי גוים אין מאמינים להם וכבר כתבתי דהא בל"ז מה שלקטו הם חייב במעשרות אך נ"ל דזה אשאר מתנות עניים אבל עוללות דא"צ שום פעולה של בעה"ב והעני הוא כשותף או כלוקח ולקמן אבאר זה אף שבא ליד גוי פטור ובזה מדוייק לשון התוספ' דקתני אין מאמינים להם בכל דבר ר"ל אף לגבי עוללות. קמ"ל רבינו דיכול להניחם מפני דרכי שלום: