צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מתנות עניים· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה יב
כל זמן כו'. עיין בהשגות. והנה באמת זהו כונת המשנה בגיטין דף נ"ט גבי עני המנקף בראש הזית וזהו ר"ל משתלך המחבא והוא מקל המובא בשבת דף קכ"ג ע"ב גבי קנה של זיתים וע"ש בירושלמי שהוא קנה שמשלה בו את הזיתים ר"ל שמשיר בו את הזיתים והך דין של זיתי נקוף הוא פיאה המבואר בחולין דף קל"א שישנו בזית והטעם משום דמבואר בברכות דף ט"ז ע"א דתאנה וזית ענפיהן מרובין ומתחבאין שם הפירות אך בתאנה לא שייך פיאה ור"ל כך המשנה דמיירי שכבר הפיאה שתחת הזית הותר לכל אדם ליקח משא"כ הני שבראש הזית רק שכיון שעני מנקף אותם ונופלים לארץ שוב מן הדין מותר לכל אדם ללוקטם כמו הני שתחת הזית רק מפני דרכי שלום אסור ובזה א"ש הך דגיטין דף ס"א גבי הך דר"כ דשם הוה דקל ובדקל מבואר לקמן פ"ב הט"ז דאין מניחין אותם במחובר רק בעה"ב מוריד ומחלק וגם מבואר שם בירוש' דאין קורא עליהם שם במחובר וא"כ לא עדיפא מהני שתחת ומותר לכל ולכך ליקט ר"כ וא"ש: