אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי יוסף רוזין

פרק ד · הלכה יא

הלכה י

לא ישכור אדם כו'. הנה באמת לפי מה דמבואר בב"מ דף י"ב דלכך מותר ללקט בנו אחריו משום דעניים גופייהו מייאשי וכ"כ בזה דאף דמבואר בירושלמי פ"ח דפיאה דהיכא דהלכו בו הנמושות דבעה"ב גופה אסור ליטלם ולפי מה דמבואר שם בגמרא אם יש לו חלק מיקרי בעה"ב ע"ש ברש"י ותוס' וע"כ צ"ל דכיון דעניים מייאשי שוב לא ילכו ללקוט והוה כמו לעורבים ולעטלפים וא"כ לא חל כלל עליהם שם מתנות עניים ונ"מ דחייב במעשרות וא"כ אמאי אסור להתנות עמו כיון דאין עליו שם מתנות עניים כלל אך י"ל דזה קאי על פועל סתם דאז בנו מלקט בגדר עני ולכך אסור להתנות עמו דהוה גוזל את העניים וגם הא מבואר בחולין דף קל"א דאין לו טובת הנאה משום תעזוב וגם משום דהוה כמסייע בבית הגרנות כמבואר בכורות דף כ"ו ע"ב דגם גבי מתנות עניים כן וכ"כ בזה וגם באמת לפי מה דמוכח מדברי רש"י ב"מ דף צ"ב ע"ב ד"ה הוא אוכל דלכך הם פטורים ממעשר משום שנוטלם מחמת שהתורה זיכתה להם ר"ל דלא הוה בגדר מקח ועיין בירושלמי מעשרות פ"ב ה"ו דהתורה פטרה אותו אף אם אמר ע"מ ע"ש בירושלמי ולא הוה כמקח ור"ל הך דב"מ דף פ"ט ע"א כנפשך. ובפרט לפי מש"כ לעיל דלקט כ"ז שלא בא ליד העני אינו פטור מן המעשר וכיון שמתנה שילקוט בנו שוב אינו נוטל זה בגדר לקט וא"כ לא קיים כלל מצות לקט וגם חייב במעשרות אך כל זה בששכרו שלא יהא לו חלק בו אבל אם יש לו חלק דאז נוטל הבן מטעם דאייאושי מייאשי ואפי' למסקנת הגמרא דאמר מחמת דעשו שאינו זוכה כזוכה ר"ל גם כן דלכך מותר זה ולא הוה כמרביץ ארי משום דעניים גופייהו ניחא להו דזה כ"כ דאסור להלוות לעני ליטול לקט שכחה כו' כמו הך דגיטין דף ל' כיון דהוה בגדר עזיבה ומה מועיל ניחותא דעניים אך ר"ל כמש"כ ולא שייך בזה איסור דהרבצת ארי וא"כ שוב אין עליו שם מתנות עניים ומותר זה וראי' לזה דהא מבואר כאן דגם אשתו מותרת ללקוט והנה מבואר בתוספתא פ"ד דמעש"ש דלאשתו ד"ה אסור ליתן לה מעשר עני וע"כ מיירי אף במה שאינו מחוייב כדמוקי לה בקדושין דף ל"ב ע"א ואמאי וצ"ל דכיון דהוא יש עליו שם עשיר גם היא בגדר עשירה וכעין הך דמבואר בב"מ דף ק"ד וכ"מ דאדם מביא קרבן עשיר על אשתו ע"ש בתוספות וכ"מ בזה והעיקר דר"ל דהיא גם כן שם עשירה עלי' ועיין תוס' סוטה דף כ"ג וכבר הארכתי בזה בח"ב ועיין נדרים דף פ"ג ע"ב במה דאמר שם יכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה ולחד לישנא דאף היכא דיכולה ליהנות מבעל ולא מפליג אם הבעל הוא עני או עשיר ויש לדחות אך באמת זה יהי' תליא אם הא דאסור ללקוט הוא מחמת דהוא עשיר כשיטת רש"י ב"מ שם או מחמת כמש"כ התוס' דלהזהיר את העני על שלו דגבי אשה לא שייך זה ובזה יש ליישב מה דגבי הך דאריסין וחכירין שם לא אמרינן דגם אשתו מותרת רק גבי פועל אמרינן זה משום דהני הוה בגדר עשיר לא מחמת הך דלא תלקט משא"כ גבי פועל שם רק מחמת לא תלקט דזה ודאי גבי עני אם יש לו שדה אסור ללקוט בנו ואשתו אחריו דלגבי הך מתנות עניים יש עליהם שם עשיר אך לפי מש"כ לעיל דגבי פועלים שיש להם בנים מחמת תקנת חכמים הוה כמו שהלכו בו הנמושות דהיינו דפקע ממנו שם מתנות עניים לכך מותרת גם אשתו ללקוט ועיין בכורות דף ל"ה ע"ב ובכ"מ מה דאמר שם אשתו כגופו דמי ואינה נאמנת גם כן על מומי בכור וכבר הארכתי בזה בח"א אם ר"ל שהיא ג"כ בגדר תקנה שהיא חשודה כמו גבי כהנים אף דקי"ל דאשת חבר שנשאת לע"ה אין עלי' שם ע"ה לענין חברות עיין בכורות דף ל' ע"ב וע"ז דף ל"ט ע"א ובתוספתא שם פ"ג דהיא צריכה לקבל על עצמה שלא תעשה טהרות עמו ושם הוה בזה מחלוקת ועיין בשאלתות פרשת בא דמשמע קצת דהטעם משום דצריך ליתן לה מזונות וזה תליא בהך דעירובין דף ע"ג ע"א ותוס' שם דף פ' ע"ב גבי מקבלי פרס ובמ"א כ' בזה. עכ"פ חזינן דהוה כגופו גם לענין זה אך יהי' נ"מ גבי ארוסה אף אם הגיע זמן שניזונת משלו עיין כתובות דף ע' ע"ב דמ"מ חל נדר וע"ש דף פ"ג ע"א דרק ידו כידה גבי נשואה ועיין סנהדרין דף כ"ח ע"ב דגבי נשואה הוה שארו וחד גוף וגבי ארוסה רק משום איקרובי דעתא ויהי' נ"מ דאף דמכל מקום פסול לעדות לפי מ"ש הראב"ד ז"ל בהשגות פרק י"ב מהל' עדות הלכה ב' מהך דסנהדרין דף י' דגבי שארו כיון דהוא בגדר עדות בטל גם לגבי הרובע משא"כ גבי אשתו דהוה כגוף אחד לא הוה בגדר עד כלל וכן כתב הר"ן ז"ל בפ"א דגיטין לגבי ארוסה כה"ג פטור גם הבועל ועיין בירושלמי ב"ב פ"ח ה"ו הקרובה לא ארוסה וביומא דף י"ג ע"ב ע"ש וכן יהי' נ"מ לגבי יבמה כיון דהקנין שלו רק בגדר קנין דאחיו ועיין רש"י כתובות דף נ"ח ע"א ד"ה קנין דהאי דאוכלת בתרומה הוא רק מחמת דין לא מחמת אישות וכן נ"מ לביאת שוגג למ"ד ביבמות דף נ"ו דאוכלת בתרומה ומסתמא דה"ה דצריך ליתן לה מזונות ועי' תוס' יבמות דף מ"א ע"ב וברא"ש שם וכתובות דף ק"ז ע"ב דכתבו שם דאף היכא דצריך לזונה גבי יבמה מכל מקום מעשה ידיה אינה שלהם ועי' בתוספ' כתובות פ"ה דמבואר שם להיפך דכ"ז שהיא ניזונת משלהם מעשה ידי' שלהם רק דמציאתה שלה כצ"ל וכמו גבי אלמנה ע"ש ועיין ביבמות דף ל"ח ע"ב דהוה ספק גבי יבמה אם ידו כידה ע"ש וכבר הארכתי בזה בח"א בהל' אישות גבי חיוב מזונות ביבמה לאחר יבום אם הוה בגדר שארה או גם בגדר תנאי כתובה עי' יבמות דף נ"ב ע"א וכתובות דף נ"ג ע"ב בתוס' ד"ה בת. ועי' בתוספתא ספ"א דתרומות דאמר שם דקטן לוי או כהן שהי' למוד להיות אוכל אצל אחר לא יתן לו התרומה ומעשר שלו משום דאינו מקיים בזה מצות נתינה וכ"כ בזה לעיל ולקמן בדברי רבינו בהל' תרומות פי"ב הלכה כ"ב אך אם יש לאשתו בן שהוא כהן או לוי שפיר יכול ליתן לו הרי חזינן דמקיים מצות נתינה בזה אך י"ל דזה תליא בהך דקדושין דף כ"ד אם יש קנין כו' וכ"מ וגם י"ל דאשתו הוה כמו אפטרופוס כמבואר ביבמות דף צ"ט ע"ב והוא עצמו א"א שיהי' כאפוטרופוס דהוה כזכה מימינו לשמאלו כיון דידו כיד הבעלים כמבואר בכ"מ ונ"מ גם כן כאן גבי לקט לפי מש"כ דרק שבא ליד העני אם מהני זה שבא ליד הקטן כיון דלא זכה מה"ת כמבואר בב"מ שם. ובאמת לכאורה קשה לפי מש"כ התוס' סנהדרין דף ס"ח ע"ב דשכר פעולתו הוה שלו מן התורה נימא ג"כ דכיון דעל ידי לקיטה שלו נגמר הדבר יזכה מה"ת אך י"ל דכל כמה דלא זכה לא נגמר הדבר ולקטנים לא זכה להו רחמנא ועי' ב"מ דף צ"ב ברש"י שם בע"ב ד"ה אי אמרת דאי משל שמים אף דבגדול זוכה מיד שבא לידו כמ"ש רש"י שם בע"א בד"ה לדידי' ודלא כשיטת התוס' שם ודף פ"ח ע"א דרק מה שנותן לתוך פיו מ"מ גבי קטן לא זכה עד שיתן לתוך פיו וה"נ כן גבי לקט וא"כ מה הקשה שם הגמרא בב"מ דף י"ב הא כאן גם הקטן לא זכה כ"ז שלא נתן לתוך פיו ע"ש בתוס' ד"ה אי וצ"ל דמ"מ זה הוה בגדר הפקר ומציאה כיון דמרשות הבעלים נפקא לגמרי וכמבואר בהך דגיטין דף מ"ז גם ר"ל כך דאם נימא דיש לקטן זכי' אף דידו כיד אביו מ"מ כיון דבאמת אביו עני הוא רק מחמת דזה הלקט הוא משדה שלו וכיון דהקטן אין לו חלק בהשדה אף דידו כיד אביו מ"מ לענין זה הוה כמו שגם אביו אין לו חלק כיון שנוטל מחמת בנו ובנו אין לו חלק אבל אם נימא דקטן אין לו כלל יד וא"כ הוה כמו שאביו לקטן ואביו אסור ליטול ולכך גבי אשתו לא שייך זה וכעין הך דגיטין דף ס"ד ע"ב גבי ידו יתירה זכה לו רחמנא ולכך לא פליגי רבנן על אשתו אך מכל מקום גבי אריסין וחכירין גם אשתו נקראת עשירה ואסורה ללקט:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה