צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מילה· רבי יוסף רוזין
פרק א · הלכה י
כשם שמילת הבנים כו'. עי' בהשגות הראב"ד אך באמת כך דהנה מבואר ביבמות דע"ח ע"א דמעוברת שנתגיירה העובר הוה גר בפ"ע וע' בתוס' יבמות דמ"ז ע"ב משמע דהמילה לאחר שנולד הוא בגדר גירות ולא בגדר ישראל לדידן דס"ל דמילה מעכב ועי' מש"כ בזה בדברי רבינו פי"ט מהל' א"ב הל' י"ב ע"ש ומש"כ הנימוקי יוסף בפ"ד דיבמות בשם הר"א, ועי' בנדה דף כ"ו ע"א ע"ש, אך י"ל דקרבן לידה לא תליא בהולד דאף דהולד אם הוא זכר עדיין עליו דין נכרי כיון שלא מל עדיין מ"מ אמו טמאה לידה וכבר הארכתי בזה במקום אחר ולכך לא דחי שבת כאן דזה הוה כמו גירות ואף דא"כ למה נימול לשמונה י"ל משום הטפת דם ברית דמיד כשמל נעשה ישראל למפרע כיון שכבר טבל וצריך הטפת דם ברית כדינו ביום השמיני: