צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי יוסף רוזין
פרק יד · הלכה יג
ואם היה תועה כו'. מלשון רבינו משמע דמיד מותר לאכול ולא צריך להמתין עד שיסתכן כיון דא"א בלא זה. ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' שבועות פ"ה ה"כ דגם גבי אכילה הוה שבועת שוא דלא כפי המבואר בירושלמי דממתינין ע"ש וגבי שינה שאני משום דהוא ישן מאליו וגבי דבר דממילא לא שייך הותר וכעין דאמרינן בירושלמי ספ"י דערובין דגבי דבר שהוא בשב ואל תעשה גרע דזה לא מיקרי הותר. ועיין בהך דגיטין ד' פ"ד ע"א אפשר דמבריז בסילוא ועיין בסוכה ד' נ"ג ע"א דמנמנמי אכתפא ע"ש משא"כ גבי אכילה דזה הותר וא"כ י"ל דחל השבועה והוה איסור רק דזה הותר ועיין בהך דשבועות ד' כ"ו ע"ב גבי נשבע על הככר ומסתכן ע"ש דקאמר לישרי ליה ומשמע דצריך להתיר השבועה ועיין ירושלמי פ"י דערובין גבי הך אם ילדה בשדה אם מיירי בתינוק של סכנה ומ"מ צריך לשנות ועיין בתוס' שבת ד' קל"ג ע"ב ד"ה לועס ובהך דע"ז ד' כ"ח ע"ב גבי מעלין אזנים כו' דלשיטת רש"י הוה סכנה ומ"מ צריך לשנות ועיין שבת ד' קכ"ח ע"ב גבי היתה צריכה לשמן ושם ד' ס"ט ע"ב גבי מהלך במדבר: