אור ברסלב

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי יוסף רוזין

פרק א · הלכה יד

הלכה יב

כל מתנות עניים כו'. כן מבואר בחולין דף קל"ז ע"ב וביבמות דף מ"ז ע"א דלקט שכחה כו' אין נוהגין רק בא"י ועיין בספרי פרשת עקב פסקא מ"א דרק לאחר ירושה וישיבה כמו תרומה ומעשרות ע"ש והכונת הירושלמי בסוף פ"ב דפיאה במה דבעי ר"פ קצירת חו"ל מהו שתחייב בפיאה ר"ל כך כיון דקי"ל דאין השדה חייבת בפיאה עד שיתחיל לקצור אם הי' חצי שדהו עומדת בחו"ל וחצי בא"י אם התחיל לקצור בהחצי שבחו"ל אם ע"י זה נתחייב בפיאה החצי שבא"י ור"ל אם בחו"ל מיקרי קציר ואמר שם דבכה"ג אם חציו הקדש וחציו הדיוט אם התחיל לקצור החצי של הקדש שפיר נתחייב החצי של הדיוט דשם שפיר יש עלי' שם קציר וכעין דמבואר בירושלמי חלה פ"ד ה"ג דקב הקדש מצרף לחלה משום שראוי לפדותו ולחייבו וכן מבואר בירושלמי פ"א דערלה סה"א דסיפקה לחו"ל פטור ולהקדש חייב ע"ש ושם בהל' ד' גבי הקדיש ואח"כ נטע ופדאה חייב בערלה ולא מיקרי שורש פטור ועיין ירושלמי חגיגה פ"ג ה"א גבי משקה בי מטבחיא דאם נטמא בתוך העזרה ושותת ויורד לחוץ דהוה שם מחלוקת דאמוראי אם טמא אם לאו וכן בהך דמו"ק דף כ' ע"ב גבי שמע שמועה קרובה ברגל ולאחר הרגל נעשה רחוקה אם יש עליו שם שמועה דמבואר שם דאין עליו שם שמועה כלל ובהך דנדרים דף ע"ב ע"ב ברא"ש מה שהביא בשם הירושלמי אם הזמן שאינו ראוי להפר אם עולה למע"ל ובאמת אם נימא דזה לא מיקרי שמיעה כיון דאינו ראוי להפרה וא"כ למה אמרינן שם דף ע"ז דלמ"ד דתכף לאחר השבת אינו יכול להפר יכול להפר בשבת כל הנדרים אדרבא נימא דבשבת אינו יכול להפר ושוב יהי' יכול להפר אחר השבת וא"כ מוכח דשפיר עולה לו. ובאמת זה תליא במחלוקת דנדרים שם דף פ"ז ע"ב גבי יודע אני שיש מפירין ע"ש בר"ן בחד לישנא דאליבא דר"מ אינו יכול להפר כלל אך שם גבי שבת שאני דנהי דלכתחילה אינו יכול להפר מכל מקום אם עבר והפר הוה הפרה ושפיר מיקרי בר חיובא וכעין דמבואר בירושלמי ר"ה פ"א גבי אם עובר בעצרת על ב"ת כיון דאם עבר והביא כשר ובפרט כאן דזה רק מדרבנן ועיין כתובות דף ב' ע"ב אנוס בתקנתא דרבנן ובירושלמי שם פ"ה נעשה כמו שחבשוהו סופרים אך שם ר"ל דשוב לא בעי למיקנסי' מה שלא נשא אותה ועיין תוס' שבת דף מ"ג מה דמחלק שם בין איסור דאורייתא לדרבנן וכ"מ בזה אבל גבי אבלות כיון דאינו עולה כלל לחשבון לא הוה גדר שמיעה כלל. וכן י"ל דלכך גבי שותפות עכו"ם פטור מפיאה עיין חולין דף קל"ה ע"ב משום כיון דיש קנין הוה כמו חצי' של חו"ל ואין עלי' שם קצירה ועיין תוספתא מנחות פ"י דמותר לקצור תבואה קודם העומר לשם אכילת עכו"ם דאין עלי' שם קצירה וכן ג"כ אם קצר ממקום שלא הביא שליש לא נתחייב המקום שהביא שליש ועיין מה שאכתוב בזה לקמן בפ"ג ובתוספתא פ"י דמנחות שם ומנחות דף ע"א ע"ב גבי מנמר לקליות. ועיין בירושלמי פיאה פ"א ה"ג דיליף מן ובקוצרכם דאם קצר לגבוה ר"ל לצורך עומר ושתי הלחם דחייב בפיאה והקשה שם פשיטא דהא מעות הקדש אין מתחללין רק בתלוש וכמבואר בירושלמי שקלים פ"ד ה"א ותירץ שלא תאמר יעשה קציר הקדש כקציר הדיוט ר"ל דהנה מבואר בספרי פרשת תצא פסקא רפ"ב דשדך ולא שדה חברך ר"ל דלא מצי לחייב ע"י קציר של אחרים את השדה בפיאה ולכך מבואר בירושלמי כאן פ"ב ה"ז דאם קצרוה לסטים דאף אם קצרו שלא לאבדה מכל מקום כיון שאין קרקע נגזלת וא"כ אין השדה שלהם ולכך לא מחייב הקצירה שלהם בפיאה ולקמן אבאר זה ולכך סד"א דגם אם קצרו לצורך עומר ושתי הלחם כיון דאין השדה של ב"ד ועיין מנחות דף פ"ה ע"א והקציר ג"כ אינה שלהם ולא זכו בו ולא שייך כאן מה דאמרינן בירושלמי פ"א דתרומות דיד הגיזבר כיד הבעלים דעדיין אינו הקדש והמעות נוטלים מיד השולחנים כמבואר בירושלמי פ"ד דשקלים קמ"ל דחייב בפיאה דמ"מ קצר לצורך הצבור וגם י"ל כמו דמבואר במנחות דף ע"ב ע"א דקצירכם ולא של מצוה וה"א דה"נ כן ועיין מ"ש התוס' מנחות דף פ"ד ע"א גבי שביעית ע"ש. גם י"ל דסד"א כיון דלצורך הדיוט היתה התבואה אסורה בקצירה ובאכילה לפני העומר ואם כן תהיה פטורה מן הפיאה דהיא אינה ראוי' לאכילה ועיין תרומות פ"ט גבי גידולי תרומה ע"ש קמ"ל ועיין בירושלמי חלה פ"א מה דבעי שם גבי קצר ונטמא התבואה שקצר דחזר היחיד לאיסורו ויהיה אז נ"מ בהפיאה שנשאר מהקצירה אם הוה למפרע כמו קצירה אסורה ועיין תוספות פסחים דף ק"ו ע"ב מ"ש שם גבי טעם אינו מקדש דמ"מ אם קידש בלא סעודה אף דלא יצא הקידוש מ"מ לא מיקרי שטעם בלא קידוש ע"ש וה"נ כן ועיין בהך דמנחות דף ה' ע"ב דמנחת העומר לא פסל בה שלא לשמה ע"ש ברש"י ותוס' משום דאסור להקריב חדש במנחה אחרת ומ"ש הר"א ז"ל בהשגות פי"ד מהל' פסוהמו"ק ה"ג אך זה רק שלא לשמה דהיינו לשם מנחה אחרת אבל פיגול מהני בה ע"ש דף נ"ט ע"א ודלא כמ"ש התוס' שם ד"ה פיגול והטעם משום דמרצה לפיגולו וכעין דמבואר במנחות שם דף ט"ז ע"ב ושפיר מהני מחשבה בהנך שבפנים אף דקי"ל דאם לא נתן שבהיכל דמעכבי הוה החסרון גם בהני שבפנים ובירושלמי פ"ה דיומא ה"ז מפרש דבזה פליגי הך דשם ר"י ור"ע דחד אמר אם כיפר כילה וחד אמר אם כילה כיפר דנ"מ אם הם מעכבות רק לעצמן או מעכבות גם הראשונות ועיין בתו"י יומא דף ס' וראי' לזה דהרי מבואר בזבחים דף נ"ב ע"ב דלמ"ד דשיריים מעכבין ונשפך צריך להביא פר אחר ולהתחיל בתחילה דאי לאו הכי לא הוה שירים ובירושלמי פ"ה דיומא מבואר דדוקא מתנות הפרוכת עושה אותה שיריים ולא מתנות המזבח ואם נימא דהשירים מעכבין לעצמן לא שע"י זה יהיה נפסל כל הנתינות למפרע מה מהני שנותן עוד הפעם על הפרוכת כיון דאינו מחוייב וע"כ דכ"ז שלא נתן השירים גם המתנות הראשונות אינם כשרות רק אח"כ כשנותן השירים נתכשרו הראשונות שנתן ומכל מקום מיקרי שירים והוה כמו הך דזבחים דף ל"ד ע"ב גבי קיבל דמה בד' כוסות וכ"מ ועיין בירושלמי פ"ה דיומא ה"ה. וכן יהי' נ"מ למה דמבואר ביומא דף ס' ודף מ"ט הובא בדברי רבינו פ"ה מהל' יוהכ"פ ה"ח גבי דם הפר שנשפך דכ' שם רבינו דצריך שיחפון קטורת קודם שחיטת הפר וע"ש שתמהו עליו אך באמת כך דכ"ז שלא הביא פר אחר גם המתנות שנתן יש בהם פסול ואם כן נמצא שוב נפסל הקטורת רק תיכף שהביא פר שני אז ע"י זה נכשר המתנות הראשונות וא"כ שפיר יכול עכשיו לחפון קטרת דכבר נשחט הראשון וזה רק השלמה ולקמן בהל' יוהכ"פ אבאר זה וא"כ נמצא דאם נימא דהמתנות שבפנים לא מרצה כיון דנתפגל שוב ממילא המתנות שעל הפרוכת פסולים וא"כ ממילא שוב לא הוה פיגול ותירץ שם דמרצה לפיגולו והמתנות שעל הפרוכת כשרים ושפיר הוה פיגול אף שהמתנות שבפנים לא עלו לו לצאת בו וה"ה ג"כ לפי"ז גבי מנחת העומר אף דאם נתפגלה לא מהני להתיר חדש מ"מ לפיגולו מרצה ועיין מ"ש התוס' מנחות דף מ"ז ע"א ד"ה עד ודף ע"ט ע"א וכן יהיה נ"מ גבי הך דזבחים דף ק"ג ע"ב גבי קדשים שאירע בהם פסול די"ל דרק אם נשחטה במחשבת פיגול אז אין העור לבעלים אבל אם נשחטה בהכשר ונפשטה לדידן או לראב"ש אף אם לא נפשטה והי' זריקת פיגול שייך שפיר העור לכהנים הואיל והורצה לפיגולו אך זה תליא בהך דמעילה דף ג' ע"ב גבי זריקת פיגול ע"ש ולקמן אבאר זה ועיין תוס' ברכות דף כ"ו ע"ב במ"ש שם כל היכא שצריך לחזור אם כל הדבר נעשה בפסול או רק שצריך לתקן הדבר שלא אמר ונ"מ היכא דלא יאמר גם עכשיו ע"ש גבי הבדלה וכן יהיה נ"מ אם שבת חל ביו"ט ובפעם ראשונה שכח של שבת והזכיר של יו"ט ובפעם שני' שכח של יו"ט והזכיר של שבת אם יצא אם זה הוה פסול בעצם או רק בעבור הזכרה ועיין בדברי רבינו בהל' בית הבחירה פ"ג ה"ד גבי מנורה ושם אבאר זה:

תוכן העניינים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה